סוגרים שבוע: להמתיק את המר במר

דרך העולם היא שלא תמיד האדם "מלקק דבש". אין אחד שלא נתקל במהלך החיים בקשיים ואפילו הסתבכויות ונפילות. התורה מלמדת אותנו שדרכו של הקב"ה שהוא "ממתיק את המר במר"

הרב יוני לביא
ט בשבט התשעה
,
29 בינואר, 2015 17:09

צילום:

תקציר הפרשה: השבועות הראשונים שלאחר יציאת מצרים: מסע ישראל ממצרים בליווי עמוד אש וענן * פרעה והמצרים מתחרטים ורודפים אחריהם* בני ישראל נבהלים וצועקים אל ה' * קריעת ים סוף ושירת הים * המסעות מים סוף למדבר סיני * ירידת המן והשליו, מלבד בשבת * מלחמת עמלק.

זמן קצר אחרי הנס המדהים של קריעת ים סוף, מגיעים בני ישראל למדבר שוּר, והמציאות המרה טופחת על פניהם. הם צועדים שלושה ימים במדבר, ואין מים לשתות. כשהם מגיעים לְמָרָה הם אומנם מגלים שם מים, אבל...מָרִים ובלתי ניתנים לשתייה. התוצאה: "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל משֶׁה לֵּאמֹר: 'מַה נִּשְׁתֶּה?!'. משה פנה לקב"ה ומשמים מגיעה התגובה הבאה: "וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (שמות טו,כד-כה). מתרחש נס מיוחד והמים המקולקלים נעשים ראויים לשתיה.

הרמב"ן מעיר שהניסוח של התורה כאן מוזר. "ויורהו ה' עץ". לכאורה היה צריך לכתוב 'ויראהו ה' עץ' - ה' הראה למשה עץ שאותו יש להשליך אל המים. מה פשר השימוש בלשון 'ויורהו' שמשמעה לימוד והוראה?

מדרש תנחומא עונה תשובה מפתיעה: "הורהו ולימדהו דרכו של הקב"ה, שהוא ממתיק המר במר". כלומר, מה שהתרחש במרה היה הרבה מעבר לפתרון נקודתי של מצוקת המים. בכך שמשה השליך עץ מר לתוך המים ובזכות זה הפכו מתוקים, לימד הקב"ה את עמו יסוד חשוב על הדרך בה הוא מנהל את המציאות.

דרך העולם היא שלא תמיד האדם 'מלקק דבש'. אין אחד שלא נתקל במהלך החיים בקשיים ואפילו הסתבכויות ונפילות. אנחנו נושאים תפילה לה' שיחלץ אותנו מהמצר ויישלח ישועה, אך לפעמים דווקא אז הדברים מסתבכים יותר, ונדמה שתפילתנו הושבה ריקם.

התורה מלמדת אותנו כאן שדרכו של הקב"ה שהוא 'ממתיק את המר במר'. גם אם נדמה לנו שהיה עדיף שדברים יקרו אחרת, שהכול יהיה קל ופשוט, אין זה נכון. במבט עליון הצופה אחרית מראשית טוב וכדאי יותר שדברים יקרו דווקא בדרך המסובכת והקשה. לא פעם מתברר שדווקא מתוספת המרירות צומחת הישועה.

כך גילה למשל יוסף, אותו נער שאחיו בגדו בו ומכרו אותו לעבד במצרים ובסופו של דבר הצעד הזה הוביל אותו אל כס המלוכה ולהצלה של המוני אנשים מרעב.

כך ראתה יוכבד שנאלצה להיפרד בוכייה מתינוקה על גדת היאור, אך בסוף התברר שדווקא משם הגיע ישירות לגדול בבית המלוכה מוגן ובטוח.

זה המסר שלימד ה' את בני ישראל בצאתם ממצרים. האם אנחנו יכולים ללמוד ממנו גם לחיים שלנו?

ההבדל ביני לבינו

כשהתעוררה גברת בלום בבוקרה של אותה שבת, אמרה לבעלה כי בקרוב מאוד יהיה עליהם למהר לבית החולים. היא היתה בחודש התשיעי להריונה והרגישה שצירי הלידה שלה מתחילים. היא ביקשה ממנו לשוב מבית הכנסת עוד לפני תום התפילה כדי שיוכלו לנסוע. הוא הלך לבית הכנסת, אך יצא מיד לאחר אמירת 'קדושה' של תפילת מוסף, ונחפז לשוב הביתה. בשעה שהסיר את טליתו, הבחין באדם נוסף מן העבר השני המסיר אף הוא את טליתו ומניחה במקומה. 'אח, מה קורה עם אנשים", הרהר מר בלום לעצמו, "למה הוא לא יכול לחכות עד סוף התפילה? מדוע הוא כה ממהר? החמין ימתין לו עשר דקות נוספות...". כשהגיע מר בלום לבית החולים בלווית אשתו, את מי אתם חושבים שהוא פגש שם?...

____________________________________________________

הטלפון בבית המרקחת צלצל. הרופא היה מעבר לקו. הוא תבע לדעת מדוע סיפקה הרוקחת תרופה שונה מזו שנרשמה על ידו. הרוקחת התנצלה ובתמורה זכתה להרצאה ארוכה על עד כמה חשוב לדייק במתן התרופה במרשם, על האחריות הציבורית, וכן הלאה.

מאוחר יותר, נברה הרוקחת בערמת המרשמים כדי למצוא את המרשם המדובר. להפתעתה, גילתה שהיא אכן סיפקה את התרופה הרשומה במרשם. מסתבר, שהרופא עצמו רשם את התרופה השגויה. מתוך סקרנות, טלפנה לרופא והסבירה לו את המצב. "אה, טוב, כל אחד יכול לטעות", באה התשובה הקלילה מעבר לקו.

מתוך "הצד השני של הסיפור"

במי הכול תלוי - "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (יד,יד) - מה היחס בין מה שקובע ועושה הקב"ה לבין מה שתלוי בנו? האם כאשר אני לא מוצא עבודה או בת זוג או נכשל במבחן או בטסט זה בגלל שכך נגזר משמים או שזה תלוי בי? באילו מצבים בחיים אדם יכול לומר "זה לא תלוי בי, הכדור נמצא במגרש של ריבונו של עולם ואני מפסיק להשתדל"?

"רק לצעוק אל ה'"- "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (יד,טו) - מתי אנחנו מתפללים באמת בכוונה ו'צועקים אל ה'", האם דווקא כשקורה לנו אסון? ברגעים של שמחה? גם בסתם יום של חול? האם התפילה בשבילנו היא דיבור אל ה' או קריאת הטקסט שכתוב בסידור? למה?

פרנסה מן השמים - "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" (טז,ד) - נניח שגם אנחנו היינו מקבלים את כל צרכינו מן השמים באופן ניסי, אוכל, שתיה, ביגוד, ולא היה צריך עוד לרכוש מקצוע וללכת לעבודה כדי להתפרנס. איך זה היה משפיע על החיים שלכם? מה הייתם עושים בכל הזמן הפנוי שנוצר?

להורדה והדפסה של עלון השבת בתצוגת PDF לשימוש בשבת לחצו כאן

ערך: הרב יוני לביא. Yonilavi10@gmail.com

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מחסום קלנדיה. ארכיון צילום: פלאש 90

כת המזוהה עם התנזים חסמה את הכביש לקלנדיה והפרה את ריבונות ישראל

קרא עוד