פרשת ויקרא: הכל בראש

תמיד נדמה שהקרבנות הם נושא שרחוק מאתנו, מאידך אנו מתפללים שלוש פעמים ביום שיבנה בית המקדש כיצד ניתן ליישב סתירה זו?

אלעד פריד
ז באדר ב'
,
17 במרץ, 2016 11:45
cc by Ariely

cc by Arielyצילום: cc by Ariely

"הספר הזה הוא תורת כהנים ולוים, יבואר בו עניני הקרבנות כלן ומשמרת המשכן" כך פותח הרמב"ן את פירושו על ספר ויקרא.

תורת כהנים כך הוא נקרא, ומבוארים בו סוגי הקורבנות אופן הבאתם ועניין כפרתם. תמיד נדמה שהקורבנות הם נושא שרחוק מאתנו, מעין דבר שהיה נהוג בעבר ולא קיים עוד. הרי כיום ניתן לקיים חיים יהודים, ואין הרגשה של השתוקקות לקורבן עולה או שלמים.

מאידך אנו מתפללים שלוש פעמים ביום שיבנה בית המקדש במהרה בימנו, ובניין בית המקדש חלק מרכזי מהפעילות שלו היא הקרבת הקורבנות. אז כיצד ניתן ליישב את הסתירה הזאת, שמצד אחד עבודת הקורבנות נתפסת כיום כדבר רחוק ולא שייך, ומצד שני קימת בנו כמיהה ורצון לשובו של בית המקדש?

אחד המשפטים שילד אינו אוהב לשמוע הוא: "כשתגדל תבין". למה זה משפט שקשה לקבל? כי ילד וכל אדם במקום שבו הוא נמצא שם נקודת הראיה שלו, הווה שלו זה המקום שמשם הוא מסתכל על העולם. מבחינתו מה שהוא רואה זה המקסימום שהוא יכול לראות הוא לא חושב שניתן לראות יותר או בצורה אחרת, כי הוא רואה עד קצה גבול היכולת שלו. גם ילד תופס דברים בצורה מסוימת שמבחינתו כך הדברים נראים וזהו אין יותר מזה, אך המבוגר יודע שיש עוד רבדים שהילד לא יכול לתפוס.

ההתבגרות שקורת לאדם קורת גם לעולם אך בצורה הרבה יותר איטית. כיום מנקודת מבטינו הקרבת קורבן נראית כפעולה מוזרה וחסרת טעם, אך זה רק כיום. העולם מתבגר העולם מתקדם והתפיסות הנמצאות אצל אנשים גם הם מתפתחות ומתקדמות. השאלה לגבי הקורבנות היא שאלה, רק בגלל שאנחנו שואלים אותה היום. כשיגיע הזמן לבנות את בית המקדש גם התפיסה שלנו של האמונה והחיבור לבורא גם ישתנה, והוא יהיה ברמות הרבה יותר גבוהות שאנחנו לא יכולים לתפוס, כי אנחנו נמצאים היום. אבל כשיהיה, נהיה במקום שזה יהיה לנו ברור ופשוט.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הפיגוע בברקן. ארכיון צילום: דוברות מד"א

20 חודשי מאסר לסייען המחבל מברקן

קרא עוד