סגור

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו

"כאשר אנו מעיינים בהפטרות, צריכים אנו לחפש את הקשר התוכני המחבר אותן לפרשת השבוע. משום שלעתים חושבים אנו שהדבר היחיד המקשר את ההפטרה לפרשה הוא פסוק המזכיר עניין מהפרשה אולם אין זה כך.."

ירחם שמשוביץ
יד בטבת התשסג
,
19 בדצמבר, 2002 0:00



כאשר אנו מעיינים בהפטרות, צריכים אנו לחפש את הקשר התוכני המחבר אותן לפרשת השבוע. משום שלעתים חושבים אנו שהדבר היחיד המקשר את ההפטרה לפרשה הוא פסוק המזכיר עניין מהפרשה (כפי שיופיע בשבת הבאה "כי מי נח זאת לי" המזכיר את המבול, או אפילו כמו בהפטרתנו "כה אמר האל בורא השמים ויוסד הארץ" המזכיר את עניין בריאת העולם); אולם אין זה כך. החיבור בין ההפטרה לפרשה אינו מסתיים בפסוקים הדומים, אלא ההפטרה היא מעניין הפרשה ובאה להרחיב ולהדגיש את מה שהפרשה עצמה אומרת לנו (זאת למעט בהפטרות הפורענות, הנחמה והתשובה בהן ההפטרות הן מענייני הזמן ולא מענייני הפרשות, אע"פ שניתן למצא אם מעמיקים גם קשר תכני לפרשות עצמן).
פרשתנו היא פרשת בריאת העולם, כפי שאומר רש"י הידוע כל כך בפתיחת התורה משום "כח מעשיו הגיד לעמו". אולם כאשר אנו מדברים על בריאת העולם ישנה סכנה שנראה את כללות הבריאה ונאמר כל זאת היה פעם, אך האל אינו משגיח וממשיך את פועלו גם היום, בבחינת "עזב ד' את הארץ".
היות ואין התורה באה לתת לנו תיאור מדעי על התהוות העולם ונראה שמעצם הגדרתה של המילה בריאה, דהיינו הופעת היש, הרי שהיא מסתיימת בהופעה זו עצמה. נשאלת השאלה של סיבת המצאות הסיפור של מעשה בראשית בתורה.
באה הפטרת השבת ומשנה מילה: במקום "ברא" בלשון עבר שמופיע בפרשתנו, אומרת ההפטרה "בורא" בלשון הווה! לאמר לך ההשגחה ממשיכה והקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". אין פעולתו של הקב"ה מסתיימת בבריאה הראשיתית, אלא הוא מנהיג את העולם כולו בטובו בכל יום ויום, וכל זאת עושה הוא בשביל האדם הנמצא במרכז עולמו (זה מה שמפרש ספורנו על המילה "שמים" שמשמעה תיאור מקום "שם" ברבים זוגי שווה, לאמר לאדם על מציאותו במרכז המעגל) "כל מה שבראתי לא בראתי אלא בשבילך"! ועליו תלויה הצלחת כללות הבריאה "היזהר שמא תחריב את עולמי" ותפקידו של האדם בעולמו הוא "לתקן עולם במלכות שד"י" ולהודיע כוחו וגבורתו של הקב"ה בעולם.
התורה מפרטת את עשרת המאמרות אשר בהן נברא העולם כדי לתת שכר טוב לצדיקים המקיימים את העולם. מתיאור מעשה בראשית לומד האדם על מקומו ותפקידו בעולם ועל גודל אחריותו ויחד עם זאת על גודל חיבתו ואהבתו של הקב"ה.
זהו כל עניינה של התורה וכל עניינה של הפטרת השבת: "לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך" "שירו לד' שיר חדש" "ישימו לד' כבוד ותהלתו באיים יגידו". וכל זאת כי "ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" "אתם עדי נאם ד' וגו'"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אילוסטרציה צילום: Hadas Parush/Flash90

בג"ץ קבע כי יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים

קרא עוד