סגור

והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי

מדוע לא נגאלו בני ישראל בתהליך מזורז? ומה הייתה המגמה בתכנית הגאולה בשלבים: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי?

ד"ר יצחק קניגסברג
כג בטבת התשעא
,
30 בדצמבר, 2010 0:00

משה רבנו התיצב לפני עם ישראל ובפיו בשורת הגאולה, כפי שציוהו ה: "פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים. ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש"(שמות ג,טז-יז).


תגובת בני ישראל למשמע הבשורה היתה: "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו"

(שם ד,לא). את התקווה לגאולה נשאו בני ישראל בלבם מדור לדור, מאז הבטחת הקב"ה ליעקב: "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה"(בראשית מו,ד).


במהלך ההמתנה הדרוכה לתהליך השחרור מעול השעבוד, הם התבשרו: "לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום הם ילכו וקששו להם תבן. ואת מתכונת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם ולא תגרעו ממנו. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה"(שמות ה,ז-ט). לאור הבשורה הקשה, היה זה אך צפוי, שכאשר משה ניסה לפייס אותם ולעודדם בפירוט תהליכי הגאולה על ידי ה: "והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים", תגובתם היתה: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שם ו,ו-ט).


נשאלת השאלה: מדוע לא נגאלו בני ישראל בתהליך מזורז בסימן "גאולה עכשיו", ומה הייתה המגמה בתכנית הגאולה בשלבים: והוצאתי ,והצלתי ,וגאלתי ,ולקחתי, המוגדרים כארבע לשונות הגאולה ?


משה ניסה להסביר לעם ישראל שה פקד את עמו, כפי שהבטיח לאבות האומה. את תהליך הגאולה יש לבצע בשלבים, בכדי למנוע זעזועים ופגיעות נפשיות קשות, באנשים שחיו בשעבוד גופני ושיעבוד נפשי קשים מנשוא. הם עבדו בחומר ובלבנים, בהשפלה וביזוי, תוך איום מתמיד על חייהם וחיי ילדיהם. הגאולה בשלבים עתידה הייתה לרכך את המעבר מעבדות לחירות.


עובדה ברורה וידוע לכל היא, כי הן לחי והן לדומם נגרמים משברים ושברים, במעברים חדים בין מצבים קיצוניים. כך למשל - יציאה פתאומית מחדר חם אל הכפור, תגרום לפגיעה בבריאות האדם, שיתבטא בהצטננות במקרה הטוב, ובהתקף לב במקרה הגרוע. גם זכוכית או סלע חמים יתבקעו ויתנפצו לכשיוכנסו למי קרח. לא כן הדבר, כאשר המעבר ייעשה בהדרגה מהאזור החם אל האזור הקר.


ההדרגתיות תמנע את הנזקים המאפיינים מעברים חדים בין מצבים קיצוניים. בשורת אסון פתאומית על אובדן יקר ואהוב, יכולה לגרום לטראומה נפשית קשה, ופגיעה בבריאות המתבשר. הוא הדין, בידיעה משמחת פתאומית, כשאין המתבשר מוכן לכך נפשית. אנשים איבדו את שפיותם, כשהתבשרו לפתע, שסכום כסף גדול נפל בחלקם. את התופעות האלה ניתן למנוע על ידי הכנה מתאימה, בהעברת הבשורה או המידע לנמען.


את זאת רצה הקב"ה להשיג בגאולת מצרים על ארבעת שלביה. כל שלב כלל הכנה גופנית והכנה נפשית.


"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" -

בשלב הראשון, ייפסק הסבל שהיה כרוך בעבודה הפיזית הקשה, והסבל שהיה כרוך

ב "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". כן ייפסק הסבל הנפשי, בהיותם עבדים בזויים. אפשר שגזירת לקיטת התבן בעצמם לצורך הכנת הלבנים, שגרמה לכך שלא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, פסקה, והם חזרו וקיבלו את התבן מידי המצרים. הם המשיכו לעבוד, אך ללא הסבל שהיה כרוך בעבודה. לכן הם הצליחו להפנים את בשורת הגאולה. הפסקת הסבל והאמונה בגאולה בשלב הראשון הכשירה את התשתית לשלב השני - ההצלה מעבודת מצרים.


"והצלתי אתכם מעבודתם" -

בשלב השני הם הפסיקו את העבודה הפיזית הקשה בחומר ובלבנים. הפסקת העבודה יצרה חלל של זמן פנוי, שאותו צריך היה למלא בתעסוקה חלופית. הקב"ה דאג להחליף את עבודת הפרך למצרים ( ויש אומרים עבודה זרה ממש שדבקה בחלק מעם ישראל ) בעבודת ה ,במתן המצוות הראשונות לעם: "משכו וקחו לכם צאן למשפחותכם ושחטו הפסח. ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקוף ואל שתי המזוזות. והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. ואמרתם זבח פסח הוא לה "


המעבר לעבודת ה, קידם את השלב השלישי - שלב הגאולה. בני ישראל היו עסוקים בהכנות לקראת קיום המצוות הכרוכות בפסח מצרים: הכנת השה, קשירתו למיטה,חינוך הילדים למצוות הפסח: "וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה את משה ואהרן כן עשו" (שם יב,כא-כח). אמנם העבודה למצרים נפסקה, אך הם עדיין היו משועבדים לפרעה על אדמת מצרים.


"וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" -

בשלב השלישי הקב"ה הוציא את בני ישראל ממצרים. בכך הוא הביא אותם לגאולה גופנית משעבוד מצרים, ולגאולה נפשית מפחד מצרים. פחד כזה אופייני אצל עבד כלפי אדונו. שלב זה החל בחצות הלילה לאחר מכת הבכורות, כשפרעה בעצמו זרז את היציאה: "קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל", נמשך ב: "ויהי בעצם היום הזה הוציא ה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם", והסתיים בשירת הים: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה במצרים ויראו העם את ה ויאמינו בה ובמשה עבדו" (שם יד,ל-לא). סיום שלב זה שהביא להכרה ואמונה בה, הכין את עם ישראל לשלב הבא - הפיכתו לעם ה.


"ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלוקים" -

השלב הרביעי התבצע בהר סיני. במעמד מתן התורה, קיבלו על עצמם בני ישראל ב"נעשה ונשמע", עול תורה ומצוות, ושם נכרתה הברית בין עם ישראל לקב"ה. למרגלות ההר הם השתחררו סופית מזוהמת מצרים ומהשעבוד הנפשי לפרעה, והפכו להיות עבדי ה בגופם ובנפשם.


עיקרון השלבים שאפיין את השחרור משעבוד מצרים, ועד לגאולה סופית ממנו, יכול להוות דוגמא לתהליכים חברתיים ומדיניים, שהצלחתם תלויה ביעילות שלבי הביצוע שלהם לאורך זמן.

תרבות ה"עכשוויזם" המאפיינת חברה מודרנית, טומנת בחובה סכנות ומשברים. הוצאת תרבות זאת מנורמת ההתנהגות, תציל את החברה מחשיבה רדודה ,תגאל אותה מסיפוק צרכים מידיים על חשבון קיומה בעתיד, ותיקח אותה אל מקום מבטחים.

המאמר פורסם בעלון השבת "שבתון"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

משרד הבריאות לקופות החולים: חסנו מי שעברו שלושה חודשים מיום החלמתו

קרא עוד