רבנים כבני אדם

למרבה ההפתעה התורה לוקחת באמצע הפרשה פסק זמן ומספרת על תולדותיהם של משה ואהרון. לשם מה יש צורך ברשימה הגיניאולוגית הזו דווקא כאן?

הרב עדו פכטר 14/01/15 21:49 כג בטבת התשעה

רבנים כבני אדם
shutterstock, צילום: shutterstock

בפרשת וארא אנו קוראים על מינויו השני של משה רבנו לשליחו של הקב"ה להוצאת עם ישראל ממצרים. כתב המינוי מוכר לנו מהפרשה הקודמת. הקב"ה שולח את משה לבני ישראל ולפרעה ומבטיח גאולה. משה מנסה להתחמק והקב"ה גוער בו. הקב"ה מסיים עם המשא ומתן והולך בדרך הקשה: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים". מעתה יש כאן כבר ציווי ישיר - לא בקשה ולא משא ומתן. משה מחויב ללכת אל פרעה.

כאן היינו מצפים להתחיל לקרוא על סיפור הגאולה, אבל למרבה ההפתעה התורה לוקחת כאן פסק זמן ומספרת על תולדותיהם של משה ואהרון. לא זו בלבד, התורה לא מתחילה ממשפחת עמרם ושבט לוי אלא מונה את תולדות משפחות ישראל החל מאהרון ושמעון ונעצרת בלוי ומשפחות משה ואהרון. לשם מה יש צורך ברשימה הגיניאולוגית הזו דווקא כאן?

אבקש לצעוד בעקבות פירושו של ר' שמשון רפאל הירש לסוגיה. אומר הרש"ר הירש שעד עתה נכשלה משימתם של משה ואהרון ולכן אין חשש שמשהו יחשוב שהם משהו מיוחד. אבל מעתה הרי מתחיל סיפור הגאולה. על ידי משה ואהרון יעשו ניסים ונפלאות וייראו מחזות א-להים. בנקל היה ניתן לחשוב כי למשה ואהרון כוחות א-להיים (בהקבלה לחרטומי מצרים), והפיכתם לבני עליון היתה קרובה. לכן, אומר הרש"ר, סיפר הכתוב את ייחוסם. "כדי להעיד בזאת לכל הדורות, כי רגיל ואנושי הוא מקור מחצבתם, ורגיל ואנושי הוא טבע ברייתם".

הכתוב מספר לאיזה משפחות נולדו משה ואהרון כדי שכולם יכירו אותם, את אבותיהם ואת כל משפחתם. הכתוב מדגיש "הוא משה ואהרון" כדי להראות שהם בשר ודם. אין הם בני א-ל, כפי ששנים לאחר מכן טענו מאמיניו של אותו האיש, אלא יצורי אדם כמו כולם. ואם משה ואהרון כך, כל שכן שאותם רבנים מנהיגים לאורך הדורות הם יצורי אנוש. נטייה טבעית למאמינים היא להצמיד מופתים לרבותיהם, לסרב להאמין שהם מתים או נופלים. אבל האמת היא שכולנו בני אדם. גם הרב הכי גדול סופו למות וגם הוא יכול ליפול ברשת של תאוות וחטאים. זה המסר הגדול של התורה שמציגה את אבותינו באישיותם הארצית.

מדוע אם כן לא הסתפק הכתוב ברשימת משפחת לוי? מדוע התחיל משבט ראובן? מסביר הרש"ר: היותם של משה ואהרון אנשים ככל האדם היתה יכולה לגרום לכך שאנשים יחשבו שהקב"ה בוחר באופן שרירותי את נביאיו. שאדם אינו צריך לעמול ולהתעלות כדי לזכות בנבואה. על כן סיפר הכתוב את שושלת עם ישראל מאז ראובן. ללמדך, על פי הסדר הטבעי לא היו משה ואהרון אמורים להיבחר. הם רק שלישיים בתור. מכאן, שמעלתם האישית היא שגרמה לבחירתם ולא מעשה שרירותי של הקב"ה.

גם עניין זה מעיד על רבנים ונבחרי ציבור. כיום רבים הסיפורים על איזה רב חוזר בתשובה שתוך מספר שנים הפך מאיש פשוט (במקרה הטוב) לרב חשוב. אין דברים כאלה. רב, חשוב ככל שיהיה, צריך בראש ובראשונה להיבחן באישיותיו, בעבודת המידות, ובעיקר - בהיותו תלמיד חכם. אין קיצורי דרך. מי שלא ישב שנים בישיבה, עמל בתורה ועבד על מידותיו, לא יכול להגיע למדרגות גבוהות, גם אם כל העולם יאמין שהוא מחולל ניסים ויכנו אותו בשמות. המפתח הוא עבודה, ואת זאת לא ניתן להמיר בשום ייחוס שבעולם.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר