על שפע וכלים ומה שביניהם

מודאגים מהסערה, מהפקקים, מהאנשים שמפונים? רבקה שמעון חושבת שהגשם (גם עכשיו) הוא תמיד ברכה. וכמו כל ברכה, צריך להכין את הכלי לקבלה

רבקה שמעון
כז בטבת התשעג
,
09 בינואר, 2013 11:21
Ed Yourdon-cc-by-sa

Ed Yourdon-cc-by-saצילום: Ed Yourdon-cc-by-sa

גשמים יורדים, תמונות הנחלים בגליל מרנינות את הלב, הכנרת שלנו מתקדמת ועולה כמו לא נסוגה מעולם. זמן של ברכה.

גשם יורד הוא שפע א-לוהי ששופע מלמעלה כלפי מטה. אנו מתפללים לגשם, והתורה מזהירה אותנו מהתנהגויות מסוימות, שמא יעצור ריבונו של עולם את אוצר השמים ומים לא יהיו לנו פה על הארץ.

ארץ ישראל תלויה בגשם. אני עוד זוכרת בילדותי איך אמא היתה ממהרת לסגור את הברז. הסיסמא חבל על כל טיפה היתה שגורה בפי כל אזרחי מדינת ישראל.

התלות בגשם, הידיעה שאין לנו שפע של נהרות ונחלים ואוצרות של מי תהום, יוצרת תלות בבורא. התלות הזו, הנזקקות ,היא זו שיוצרת את הקשר בינינו לבין הבורא. כי, מה לעשות, אם אנחנו מלאים ושבעים, אנו שוכחים ממי השפע, וחס וחלילה יהיה בינינו נתק. זה מה שקורה בארצות השפע.

אנחנו, בגלל הנזקקות לשפע של הבורא, עינינו תלויות בו, וכך נשמר בינינו הקשר.

וזה טוב.

אך מנגד, ישאל השואל, מה את אומרת על השיטפונות, הפקקים, נתיבי איילון שנסגרו והקניון במודיעין שהוצף מים? אנשים שמתפנים מבתים?

התשובה היא פשוטה. בשביל לקבל את השפע, צריך שהכלים יהיו מוכנים. כלים מספיק גדולים.

בתור תושבת רמת גן לשעבר, אני זוכרת איך במשך הרבה שנים, איילון היה נחל שהביא בקיץ לתושבי הסביבה הרבה יתושים. מי שתכנן עורק תחבורה ארצי ראשי על נחל, בוודאי סמך על שנים שחונות שבהן לא ירד כל כך הרבה גשם. עם קצת מים נסתדר, חשב לו בלבו המהנדס.

הוא לא ראה בעיני רוחו את השפע ולכן הכלי איננו מתאים.

עוד יבואו ימים והכנרת תעלה על גדותיה, יפתחו הסכרים ושפע המים יזרום באפיק הטבעי של הירדן וימלא את ים המלח והלאה עד ים סוף.

מלכתחילה, זה מה שאמור להיות במבנה היסודי של ארץ ישראל. הסיסמא שתי גדות לירדן היא לא סיסמא פוליטית, אלא סיסמא גיאוגרפית. אכן, צריכה להיות זרימה אותנטית של מים מהצפון ועד לדרום בואכה אילת.

מי שסומך על שנים שחונות, לא הכין מספיק כלים לשפע.

כך גם בחיי אדם. לפני שנים שמעתי שיחות חיזוק מרבנית חב"דית. נוהגת היתה לומר, בעל וילדים הם כמו גשם. אף אחד לא יטען שהם לא ברכה. רק לפעמים צריך בשבילם מטריה ולפעמים מתבוססים עבורם בבוץ.

אם לא נכין את עצמנו להיות הכלי שמוכן לקבל את ברכת ה' בנישואין, בילדים שנתברך בהם, נהיה במצוקה ונרגיש מוצפים, מתבוססים, בדיוק כמו נתיבי איילון המוצפים במים שנסגרו לתנועה. הפתרון הוא לא להתלונן על הגשם, אלא להכין את הכלי שיהיה מתאים.

טוב יהיה לנו, בחיינו הלאומיים והפרטיים להכין את עצמנו מבחינה רוחנית ונפשית להיות כלי מספיק גדול להכיל את כל השפע שעתיד הקב"ה להזרים אלינו. טוב לנו להאמין שאכן ה' ישלח לנו את כל השפע הזה ועוד שפע שעתיד לבוא.

על זה נאמר: והריקותי לכם ברכה, עד בלי די. עד שיבלו שפתותיכם מלומר: די, די, די.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מי יעמוד בראש? צילום: יח"צ

סקר בחירות: מי הייתם רוצים שיעמוד בראש מפלגה דתית מאוחדת?

קרא עוד