מסרים סמויים באותות שעשה משה

"בין שאר האותות שעשה משה יש למנות את המטה ההופך לנחש וחוזר והופך למטה ואת היד ההופכת מצורעת וחוזרת ושבה כבשרו. מהי תכליתן של אותות אלו לדברי הרמב"ם?..."

אופיר סעדון, עו''ד 19/01/03 00:00 טז בשבט התשסג



הרמב"ם במשנה תורה קובע: משה רבנו לא האמינו בו ישראל, מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי, שאפשר שיעשה האות בלט ובכישוף. אלא כל האותות שעשה במדבר, לפי הצורך עשאן לא להביא ראיה על הנבואה. צרך להשקיע את המצריים - קרע את הים והצלילן בו. צרכנו למזון - הוריד לנו את המן. צמאו - בקע להן את האבן. כפרו בו עדת קורח - בלעה אותו הארץ. וכן שאר כל האותות.
בין שאר האותות שעשה משה יש למנות את המטה ההופך לנחש וחוזר והופך למטה ואת היד ההופכת מצורעת וחוזרת ושבה כבשרו. מהי תכליתן של אותות אלו לדברי הרמב"ם? לכאורה, על פי פשט הפסוקים, תכלית האותות הייתה האמנתו של משה בעיני העם. ונראה הדבר כאילו קושי יש על דברי הרמב"ם.
ואולם אחר שנעיין בדבר נשאל האם הקושי הוא על הרמב"ם או על הבנתנו הראשונית את פשט הפסוקים? האם יכולים אנו לקבל כי תכלית האותות אכן הייתה רכישת אמונו של העם? ההשוואה, המתבקשת לזקני מדיין, הבאים אל בלעם וקסמים בידם, מעוררת תמיהה זו עשרת מונים. האם בצורה זו רוצה האל כי יקנה משה את מעמדו בעיני בני ישראל?
עיון חוזר בפסוקים יגלה כי דברי הרמב"ם מדויקים עד מאד. משה מעלה שני טיעונים לסירובו לשליחות: והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי. הקב"ה מתעלם מטיעונו הראשון של משה ביחס לאמון שיינתן בו ועונה לטיעונו השני בלבד: והיה אם לא יאמינו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון. לשון אחר, כנגד הצטנעותו של משה כי לא יאמינו לו ולא ישמעו בקולו אומר לו ה' כי האות מדבר בעד עצמו. יעשה משה את האות והעם יבין את המסר העולה מן האות. ובכן מהו מסר זה?
בני ישראל ירדו למצרים בראש מורם, כבני חורין. יוסף אחיהם הוא המשנה למלך והם ממשפחת המלוכה. מלך חדש קם על מצרים ובני ישראל הפכו עבדים באחת. דור חדש נולד, אשר אינו יודע חירות מהי. האם יחזור עם ישראל לאיתנו הראשון, האם יוכל להשתחרר מכבלי עבדותו?
שני האותות שעושה משה לעם לצורך זה באו. בשורה גדולה יש באותות - עם ישראל אמנם הפך עבד אך עתה ישוב ויהיה בן חורין: היד הבריאה, שהייתה למצורעת, אך יצאה מחיקו של משה והנה היא בשר חי. המטה, סמל ההנהגה והשלטון, אשר שפף קומתו והיה לנחש, ישוב ויונף על ראש המצרים. החירות והשלטון העצמי יחזרו לעם ישראל.
ואם כנים דברנו, אף האותות שעשו משה ואהרון לפרעה רמז יש בהם. בשליחות האל משליך אהרון את המטה ויהי לתנין. חרטומי מצרים אף הם משליכים איש מטהו ויהיו לתנינים ומטה אהרון בולע את מטותם. ללא אומר וללא דברים נפרדים משה ואהרון מאת פרעה. מהי אם כך מטרת הפגישה? מדרש תנחומא מקשה כדברנו ושם קושייתו בפי פרעה אל משה: תבן אתה מכניס לעיר שכולה עופריים? האם אין אנו מלומדים דיינו בכשפים שצריך עתה להוסיף עליהם קסם נוסף?
אף כאן דומה שאין מנוס מלראות במופת מסר נסתר המכוון הישר אל ליבו של פרעה. על פי התנחומא מטה אהרון הבולע את מטות החרטומים לא נעבה יותר ממה שהיה. בליבו של פרעה אשר לא ידע את יוסף מתעוררים החלומות הישנים. הפרות הדקות שבלעו את הפרות השמנות ולא נודע כי באו אל קירבנה, השיבולים הדקות ושדופות הקנה אשר בלעו את השיבולים הטובות ומראהן רע כאשר בתחילה. המטה הבולע את מטות החרטומים ונשאר כשהיה מרענן את זכרונו של פרעה. הוא שלא ידע להכיר טובה תחת טובה ליוסף, אשר היטיב כה רבות לפרעה, ישלם כפליים על רעתו.
אכן מסר גדול לאותות של משה. עיתים אין צורך להכביר במילים.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר