פרשת יתרו: ויהי ממחרת

החרך שדרכו בחרה התורה להציג לנו את החוויה הישראלית במדבר, בנקודת זמן זו הם עיניו של יתרו הבא מן החוץ. איך הוא רואה את הדברים?

הרבנית מיכל טיקוצ´ינסקי
כא בשבט התשעז
,
17 בפברואר, 2017 11:56

צילום:

החרך שדרכו בחרה התורה להציג לנו את החוויה הישראלית במדבר, בנקודת זמן זו הם עיניו של יתרו הבא מן החוץ. מבעד עיניו של יתרו נחשפת התלהבות גדולה של עם ישראל מן הניסים שנעשו לו. משה יושב ומספר לו את הקורות אותם, יתרו מתפעל, ועם-ישראל באופוריה. לצד אופוריה זו נחשף מבעד לעיני יתרו עניין חשוב נוסף - הלא הוא הוא שגרת חייו היומיומית של משה, היושב לשפוט את העם ולהיענות לצרכיהם השונים.

התורה מספרת "ויהי ממחרת- וישב משה לשפוט את העם". ואבן עזרא מסביר: "ויהי ממחרת - לביאת יתרו, וישב משה- כמנהגו!".

הספרי, ובעקבותיו רש"י, מסבירים את המילים "ויהי ממחרת" בדרך שונה מזו של האבן עזרא. לדברי הספרי ישיבתו של משה לשפוט את העם נעשית למחרת הירידה מהר סיני עם הלוחות ביום הכיפורים. כלומר, יתרו בא לבקר את עם ישראל רק לאחר מתן תורה, גם אם הדבר עוקר את הפרשיה שלנו ממקומה ומחייב את הקביעה ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה". כמובן שפירוש כזה צריך עיגון משמעותי, וההסבר של רש"י הוא "שהרי קודם מתן תורה אי אפשר לומר 'והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו'". ובאמת, כשמשה מסביר ליתרו מה הוא עושה ומדוע הוא יושב מן הבוקר ועד הערב עונה משה "כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו". משמע שכבר היו חוקים ותורות, על כן לדעת רש"י הספרי ביאר שכל מעשה יתרו והעצה להעמיד דיינים נוספים שרי עשרות ושרי מאות ושרי אלפים התרחשו לאחר מתן תורה.

שתי קריאות של המילים "ויהי ממחרת" יש כאן: לפי הפירוש הראשון, המילים "ויהי ממחרת" באות לבטא שכבר למחרת הגעתו של יתרו משה חוזר לשיגרת חייו ולמעשה לא ביטל אף לא פעם אחת של הוראת תורה לעם, אפילו לא לרגל בואו של יתרו. ביום בואו של יתרו נהג משה כרגיל, ואיזכור הדבר נועד לציין את ההזדמנות הראשונה של יתרו לצפות במחזה היומיומי הזה. זהו פרק ב' בסיפור ביקורו של יתרו העובר ברצף הזמן לתמונה הבאה שבה הוא צופה. במקרה הזה, זה היה למחרת.

לפי הפירוש השני, המילים "ויהי ממחרת" אינם תיאור זמן בעלמא, אלא בהם טמון עיקר העניין ועיקרה של הדרמה: מה שעושה משה למחרת רדתו מההר, כשבידיו מכתב אלוקים חרות על הלוחות, הוא לשבת ולשפוט את העם מבוקר עד ערב. העוצמות של הר סיני מיתרגמות לישיבה מתוחה וארוכה ללימוד ולתרגום תורת ה' לחיי יום יום. שיגרת התגרות והמריבות לא שככה בגלל שמשה ירד מן ההר. והעם זקוק כבכול יום, למשפט.

לפי הפירוש הראשון, השיגרה נמשכת גם כשיש תירוצים לקטוע אותה, ולפי הפירוש השני השגרה היא חידוש עוצמתי שמתרחש תיכף לאחר מתן תורה. בכל מקרה, המילים "ויהי ממחרת" המחליפים את המילה הפשוטה "למחרת" מדגישים ומעוררים את הקורא לחשוב מה היא ההדגשה והדרמה המתחוללת והיכן היא טמונה.

שתי נקודות המבט על המתרחש מחייבות אותנו להביט גם על משמעות ה'משפט' המשתנה בין הפירושים. שהרי ההצדקה לפירוש שלפיו מדובר למחרת מתן תורה - פירוש מעט מסורבל ביחס לפשט - היא שאין למשה חוקים להורות לפני מתן תורה. אם כן, מה באמת מורה משה לעם לפני מתן תורה, וכיצד מתמודד עם קושי זה הפירוש הראשון?

אמר ר' שמעון בן חלפתא:
מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת
והיו כולם באות ומריחות בה
ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה
באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה
ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה
שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה (דברים רבה, שופטים).

המדרש הזה על פרשת שופטים מתאר במדויק את העובדה שהמשפט הוא חלק מן הטבע. התפיסה המובעת בפירוש הראשון, אם כן, היא שהמשפט הוא טבעי לעולם. שלא צריך תורה וחוקים בשביל לקיים את מושג הצדק. זאת התורה שמביא משה לעולם, עוד קודם שניתנה תורה.

המשמעות היא שנוצרות פה שתי פרשיות עוקבות: האחת היא פרשת ההוראה של משה, האנושית הטבעית, ובתוכה, באדיבות יתרו הבא מן החוץ, גם פרשיית והרפורמות הנצרכות לשם ההתייעלות. רק אחרי פרשה זו של התנהלות טבעית, מגיע מתן תורה ונוספת קומה על גבי אותו מוסר טבעי וצדק אנושי.

הרבנית עו"ד ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי היא דיקנית הסטודנטים וראשת תכניות בית המדרש לנשים במכללה האקדמית הרצוג

22.01.2018

1. ומי הרשה למשה לשפוט את העם, ועוד לבדו? (palmoni777)

"ישיבתו של משה לשפוט את העם נעשית למחרת הירידה מהר סיני עם הלוחות ביום הכיפורים". בהכרח שהפסוק "וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃" התרחש בעיצומו של יום כיפור. רק שלא הבנתי האם למחרת יום כיפור ישב משה לשפוט את העם? או שמא הכריז על השקלים?

"ויקהל משה. לְמָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשֶׁיָּרַד מִן הָהָר - דא"א לומר קודם רדתו מן ההר שהרי משעלה משה להר... שהם כלים ביום הכפורים לא ירד לדבר עם ישראל... ומדסתם ולא פירש ש"מ למחרת י"ה מיד היה, שהוא תחלת הפנאי". (רא"ם)

ולמה בפשטות לא נשמע מה בפי משה? באומרו: "יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃
פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם... וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃... הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃" ואוטוטו "וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב" ואם רק "בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃" ללא דבר ה' לאמור: "רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה", אלא בהעלות הענן בלבד, בהכרח, שיתרו הגיע בי"ט לחודש. ואוטוטו "וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ". וכן מוכח משמות הנשיאים בפרשת במדבר שהוחלפו בפרשת שלח אחר הפריימריס בעצת יתרו הנבערה.

תמוה בעיניי. אם משה אינו ממושמע לדברי האל, באיזו זכות יושב הוא לשפוט את העם?

אם נצטוה מפורשות, "וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃" איך וכיצד מעז לדבר ישירות אל העם, בדברות שלא נאמר בהן "דבר אל בני ישראל"? הכי אילו המצווה היה מנגלה או אייכמן, האם גם אז היה מעז לדבר ישירות אל העם?

"וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם:" לפני מי? הכי "לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים"? מה לעכו"ם ולארץ לא זרועה אשר לא עבר בה איש?

"וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃ וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃" אז מה יעשו "וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל" אחר ההשתחוויה? ומה טוב שרש"י בגיטין למד מפסוק זה, שהם נתמנו לשופטים בדבר ה', ועליהם אמר הכתוב: "וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם:"!

אם מפסוקים הללו למדו: "לפניהם, ולא לפני הדיוטות"
איך לעזאזל "וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃" אל מי יגיש עצומותיו בעל הדברים? הכי לאהרן וחור? ומה עם הזקנים שנתמנו ע"פ ה'? הכי הפך אותם לסדרנים של אהרן וחור?

אם אלהים מינה את "וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל" לשופטים בישראל. איך לעזאזל נתפש משה עובר במצח נחושה ע"י חותנו, בשבתו בתוך מרמה לשפוט את העם מן בוקר ועד ערב? עכ"פ אם חשב משה להתחכם על גזירת ה', בהקימו מערך עצום, "בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לָמָּה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, לִכְשֶׁעָבַר הָיָה עִמִּי מִי שֶׁיִּשָֹּׂא בְּמַשָֹּׂאָן וְעַכְשָׁו אֲנִי לְבַדִּי" כאשר אף אלהים עלה בעם ויהרוג במשמניהם באותם בחורים אך קרויין זקנים, סמוך ונראה לאותו מסע בחירות, וסוף שבקש נפשו למות.

את אשר האכילונו אותם בחורים נבחרי משה הקרויין זקנים חלף זקני ישראל, אין צורך לתאר. דיי להתבונן בפרשת מרגלים, לראות איזו בכיה לדורות הנחילונו "כל נשיא בהם", וכן איזה תבשיל הלעיטוהו למשה "חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃" חלף 12 הנשיאים נבחרי ה', שעברו הפרייה מלאכותית בעצת יתרו.

אם למרות הקמת 78600 שרי אלפים ומאה מתלונן משה "לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי"! מעניין במה עסקו אותם שופטים? אם לא בפירוק התא המשפחתי. "וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ" כפי המשתמע ממדגמי אוכלוסין בין השנה השנית 603550 לבין שנת הארבעים 601730. עד כי "אפילו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה". ורק הריחו את בנות מואב ומדיין, תיכף הסתערו עליהן במסירות נפש.

נו, שויין. מה לנו להאריך? התנ"ך פתוח לכולם, וצריך להתחיל מבראשית.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
בדיקה לגילוי קורונה בהדסה צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

עלה ל-9968 מספר חולי הקורונה בישראל, 86 נפטרו

קרא עוד