פרוייקט הסקי הדתי

סוגרים שבוע: איך מבקשים?

הפרשה מספרת לנו על ויכוח קשה שהיה בין יעקב לרחל, כשהיא פונה לבעלה בקריאה "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". מה בדיוק ציפתה רחל שיעקב יעשה?

הרב יוני לביא 27/11/14 18:09 ה בכסלו התשעה

תקציר הפרשה: יעקב יוצא לדרכו לחרן * חלום הסולם והמלאכים העולים ויורדים * המפגש עם רחל על הבאר * יעקב עובד אצל לבן 14 שנה עבור שתי נשותיו * לידת הבנים ויעקב ממשיך שש נוספות אצל לבן שמרמה אותו במשכורתו * יעקב בורח, לבן רודף אחריו ולבסוף הם כורתים ברית * יעקב חוזר לארץ ישראל ופוגש שוב את המלאכים.

בין יעקב לרחל היתה אהבה גדולה. שבע שנים הוא היה מוכן לעבוד קשה אצל לבן רק כדי לזכות בה. ובכל זאת הפרשה מספרת לנו על ויכוח קשה שהיה ביניהם. רחל רואה שללאה אחותה נולד ילד ועוד ילד ועוד ילד ורק היא נותרת עקרה ובודדה. היא פונה לבעלה בקריאה "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי". מה בדיוק ציפתה רחל שיעקב יעשה? איך היא רצתה שהוא 'יביא' לה ילדים? יש מן המפרשים שהסבירו שהיא ביקשה שבעלה הצדיק יתפלל עליה לה' שתזכה גם היא לילד משלה.

אך אם כך קשה להבין את התגובה הקשה של יעקב על בקשתה - "ויחר אף יעקב ברחל, ויאמר התחת אלוקים אני אשר מנע ממך פרי בטן". למה יעקב כועס? מה יותר טבעי מאשר אישה שמבקשת מבעלה שגם הוא יתפלל עבורה?!

הרמב"ן מסביר שבקשה להתפלל לה' כדי למלא את מבוקשך היא לגיטימית ונכונה, אך רחל רצתה יותר מזה: "אמרה רחל שיתפלל עליה עד שיתן לה בנים על כל פנים...ויחר אף יעקב שאין תפלת הצדיקים בידם שתשמע ותענה על כל פנים" (ל,א). כלומר, רחל רצתה שיעקב יתבע מה' בצורה מוחלטת ללא פשרות ו'יקבע' לו, כביכול, שכך יקרה. על כך אומר לה יעקב: 'אנחנו לא מנהלים את העולם. איננו יודעים מה באמת נכון שיקרה. אנחנו יכולים לבקש מה שנראה לנו כנכון אבל רק ה' יודע מה באמת ראוי שיקרה. לפעמים למרות אהבתו של ה' אלינו (או אולי בגללה) התשובה לבקשתנו תהיה שלילית'.

ישנו שיר מפורסם שאומר "כל שנבקש לו יהי". בתפילה שלנו בכל בוקר אנחנו מבקשים בצורה הרבה יותר 'צנועה' - "ימלא ה' משאלות ליבנו לטובה'. אנחנו לא מתיימרים 'לקבוע' לקב"ה שכל מה שלנו נראה, זה בדיוק מה שצריך לקרות. אנחנו מבקשים על מה שנראה לנו כנכון ומאמינים בה' שיוביל את הכול לטובה כפי שהוא יודע שנכון שיקרה.

הטבעת שנעלמה

"ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" (בראשית כט,כ)

לפני שאמה של פנינה נפטרה, היא הוציאה ממגירתה טבעת יהלום כחולה שקיבלה מאמה לפני מותה, נתנה אותה לדולב, ארוסהּ של פנינה והשביעה אותו להתחתן עם בתו רק עם הטבעת הזו. בחתונה ענד דולב על אצבעה של בחירת ליבו את הטבעת היקרה.

מלבד ריבים קטנים שיש לכל בני זוג - הוא רצה שהיא תמלא דלק במכונית, היא רצתה שהוא יסדר את המחסן - חיי הנישואים שלהם היו מאוד מאושרים.

יום אחד קרה הדבר הנורא ביותר שיכול היה לקרות לפנינה - היא איבדה את הטבעת. הם חפשו בכל מקום אפשרי - אך לשווא, הטבעת לא נמצאה. פנינה נכנסה לדיכאון עמוק ומאז לא עלה חיוך על שפתותיה. היא הפכה מאישה מאושרת מלאת שמחת-חיים לשבר כלי. היה זה בשבילה כמו לחוות שוב את מותה של אמה.

במוצאי שבת אחד ניגש אליה בעלה בצעדים כושלים, ובידו טבעת יהלום כחולה. "איפה מצאת אותה"? שאגה משמחה. "במחסן. צדקת, הייתי צריך לסדר אותו". פנינה נתמלאה כעס על בעלה כאשר התברר שימי הסבל יכולים היו להיחסך ממנה. היא ארזה תיק ועזבה את הבית.

«««

הימים חלפו ולפנינה לא נותר כמעט כסף. בצעד נואש היא החליטה למשכן את טבעתה - שממילא מסמלת נישואים שמתו. היא נזכרה שסבתה אמרה לה שקנתה את הטבעת בחנות "תכשיטון" באשדוד. כשהגיעה לחנות שאלה את הצורף הישיש כמה שווה הטבעת שסבתה קנתה לפני ארבעים שנה. "את הטבעת הזו לא מכרתי לפני ארבעים שנה" אמר הצורף, הוא עלעל ביומן המכירות שלו וקרא: "את הטבעת הזו מכרתי לפני כשנה לאדם שהשקיע בה את כל חסכונותיו. את מכירה אדם בשם דולב זהבי?".

כתב: רועי אהרוני

חלומות - "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" (כח,יב) - איך צריך להתייחס לחלומות? האם הם חושפים אמיתות נסתרות וחוזים את העתיד או שהם דמיונות והבל? איפה בתנ"ך מצאנו חלומות ומה היה היחס אליהם? האם יש הבדל בין החלומות הללו לחלומות שלנו? מה אתה עושה כשאתה חולם חלום רע?

הארץ המובטחת - "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ...וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (כח, יג-יד). ההבטחה של ארץ ישראל לעם ישראל חוזרת אצל האבות שוב ושוב. למה זה כל כך חשוב? מדוע צריך שתהיה לעם ישראל ארץ מיוחדת ומסויימת? האם ההשפעה הרוחנית והמוסרית שלנו על העולם לא תהיה גדולה יותר כשנהיה מפוזרים בכל הארצות ובין כל העמים?

אנטישמיות - "וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ " (לא,א) - אחת התופעות שעם ישראל סבל מהם לאורך ההיסטוריה היא אנטישמיות. גם במדינות שכמעט ולא היו בהן יהודים - שנאו יהודים. מה לדעתכם גורם לזה? האם גם לנו יש אשמה בעניין? האם זה תלוי בנו? האם יבוא יום בו יאהבו את עם ישראל בעולם?

להורדה והדפסה של עלון השבת בתצוגת PDF לשימוש בשבת לחצו כאן

ערך: הרב יוני לביא. Yonilavi10@gmail.com

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר