פרשת בחוקותי: ואשבור מוטות עולכם

לדעת הרש"ר הירש שבירת מוטות העול, והענקת עצמאות וחירות לנצח היו בעת מתן תורה. אז פסקה מישראל האפשרות להחליף את עול מצרים בעול אחר

הרב כרמיאל כהן 09/05/18 17:11 כד באייר התשעח

פרשת בחוקותי: ואשבור מוטות עולכם
יציאה לחופשי, צילום: shutterstock

(יג) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת:  (פרק כו)

פסוק זה מסיים את הברכות שיבואו לישראל בזכות ההליכה בחוקות ה' ובזכות שמירת מצוותיו ועשייתן. בפסוק זה מוצג הקב"ה כמי שהוציא את ישראל ממצרים, שבר מוטות עֻלם, והוליך אותם קוממיות. מה פשר הדימוי של שבירת מוטות העול, ומתי נעשה הדבר?

לדעת הרש"ר הירש שבירת מוטות העול לא נעשתה בעת יציאת מצרים – "גאולת מצרים שברה את עול מצרים מעלינו". ביציאת מצרים שבר ה' את העול שהיה על צוארנו, עול מצרים, אך את מוטות העול לא שבר – "מוטות העול עדיין היו על צווארנו. עוד נשאנו עמנו את כלי העבדות".

נמצא שאחרי יציאת מצרים חדלו ישראל אמנם להיות עבדים למצרים, אך לא חדלו להיות עבדים במהותם. את עול מצרים היה אפשר להמיר בעול אחר – "עדיין היו בנו כל הנתונים לשאת עול עבדות מוסרית, חברתית, מדינית – במקום עול מצרים".

ומתי שבר ה' את מוטות העול, ובזה בעצם פרק מעל ישראל את כלי העבדות באופן סופי? היה זה במתן תורה.

"רק מתן תורה שבר גם את 'מוטות העול'. באותה שעה זקף ה' את קומתנו לנצח והעניק לנו עצמאות וחירות. הוא נתן לנו, לפחות, את ההנהגה וההדרכה ללכת קוממיות בכל וכנגד הכל".

שבירת מוטות העול, והענקת עצמאות וחירות לנצח היו בעת מתן תורה. אז פסקה מישראל האפשרות להחליף את עול מצרים בעול אחר. אז פסקו ישראל להיות עבדים.

אולם הקב"ה לא רק שבר את מוטות העול אלא גם זקף את קומתם של ישראל – "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". יתירה מזו, לא היתה זו אך זקיפת קומה זמנית אלא זקיפת קומה נצחית. כיצד? על ידי שנתן הקב"ה לישראל את התורה, "את ההנהגה וההדרכה ללכת קוממיות בכל וכנגד הכל". לא רק זקיפת קומה אלא הדרכה כיצד להמשיך ולצעוד בקומה זקופה.

ממשיך הרש"ר הירש:

"'קוממיות' מסכם את כל התוצאה של קיום מצוות: זכינו בעצמאות ובגיאות – מול כוחות החושניות והטבע, מול כל כוח חברתי ומדיני". 

נמצא, שסופה של פרשיית הברכות הוא תוצאה של תחילתה; ההליכה "קוממיות", בקומה זקופה, "בעצמאות ובגיאות", הוא תוצאה של "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר