פרשת וארא: הנה יוצא המימה

בני ישראל הופכים בתהליך מתוחכם לעבדים במצרים. אבל מה קורה בזמן השעבוד הזה "בצד השני"? מה קורה לעם המצרי? על כך ניתן ללמוד מן המפגש של משה עם פרעה על היאור

חדשות כיפה הרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי 11/01/18 16:45 כד בטבת התשעח

פרשת וארא: הנה יוצא המימה
הרבנית מיכל טיקוצינסקי, צילום: באדיבות המצלם

לקראת סיום חומש בראשית הופך העם המצרי לעם של עבדים. התהליך שבו הדבר מתרחש –  תחילתו בבצורת ממושכת המכלה את אפשרות הפרנסה ובתלות של האזרחים באוצר בית המלך, והמשכו במכירת כל הנכסים הפרטיים לבית פרעה. בתמורה לחייהם ופרנסתם הופכים המצרים לעבדי פרעה.

עם פתיחת חומש שמות המצב שונה, עידן חדש מתחיל. באופן כללי נראה שהעם המצרי שוחרר מעול פרעה, ובני העם זכו מחדש בזכויותיהם האזרחיות. הדעת נותנת כי בתקופת המעבר שאותה התורה אינה מתארת,  התחוללה מהפכה ממשית. אולם, בני ישראל אינם חלק מן המהפכה הזו – להפך,  בתהליך מתוחכם הם הופכים לעבדים המשועבדים לצורכי האימפריה המצרית. ההפרדה בין המצרי הילידי ובין העבריים המהגרים היא הפרדה גזעית המנכרת את היהודים ומנשלת אותם מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. הם משועבדים למלכות ורתומים לעבודות בניין הממלכה והרחבתה.

מה קורה בזמן השעבוד הזה "בצד השני"? מה קורה לעם המצרי? על כך ניתן ללמוד מן המפגש של משה עם פרעה על היאור.

הקב"ה מצווה את משה: "לך אל פרעה בבוקר, הנה יוצא המימה". הקב"ה מסמן למשה את נקודת המפגש הצפויה בין השניים, על היאור. מדוע יוצא פרעה אל היאור עם שחר?

לפי פירוש רשב"ם, מדובר בטיול בוקר מקובל. יציאה לשאוף אוויר צח ולהתבשם מקרקור הצפרדעים ומציוץ הציפורים:  "כדרך השרים לטייל בבוקר ולרכוב אנה ואנה". לפי דעת האבן עזרא פרעה יוצא ליאור כדי להשתבח בעליית מפלס המים ביאור. ממש כשם שאצלנו עוקבים אחר עליית מפלס הכנרת. מדובר בתקופת תחילת הקיץ, הזמן שבו ניתן להיווכח בהתמלאות היאור. חיזיון היאור העולה על גדותיו ממלא את לב המלך בתחושת עושר, אדנות ותקווה וזוהי התחלה נפלאה ליום חדש. וכן כתב בעל התולדות יצחק: "מנהג מלך מצרים עד היום לצאת בתמוז ואב כי אז יגדל היאור לראות כמה מעלות עולה".

בפירוש האברבנאל מובאים עוד שני פירושים פסטורליים על מנהגו של המלך, הפירוש הראשון מתאר את טיול הבוקר של המלך:

תלך אליו בבקר שהוא יוצא המימה בדרך הטיול
להנהגת הבריות להרגיל התנועה בבקר קודם האכילה כדי לחמם את הגוף
 וכ"ש על שפת היאור שראיית המים תועיל לראות העיניים ולזככם.
והפירוש השני מתאר את האופי המשוחרר של הבילוי למטרת משחקי כדור:
והאבן כספי כתב שהיה מנהג מלך מצרים ועוד היום הוא כן
ששתי פעמים בכל שבוע יצא המלך מארמונו יום שלישי ויום ז'
וילך הוא ועבדיו אל מקום ידוע על שפת היאור
לשחוק שם בכדור הקטן ומטייל שם מן הבקר עד עת המאכל

מן התיאור הכללי הזה ניתן לקלוט את האווירה הכללית במצרים. העולם כמנהגו נוהג ובעוד שבחצר האחורית של החיים הנפלאים והמשגשגים במצרים מתרחשת אפליה ועבדות, בחצר הקדמית מתקיימים חיים של שוויון ושל רווחה. עולה מכאן שכשהקב"ה שולח את משה לפגוש את פרעה על המים הוא מבקש ממשה להציב מראה מול עיניו של פרעה דווקא בנקודת הביטוי החריפה של החופש החירות והאושר, שהרי היאור הוא סמל הנהנתנות וההצלחה. שליח עברי הפוגש את פרעה בנקודה שבה בולט בכל חריפותו הניגוד החברתי והנפשי בין שני הצדדים. בהופעת משה בפני פרעה במקום הזה יש משום הצגת הנושא במדיום הנכון ביותר. המקום מעיד יותר מכל על חומות ההתנכרות והיכולת לראות את העושר בנפרד מן התסכול המצטבר של הפועל השחור.

אפשרות פרשנית אחרת למפגשם של משה ופרעה דווקא ביאור מצויה במדרשים:

לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה,
לא היה יוצא אלא המימה
לפי שאותו רשע היה משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו
לפיכך היה יוצא בבקר, בשעה שהוא נצרך (שמות רבה, וארא).

לפי המדרש הסיבה ליציאתו של פרעה אל היאור לא היתה לשעשוע ולהנאה, וגם לא לשאיפת אוויר צח של שחר, היציאה הזו היתה יציאה סודית של פרעה, שנועדה להסוות את היותו ככל האדם. היא נועדה להסוות את העובדה שגם הוא נזקק לצרכיו. ביאור מתגלה אנושיותו הפשוטה של המלך כשהוא מופשט מן הגינונים וממעמדו הרם. לפי פרשנות זו,  המפגש ביאור דווקא, הוא סמל למכנה המשותף הרחב, ומחדד נושא אחר: מי הוא הנחשב אנושי, אדם, ומי אינו אדם. המפגש על היאור מדגיש פער מעמדי בלתי נסבל בין המעמד השליט ובין מעמד העבדים. הוא מדגיש את הרעיון שהעבד אינו אדם אלא רכוש משולל זכויות.

למעשה, שלשה מעמדות יש כאן = מעמד 'אלוהי' של השליט, שהיציאה אל היאור מדגישה את יומרנותו שאינה עומדת במבחן המציאות,  מעמד אנושי של עמו, ומעמד הבלתי-אנושיים, שאינם ראויים לזכויות ולכבוד של עם העבדים).

המפגש ביאור הוא המפגש עם פרעה ה"אדם" במובן הכי בסיסי. במקום שבו כל בני האדם שווים – עבד כאדון, אזרח ושליט. במקום שבו הביולוגיה מדברת ולא המטענים הפוליטיים והדתיים. התהליך שפרעה ובני העם המצרי עתידים לעבור באמצעות המכות, מתחיל כאן, במפגש הבלתי אמצעי שבו ניכר שפרעה, העומד מעברו השני של המתרס מול משה, אינו יכול להצדיק לא את הפער החברתי ולא את הטענה הגזעית המפלה.

הדבר הקל ביותר, למרות הסתירה הפנימית, הוא לחיות בפיצולי אישיות. אנחנו מסוגלים לעשות חילוקים דקים מן הדקים ולתרץ לעצמנו אפליות שונות ומשונות אבחנות בין איש לאיש ופערי מעמדות. הדבר השכיח ביותר הוא לשכוח את החצר האחורית שלנו. כל אחד ואחת והחצר האחורית שלהם. המפגש של משה ופרעה על היאור מבליט עובדה זו, ובכך מהווה הכנה לשחרור הגדול מבית העבדים, לזכות האנושית לחופש ולעצמאות.  

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן