פרשת יתרו : נאמנות שמובילה לגדולה

יתרו מסמל את דמות המאמין הפועל לשם שמים ועל כן הוא זוכה לכבוד הגדול שמשה וכל העם יוצאים לקראתו, מעטרים בשמו את פרשת מתן תורה, ואף לומדים ממנו את פרשת מינוי הדיינים. הרב יאיר בן מנחם על סוד גדולתו של יתרו

הרב יאיר בן מנחם
כ בשבט התשעז
,
16 בפברואר, 2017 17:58
באדיבות המצלם

באדיבות המצלםצילום: באדיבות המצלם

לכבוד גדול זכה יתרו חותן משה בפרשת השבוע שלנו, כבוד לשעה וכבוד לדורות. עם ישראל מגיע למרגלות הר סיני מקבל את התורה שבזכותה הוא יצא ממצרים (רש"י ג, יב) וזוכה לשמוע את קול ה' ולקבל את עשרת הדיברות. עם ישראל ועִמו העולם כולו מתעלים אל אחד הזמנים הגבוהים והנעלים ביותר בתולדותיהם, ונקל היה לשער ששמה של פרשה שכזו יישא בתוכו את אִזכור מעמד הר סיני או לפחות את אִזכור שמו של מי שעלה אל הר סיני והוריד את התורה, משה איש הא-לוקים. אך הינה זה פלא לכבוד הגדול הזה זכה דווקא יתרו, ודווקא שמו נבחר לעטר את הפרשה המקפלת בתוכה את המעמד האדיר הזה. אך לא רק לדורות נחל יתרו כבוד גדול, אלא גם לשעה. כך מתארים חכמים (תנחומא ויגש ז) את קבלת הפנים לה זכה יתרו עם בואו אל מחנה ישראל :

"אמר רבי יודן בשם רבי איבו : שני בני אדם ראו כבוד גדול מה שלא ראה בריה בעולם, ואלו הן, יתרו ויעקב. יתרו כשבא אצל משה, כתיב בו ויצא משה לקראת חותנו, מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא, שרי אלפים ושרי מאות יוצאין ולא היה יוצא, שבעים זקנים יוצאין ולא היה יוצא, אהרן כהן גדול יוצא ולא היה יוצא, התחילו כל ישראל יוצאין לקראת יתרו...".

וכבר שאל רבנו אור החיים הקדוש בשל מה זכה יתרו לכל הכבוד הזה :

"וראיתי לתת לב איך זכה יתרו שתכתב על ידו פרשה זו והן אמת כי הוא כיבד משה עבד ה' והנה שכרו שכבדו ה'. אלא היה ה' יכול עשות לו דרך כבוד אחר לא בדרך זה שיראה חס ושלום כפחות ידיעה בעם ה' עד שבא כהן מדין והשכילם ?"

נראה שאת התשובה לשאלה הזו ניתן למצוא בשורשי אישיותו של יתרו. חכמים (סוטה יא, א) מלמדים אותנו שעוד קודם שיתרו היה כהן מדין הוא היה אחד משלושת יועציו הבכירים של פרעה :

"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי סימאי, שלשה היו באותה עצה, בלעם ואיוב ויתרו. בלעם שיעץ נהרג, איוב ששתק נדון בייסורין, יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית".

שלושת יועציו של פרעה בשעת גזרת "הבה נתחכמה לו", נקטו בשלוש גישות שונות, והקב"ה שילם לכל אחד מהם כדרכיו וכפרי מעלליו. בלעם שיעץ להכביד על ישראל, נהרג בחרב. איוב ששתק אל מול הדברים נידון בייסורים, ואילו יתרו שהתנגד לדברים אך ראה שאין לו כל יכולת להשפיע על ההחלטה ועל כן ברח ולמעשה וויתר על מעמדו הרם כיועץ המלך במצרים, זכה שבשל כך ישבו מבני בניו בסנהדרין שבלשכת הגזית.

יתרו היה מוכן לשלם בכבודו ובמעמדו כדי לא לתת את ידו לגזרות על עם ישראל, כסאו לא היה חשוב לו יותר מנאמנות לדרכו, ובהמשך הוא אף מוכן לוותר על כבודו במדין, ולסבול חרם קשה, כדי לא למרוד באלוקי ישראל, כדברי במדרש (שמות רבה א, לב) :

"יתרו כומר לעבודת כוכבים היה וראה שאין בה ממש וביסר עליה, והרהר לעשות תשובה... וקרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי משמש אתכם, מעתה אני זקן. ... עמדו ונידוהו שלא יזדקק לו אדם, ולא יעשו לו מלאכה, ולא ירעו את צאנו, ... לפיכך הוציא בנותיו".

יתרו נאמן לדרכו ואינו מוותר עליה בגלל שיקולים של כבוד או תועלת. תחילה הוא מוותר על מעמדו הרם במצרים, לאחר מכן אף על מעמדו ככהן מדין, ובהמשך הוא אף מכניס לתוך ביתו את משה שהיה מבוקש על ידי המלכות במצרים.

אלא שלמרבה הפלא למרות כל האמור מגלים לנו חכמים (שמות רבה כז, ב) שכאשר יתרו הלך וקרב אל מחנה ישראל משה רבנו לא יצא להקביל את פניו עד שהקב"ה ציווה אותו לעשות כן :

"ר' אליעזר אומר: הקב"ה אמר לו צא! ... א"ל הקב"ה: ... אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק, ... אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו. אדם זה שבא אצלי לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר, אף אתה קרבהו אל תרחיקהו. מיד, ויצא משה לקראת חותנו"

הקב"ה מצווה את משה לצאת להקביל את פני חותנו, ואף מורה לו לקרב אותו ולא לרחקו. דברים מהם משמע שאילולי ציוויו של הקב"ה משה לא היה יוצא לקבל את פני חותנו, וייתכן שאף היה מרחיק אותו, ומאילה עולה השאלה : מה זה קרה למשה רבנו ? ומדוע הוא זקוק לציוויו של הקב"ה כדי לכבד את חותנו שעמד לו בשעת צרתו ?

ייתכן ומשה חושש שמעשיו של יתרו נעשו רק מיראה, כפי שמצאנו במדרש (אוצר המדרשים, ערך 'משה') שיתרו מזהיר את פרעה "כי כל מי ששולח בהם ידו לא ינקה", ואף מזכיר לו "מה נעשה לפרעה שלקח את שרה אשת אברהם וכן לאבימלך, וגם מה שנעשה לארבעת המלכים". ייתכן ומשה ירא שכל מה שעשה יתרו עד עתה לא היה אלא לדאוג לכבודו ולמעמדו, בשל כך הוא אינו נוטל חלק בגזירות על עם ישראל, ורק משום כך הוא פורש מעבודה זרה. עתה, חושש משה, שיתרו בא כדי לזכות ביוקרה וכבוד, כחותנו של משה. משום כך משה אינו יוצא להקביל את פניו של יתרו עד שהקב"ה בכבודו ובעצמו מעיד עליו שהוא "לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר" (וראה ברוח זו גם את פירוש האלשיך (יח, ה).

הקב"ה מגלה לנו את סוד גדולתו של יתרו. יתרו פועל לשם שמים, נאמן לאמונתו ואינו מוכן לסטות ממנה למען שיקולים זרים, ולא פעם הוא אף משלם עליה בכבודו ומעמדו. יתרו מסמל את דמותו של האדם הנאמן לקונו ואינו מש ממנו ומאמונתו ועל כן הקב"ה גומל לו מידה כנגד מידה ומגדל ומרומם את מעמדו.

נערך משיעורו של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בתל אביב

22.01.2018

1. הקב"ה אמר לו צא? (palmoni777)

כנראה שלכותב התורה נגמר הדיו, או שכח לציין כי "הקב"ה מצווה את משה לצאת להקביל את פני חותנו", כשם שנגמר הדיו כאשר "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן" וְגוֹ. אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן נָדַרְתָּ, לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרְךָ בְּמִדְיָן". והפכו את אלהים לכבד פה ולשון, "וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם"! בזמן שכוונתו בכלל הייתה שילך למדיין.

"יתרו כשבא אצל משה, כתיב בו ויצא משה לקראת חותנו, מי היה רואה משה יוצא ואינו יוצא, שרי אלפים ושרי מאות יוצאין ולא היה יוצא"? צריך לנער את האבק מספר התורה שכנראה נפלה בו טעות גסה לומר, שכאילו קמפיין בחירות של צרי אלפים ומאה התרחש ביום השני לבואו בעצתו הנבערה.

"א"ל הקב"ה: ... אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו"? היכן אמר? האם במלחמת מדיין כאשר נצטווה משה "וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם!... נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃"! ומעניין, שרק על הש"ג מסוגלים למתוח ביקורת. "ויאמר ה' אל יהושע קום לך, למה זה אתה נופל על פניך - לא כך אמרתי למשה רבך מתחילה, אם עובר לפניהם עוברים, ואם לאו אין עוברים?... ואתה שלחתם והלכת אחריהם!" ולמרות שמשה עבר על דברי עצמו בהגדרת המנהיג "אֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יוֹצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם" ואף על מצוות ה' "עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־הָעֵדָֽה". שהלוא במלחמת מדיין "וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃ אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא׃" בראשות פנחס במקום בראשות אלעזר הכהן.

על מה ולמה הייתה מלחמת מדיין? רק פתי צמא דם יאמין שכאילו "הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃". והטעות כמובן רק בספר התורה. כי שם נאמר: "וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃". ז"א שהעם הוא זה שהחל לזנות עם בנות מואב, וכלל לא עם בנות מדיין.

מי יוכל לעמוד על אופיה של אומה זו?
בשבעים נפש ירדו אבותינו מצריימה. ובזכות גזירת כל הבן הילוד, פרו וישרצו. ובמפקד האוכלוסין בשנה השנית בא מניין פקודיהם 603550 נפש. ואף כי הובטח אודות יוצאי חלציהם "וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃" ואילו היה מדובר באומה הערבית, הצפי היה שיגיעו לפיצוץ אוכלוסין של כמה מליונים. ולפלא הוא שבשנת הארבעים בא מניין פקודיהם סה"כ 601730 בלבד. עך כי "אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה". ואם זה אומר שלא עניינו אותם תענוגות בשרים? אז מה מעשיהם בשיטים בבנות מואב?

אין לשאול מדוע וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃"? ואם התכווין לביצוע כדברי משה "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃", אין זאת שעשו את אלהים עילג שאינו יודע להביע את עצמו. וכבר ציינתי בעבר goo.gl/jgdK2h מדוע קמפיין הבחירות בעצת יתרו הנבערה הייתה למרות רצון האל. וכעת באו ימי השילום. וסוף שמשה קצף על אותם שרי אלפים ומאה הבאים מסברא ושתילא והותיר להם את פעוטות מדיין בנות השלוש ומטה.

יתרו "זכה שבשל כך ישבו מבני בניו בסנהדרין שבלשכת הגזית". חבל שדלגתם על "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי" איך אומרים העולם? "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה". ואם "וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם", אל דאגה. שלמרות ובזמן שלמה "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּם לָרֹב", עכ"ז מבני בניהם "יונדב בן רכב" חבר אל אחד המרצחים שהחל לטבוח בעובדי הבעל, עד שנשארנו מעט מהרבה. למען קיים "וְהִשְׁאַרְתִּ֥י בְיִשְׂרָאֵ֖ל שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֑ים כָּל־הַבִּרְכַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־כָֽרְעוּ֙ לַבַּ֔עַל וְכָ֨ל־הַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־נָשַׁ֖ק לֽוֹ׃". וכל הטוען שכאילו זה בגלל חטאי הבעל והאשרה, כנראה מתגעגע ומייחל לשואת היטלר.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ח"כ דוד ביטן: "נתניהו ביקש ממני לא ליזום ביטול פריימריז"

קרא עוד