סגור

ויגש: כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם

רמזים רבים נשלחים אל האחים, מאותתים להם כי המשנה למלוכה הינו יוסף אחיהם, אך רק משפט אחד מצליח לשבור את המחיצות שבינם לבין יוסף ולחדש ביניהם את האחווה. הרב יאיר בן מנחם על החיבור המחודש בן יוסף לאחיו

הרב יאיר בן מנחם
ז בטבת התשעז
,
05 בינואר, 2017 20:18
באדיבות המצלם

באדיבות המצלםצילום: באדיבות המצלם

בפרשת השבוע שלנו מגיע סיפור יוסף ואחיו לשיאו. עשרים ושתים שנים לא מתראים האחים זה עם זה, עשרים ושתים שנים בהן יוסף נעדר מבית אביו, ודוק של עצב משוך על כולם מגיעות לסיומן הטוב והמבורך. יעקב אבינו שומע כי יש שבר במצרים. הכל יורדים למצרים לשבור בר, ומן הסתם הכל גם שׂחים באיש הצעיר, הנבון והחכם, שהצליח לשמר תבואה בכמויות ענק שיכולות לכלכל את מצרים וסביבותיה למשך שנים ארוכות. האיש הזה שזכה למלוכה באורח פלא היה בן גילו של יוסף, וייתכן כי גם בכך היה כדי לעורר את יעקב אבינו לשלוח את בניו לחפש את יוסף במצרים, כפי שמעיד המדרש (בראשית רבה צא, ו) :

"וירא יעקב כי יש שבר במצרים - וכי במצרים היה יעקב, שראה תבואה במצרים, שאמר הכתוב: וירא יעקב כי יש שבר במצרים, והלא אמר לבניו, ויאמר: הנה שמעתי?! אלא מיום שנגנב יוסף, נסתלקה רוח הקודש ממנו ורואה ואינו רואה, ושומע ואינו שומע ... ומה ת"ל יש שבר? ... שראה באספקלריא שסִברו במצרים. ואיזה זה? זה יוסף".

ואכן המדרש (שם) עומד על כך שכאשר השבטים יורדים מצרימה מכנה אותם התורה "אחי יוסף" על שם יוסף אחיהם ולא "בני ישראל" על שם יעקב אביהם, והמדרש רואה בכך אות ומופת לשינוי ביחסם של האחים אל יוסף. עשרים ושתים שנה יוסף היה במרחק הליכה של ששה ימים מהם. הם ראו את אביהם מצטער ללא גבול, ובכל זאת הם לא עשו מעשה כדי לשבור מעגל הכאב הזה, אך עתה יעקב אבינו מצליח לחולל שינוי ברצונם של האחים ובמחשבתם ולהניע אותם ללכת להשיב את אחיהם יוסף, והם נותנים "כולם דעת אחת להחזירו".

והנה כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, עתה גם יוסף, שלאורך למעלה משבע שנות מלוכה לא עשה כל מעשה כדי לחדש את הקשר עם משפחתו, מתחיל גם הוא להתכונן למפגש מחודש עם אחיו :

"... מה עשה? הושיב שומרים על כל הפתחים ואמר להם: ראו כל מי שנכנס לשבור אוכל כתבו שמו ושם אביו. לערב הָביאו פתקים, ועשו כך. כיון שבאו בני יעקב כל אחד ואחד נכנס בשער שלו וכתבו את שמותם. לערב הֵביאו לו הפתקים. .... מיד אמר להם יוסף: סתמו את האוצרות ופתחו אוצר אחד ונתן שמותם לבעל האוצר ואמר לו ראה כשיבואו האנשים אלו לידך תפוש אותם ושגר אותם לפני ..." (בר"ר שם).

אלא שבאורח פלא למרות שהאחים יורדים מצרימה כדי להשיב את יוסף, ולמרות הרמזים הברורים והעבים שנשלחים אליהם לאורך הדרך ומעידים כאלף עדים כי המשנה למלוכה שהם משתחווים לפניו אינו אחר מאשר יוסף אחיהם, הם אינם נרמזים :

"וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ" (בראשית מב, ח).

במפגש הראשון ביניהם יוסף נוטל דווקא את שמעון שהשליך אותו אל הבור ואוסר אותו לעיניהם, ובמפגש השני ביניהם הוא אף מזמין אותם אל ביתו, מצווה לזמן אותם לסעודה ואף מורה להכין את הסעודה בפניהם כדי שהם ייווכחו שהוא מקפיד על כל כללי הכשרות :

"ואמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב (בראשית מג, טז) וטבוח טבח והכן - פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם.(חולין צא, א)".

