האיזון בהאזינו

בראש השנה אנו מבקשים שמלכות שמים תתגלה בארץ וביום הכיפורים מרימים את הארץ אל השמים. יעל טוויל על הקשר שבין שירת האזינו לימים הנוראים

יעל טוויל
יא בתשרי התשעז
,
13 באוקטובר, 2016 20:30
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

"גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעול הבא" (ספרי האזינו מ"ג).

שירת האזינו היא עדות לברית הנצחית שקיימת בין העם לבוראו ובין היחיד ליוצרו. בשירה ישנו תיאור של כל שארע לעם ישראל בעבר, כמו גם תיאור העונש של הגירוש מארץ ישראל, הגלות הארוכה ולבסוף הבטחה לגאולה השלמה. משה קורא לשמים ולארץ להיות עדים לדברי התוכחה ועדים לאתגרים ולחזון הגאולה.

אנו קוראים את דברי השירה בפתחה של שנה חדשה ולאחר חודש של תפילה ותשובה, זמן בו כל אחד מאתנו שואף לשוב אל עצמו ולאלוקיו, תוך רצון לתקן ולהטיב את מעשיו כדי שנצעד בדרך חדשה וטובה יותר.

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי"(דברים ל"ב ,א)

במעמד הר סיני למדנו על גישות שונות של דיבור שבהם יש להעביר את דברי התורה. "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ט, ג'). שבעים פנים לתורה ונדרשות דרכים שונות כדי שקולה יישמע. סוגים שונים של אנשים נמצאים בעולם, כמו גם בתוך כל אחד מאתנו - בני ישראל ובית יעקב, שמים וארץ וכל מה שביניהם ולכולם התורה משמיעה את דבריה. לאחד - נדרש דיבור קשה ולאחר - אמירה רכה.

חז"ל נתנו פירושים רבים להבדל שבין האזנה לשמיעה. אחד מהפירושים מתייחס לסוגים שונים של אנשים המופיעים בפסוק זה. בעל הסולם מסביר כי ל'אנשי השמים' - שעוסקים בטבעיות בעניינים רוחניים - מתאימה האזנה שמלמדת על קירבה פיזית ורעיונית, בעוד ל'אנשי הארץ' - שעוסקים בעניינים גשמיים וארציים יותר - מתאימה שמיעה שנוצרת כשקיים מרחק בין הצדדים.

לפי המתרגמים אונקלוס ויונתן בן עוזיאל, נראה שהאזנה פירושה ציות, ושמיעה פירושה הבנה. כפי שאמרו חז"ל 'שמע - בכל לשון שאתה שומע'.

ר' נחמן מברסלב הסביר שאלו שתי גישות ביחס לעבודת ה': האחת - גישת העבד שמחויב לציית לפקודות אדונו והאחרת - הבן שיש לו זכות וקירבה שמאפשרת לגשת לאביו כדי להבין מה המניעים והנימוקים להוראות שקיבל. "אם כבנים.. אם כעבדים עיננו לך תלויות".

פרשת האזינו נקראת תמיד בסמיכות ליוה"כ. הרב שלמה יוסף זוין מביא רעיון שבוחן את הקשר בין הפסוק הפותח את שירת האזינו לבין ראש השנה ויום הכיפורים. מי מבין החגים הוא השמים ומיהו הארץ?

מחד - ר"ה הוא השמים ויוה"כ הארץ. בראש השנה עיקר התפילה היא על מלכות שמים, המלכת ה' במלכויות זיכרונות ושופרות במוסף, וכן אין וידוי ואין מזכירים חטאים. בעוד ביוה"כ עוסקים בארציות ומזכירים בעשרת הווידויים 'כל דבר אסור' וכל מה שהפה יכול להתוודות ולומר.

מאידך - יוה"כ הוא השמים וראש השנה הוא הארץ. ביוה"כ אנו כמלאכים המצויים בתפילה לפני בורא עולם, ללא אכילה ושתייה ויתר צרכי הגוף, בעוד בר"ה אנו מצווים 'לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים.. כי קדוש היום לה" (נחמיה ,ח',י').

הרב זוין מאיר את עיננו ששתי הבחינות נכונות. בראש השנה וביוה"כ יש גם האזינו השמים וגם ותשמע הארץ. בראש השנה אנו מורידים את השמים אל הארץ ומבקשים שמלכות שמים תתגלה בארץ - 'מלוך על העולם כולו בכבודך'. ביום הכיפורים מרימים את הארץ אל השמים ובכוח התשובה 'זדונות נעשו כזכויות'(יומא פו,ב).

לתפיסה זו יש גם ממד אישי. בכל אחד מאתנו יש שמים וארץ. המחשבות והשכל הן בבחינת שמים, כשהמעשה והפעולה היא הארץ. החיבור בין המחשבה למעשה צריך להיות בשתי הדרכים: הן מהשמיים לארץ (ראש השנה) והן מהארץ לשמים (יוה"כ). אין להסתפק במחשבות טובות ובכוונות עמוקות אם אינם יוצאים מן הכוח אל הפועל, ואין לשמוח ולשאוף לעשיה ולמעשים ללא כוונת תחילה.

בחודש זה אנו עסוקים באופן טבעי בחשבון נפש וברצון ותקווה לשינוי. פעמים רבות אדם עסוק בדברים הקרובים לליבו ולאלו שמטרידים את מנוחתו. מטבע הדברים, אדם פחות קשוב לדברים הרחוקים ממנו פיזית והיסטורית. משה רבינו בדבריו מלמד שבכל דור יש לשמוע ולהאזין לדברי השירה ורק מתוך אותה ברית גורל המחוברת לאירועי העבר נוכל להבטיח ברית ייעוד וגאולה.

ייתכן כי שירת האזינו רומזת גם על האתגר למציאת איזון במישורים השונים: איזון בין מה שיאמר לבין מה שישמע, איזון וחיבור בין מחשבות למעשים, בין רוח לחומר ובין שמים וארץ.

בפתחה של שנה חדשה נתפלל שיהי רצון שגם אנחנו נדע לחבר בין שמים וארץ - בין החומר לרוח, בין הקרוב לרחוק ובין מחשבות ורגשות הלב לפעולות ולמעשים אותם נעשה. 'תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה'.

הכותבת הינה מנהלת חט"ב המדרשה התיכונית אור תורה ע"ש ג'ני ספירשטיין, מבית רשת אור תורה סטון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חברי הרשימה המשותפת אצל הנשיא צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אחרי 20 שנה: הרשימה המשותפת תוזמן למו"מ הקואליציוני

קרא עוד