אפשר להיות "עם חופשי בארצנו"

הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב רפי פרץ, לומד מפרשת דברים כי גם חיים מעשיים המשלבים פוליטיקה וצבא מסוגלים להתנהל באופן מוסרי וטוב – למען עם ישראל

תא"ל הרב רפי פרץ 05/08/11 11:51 ה באב התשעא

יהונתן בן-דוד, במחנה, צילום: יהונתן בן-דוד, במחנה
יהונתן בן-דוד, במחנה, צילום: יהונתן בן-דוד, במחנה

בפרשת השבוע נפרד משה רבנו, הרועה הנאמן של עם ישראל, מעמו. כהכנה לקראת כניסתם לארץ, מצייד אותם משה בעקרונות, בכללים ובתובנות, שיעזרו להם "להיות עם חופשי בארצנו", עם החי חיים מדיניים מלאים בארצו על-פי אופיינו הלאומי.

כאשר רוצים לבנות דבר חדש, חשוב להפיק את הלקחים מהעבר. זו הסיבה שבעטיה פותח משה את נאומו בביקורת בונה ומרומזת: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל... בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב" (דברים א', א'). תֹּפֶל?! לָבָן?! דִי זָהָב?! אין מקומות כאלו! תחנות-מסע אלו אינן נ"צ בשטח, אלא "שמות קוד" לכישלונות שאירעו לישראל במדבר.

משה אינו שׂשׂ להוכיח את ישראל כפי שאב אינו אוהב להעניש ולהוכיח את בנו; לכן הוא מחכה עם תוכחתו המרומזת עד לרגע האחרון, סמוך למיתתו ופרידתו מהעם: "אמר משה: אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ, יאמרו: מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר... לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם, ואחר כך הוכיחן" (רש"י על דברים א', ד'). כל מגמתו של משה היא להיטיב לעמו ולציידם בכלים לקראת הקמת מדינת ישראל בארץ ישראל, לכן הוא דייק בתזמון של העברת הביקורת.

טרם הכניסה לארץ וההתבססות בה, שאלה גדולה מרחפת באוויר: האם חיים חברתיים מעשיים, כלכלה, מסחר, פוליטיקה וצבא, יכולים להתנהל באופן מוסרי וטוב?

עמנו היקר יודע שכן! לכן, בהוראת ה', משה מכונן מערכת משפטית התואמת את האופי הישראלי - כיון שהוא יודע שעם ישראל מסוגל לקחת את האידיאלים הגדולים, את הערכים המוסריים הנעלים ביותר, ולממש אותם בעולם המעשה - לחיות על-פיהם כחברה וכיחידים.

משה אינו מסתפק בהקמת התשתית, אלא פונה לדייני ישראל ומצווה אותם: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ" (דברים א', י"ז) - על הדיינים להיות בטוחים בצדקתם. נאמנותם לאמת נוסכת בהם אומץ לב ועוצמות, המאפשרים להם להתמודד מול איומים, לחצים ופיתויים העלולים לשבש את שיקול דעתם.

תנאי הכרחי לכניסה לארץ ולבניית הריבונות האורגינלית שלנו בה, הוא נכונותנו למסירות נפש ולעמידה באתגרים: "רְאֵה נָתַן ה' אֱלֹקֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת-הָאָרֶץ עֲלֵה רֵשׁ... אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחַת... לֹא-תַעַרְצוּן וְלֹא-תִירְאוּן מֵהֶם" (דברים א', כ"א-כ"ט). חכמי התלמוד אומרים שארץ ישראל נקנית ביסורים (תלמוד בבלי מסכת ברכות ה', א'). אין לצפות שהארץ והמדינה תוגשנה לנו מן המוכן, חשוב שנהיה מוכנים וערוכים לעמוד באתגרים הניצבים בפנינו. אם תרצו - זהו הרקע ל"מגש הכסף" של נתן אלתרמן. הנכונות, המסירות, ולמצער אף המחיר הכבד מנשוא.

"להיות עם חופשי בארצנו" זו אינה רק שורה בהמנון, זהו יעד שהדרך למימושו אינה קלה ולא תמיד "הולכת חלק" - אך הוא בר-השגה. הפקת הלקחים מטעויות העבר, חיים המושתתים על ערכי הצדק והיושר, האמונה בצדקת דרכנו והמוכנות למסור את נפשנו עבור עמנו, מורשתנו וארצנו - כולם יחד יעמדו לצידנו בבואנו להגשים את החזון של הקמת מדינה יהודית-ערכית בארץ ישראל.

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר