מהותה של קללה
בפרשתנו מסופר על כך שבלעם רצה לקלל את עם ישראל. וצריך להבין מה כוח של הקללות של בלעם, וכי בגלל קללה כלשהי יקרה משהו. והרי כששמעי בן גרא בא לקלל את דוד המלך, תגובתו הייתה (שמואל ב, טז, י): "כֹּה יְקַלֵּל כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן", הוא לא מתרגש מכך יותר מדי, הוא נותן לשמעי לקלל. וא"כ מדוע כאן היה כ"כ חשוב לבלק שבלעם יקלל, ולמה היה כ"כ משמעותי שבלעם בסוף לא יקלל?
בלעם מזהה את הכעס של ה'
הגמרא מספרת לנו על כוחו של בלעם שהיה יודע למצוא את הזמן שבו ה' כועס (בבלי ברכות ז ע"א): ""ואל זועם בכל יום"... ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה, חוץ מבלעם הרשע... שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה"
וצריך להבין מה משמעות העניין שבלעם ידע לכוון את השעה שבה ה' כועס? מה משמעותו של הכוח הזה?
עין רעה אצל בלעם הרשע
נראה להסביר, שבלעם התאפיין בעין רעה, כפי שאומרת המשנה (אבות פ"ה, מ"ט): "עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע". עין רעה משמעותה למצוא את הנקודה השלילית שבכל דבר שעמד לפניך. הכוח של בלעם היה בלמצוא את נקודת התורפה של הסובב אותו.
כשאדם מקלל את חברו, הוא מחפש את הנקודה הרעה שבחברו, ובשעה שהוא אומר אותה, הוא מגדיל ומעצים אותה, ונותן תוקף לכוח השלילי בעולם.
בלעם ידע למצוא את נקודת התורפה של כל המציאות, אפילו את הרגע הקטן ש-ה' כועס הוא ידע למצוא. ולקחת את אותו רגע, ובעינו האחת והיחידה (כדברי רש"י על הפסוק (במדבר כד, ג): "שְׁתֻם הָעָיִן:"- "למדנו שסומא באחת מעיניו היה") הצליח בלעם לראות רק את השלילה שבכל דבר. זה מה שהוא ראה.
עין טובה אצל אברהם אבינו
לעומתו, אברהם אבינו היה בעל עין טובה. הוא ראה בכל דבר במציאות את הנקודה החיובית שיש בה. אף כשהכל אפל והמציאות מחשיכה לו פנים הוא שמח, משום הוא רואה את הטוב. (דוגמא לכך, ניתן לראות כשבאים אליו המלאכים, למרות שהוא במצב בריאותי כ"כ קשה, הוא רץ וטורח בשמחה עצומה, לראות אולי הוא יוכל לעשות מעט חסד. וכן אצל אנשי סדום חיפש "אולי ימצאון שם עשרה צדיקים". וכן לא מתייאש גם כשממתין עשרות שנים לבן) עינו הטובה מחפשת היכן יוכל להטיב, בכל עת ובכל זמן, וכיצד במקום הכי קשה ניתן למצוא ולאות את הטוב.
חשיבות הסתכלות בעין טובה
כשאדם רואה את הצדדים השלילים של המציאות, הוא יכול להפיל את כל המציאות לתחתית נוראית. ואילו כשאדם מסתכל בעיניים חיוביות הוא יכול לרומם ולקדש את כל המציאות כולה. הכל תלוי בעיניים שלנו, כיצד נסתכל על כל מציאות שעומדת לנגד עיננו. ניתן לראות תמיד את המציאות, גם באופן החיובי וגם באופן שלילי, לפי איך שנסתכל במציאות כך המציאות תתממש בפועל. מי שרואה רע ומדבר רע, יפעל רע. ומי שרואה טוב, ידבר טוב - ישפיע דברים טובים לעולם.
וכדברי ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה רפב): "וע"י זה שמוצא בו {באיש רשע} איזה מעט זכות אזי מעלה אותו באמת לכף זכות, ויכול להחזירו בתשובה". מלמדנו ר' נחמן שאף שמצא אפילו רק מעלה קטנה, כבר יכול לשנות לו את כל עולמו, בזכות העין הטובה, שגרמה למחשבה טובה.
לסיום
שנזכה לפתח עיניים טובות שרואות את הדברים הטובים של המציאות. וכתפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק: "אדברה תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם" ודרך זה נזכה למידתו של אברהם אבינו עין טובה.