הוא מושיב אותם לפניו לפי גודלם :

"וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ".

והם, שמזה עשרים ושתים שנה לא טעמו טעם יין, כבר מרגישים כי תקופת הנתק והצער עומדת בפני סיומה, נענים להזמנתו של יוסף, ושותים עמו מן היין :

"וישתו וישכרו עמו - עמו שתו אבל חוץ ממנו לא שתו. דאמר ר' לוי : כל כ"ב שנה שלא ראה אותן לא טעם טעם יין אף הן לא טעמו טעם יין עד שראו אותו" (בר"ר צב, ה).

בכל זאת מחיצת הברזל וחומת ההפרדה שעמדו ביניהם עדיין לא קרסו, ורק בפרשת השבוע שלנו כאשר יוסף מצהיר בפניהם "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" קורסת החומה ונשברות המחיצות.

ושאלה אחת עולה לפנינו פוצעת ומכאיבה : כיצד זה למרות כל הרמזים הרבים, כל האותות והסימנים, האחים הקדושים אינן נרמזים ? כיצד זה הם אינם רואים כי העומד בפניהם הינו לא אחר מאשר יוסף אחיהם האובד ?

תשובה לשאלה הזו מצויה בדבריו של רבנו האור החיים הקדוש :

"אף על פי כן מודיע הכתוב שהם לא הכירהו, והטעם לצד ראותו ברום המעלות החליטו הבחינה, והרחיקו מלבם מחשוב דבר זה".

מדברי האור החיים הקדוש עולה שהאחים לא העלו על דעתם שיוסף עשוי להצליח לפרוק מעליו את שלשלות העבדות ולהתעלות ולטפס למשרה כה רמה, ולכן גם הרמזים הרבים שנשלחו אליהם נתקלו במחיצה אטומה ולא הצליחו לעורר את ליבם.

ואולי, כאוחזים בשיפולי גלימתו של האור החיים הקדוש, ניתן להמשיך ולומר שאכן בשלב מסוים האחים כבר זיהו את העומד מולם. הם לא יכלו לעמוד בפני הרמזים הרבים והם הכירו את יוסף אחיהם. אולם בכך לא היה די כדי לשבור את המחיצות ביניהם ולחדש את אהבתם. הם הכירו את יוסף אך סירבו להכיר בו ובגדולתו. כך מסביר השל"ה הקדוש (תורה שבכתב ויגש) שהשבטים סברו שיוסף מבקש לעצמו את המלוכה ובכך מערער על מלכות בית דוד, ושעל כן אף ראוי להורגו :

"... והסכימו כולם שהוא בן מות, מאחר שחולק על מלכות בית דוד, שהוא כחולק על השכינה, ... על כן בהתודע יוסף אל אחיו וראו שהוא מולך רצו להרגו, ... אז ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי, רצה לגלות להם הענין, שאינו כן כפי מחשבתם, שהוא ככתר מלוכה, אדרבא, השי"ת שלחו לפניהם, כלומר להכין דרך לגרום שיהיו ישראל לעם ויהודה למלוכה, ..."

האחים הבינו שצפנת פענח אינו אחר מאשר יוסף, אולם הם סרבו להכיר בו כמלך.

רק כאשר יוסף מכריז בפניהם "כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם", ומסביר להם שהוא לא בא להצר את צעדיו של איש, וכל מטרתו היא רק לסייע בידם, רק אז הם מתרצים לו ומשיבים את האהבה והאחווה אל כנה.

ייתכן ויוסף לא בא אלא ללמד אותנו לדעת להכיר גם בגדולתו ובשליחותו של השני. לדעת להתעלות מעל הקנאות והשנאות, לשמוח בגדולתו של השני ולזכור ש"מלכות אינה נוגעת בחברתה", ושפעמים רבות הצלחתו של השני נועדה לסייע גם לך.

ואולי משום כך גם בזמן הגאולה יופיע תחילה משיח בן יוסף שילמד אותנו להשיב את האחווה אל כנה ויכשיר את הדרך למשיח בן דוד בגאולה השלמה.

נערך משיעור של הרב יאיר בן מנחם, דיין בבית הדין האזורי בת"א

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עוקבים אחרינו? צילום: ללא

כן, כן, אני מדבר אליך!

קרא עוד