מעבר למעורב

הגיעה העת שהצדדים השונים בדיון על החברה המעורבת אל מול החברה הנפרדת יעזו לפרק את הסיסמאות לגורמים, שהרי לא אלו סוברים שדגל הנפרד הוא דגל מוחלט, ולא אלו סבורים שדגל המעורב הוא דגל מוחלט

יואל פרנקנבורג 08/12/13 15:07 ה בטבת התשעד

מעבר למעורב

אחת האמירות השנונות של הרב אבינר היא שבבני עקיבא, מאז ומעולם עוסקים בשני נושאים- במערב ומעורב. כלומר- בתרבות המערב ובדיון בעניין חברה נפרדתמעורבת.

בהמשך לשנינות הזאת, אני סבור שיש לנו רבות ללמוד מהדיון העדכני בעניין תרבות המערב- אל נושא הנפרדמעורב.

מי שיסתובב כיום בסניפי בני עקיבא - כמעט ולא ישמע את הביטוי 'תרבות המערב'. לא נכתבים מערכי הדרכה בנושא, ולא מתקיימים סימפוזיונים או ימי עיון תחת הכותרת 'תרבות המערב- בעד או נגד'. כל אלו, בכלליות, עברו מן העולם. יהיו שיטענו שזה קרה בעקבות העובדה שהשלמנו עם המציאות. אני סבור אחרת.

אני שומע דיונים רבים בעניין הפייסבוק והאינטרנט, נכתבים מערכים בנושא המותגים והקניונים. ישנם הרבה דיונים בנושאים ממוקדים, ולדעתי הדבר נובע מכך שהתבגרנו. כציבור, הבנו שהדיון סביב הנושא הרחב הוא דיון עקר, שנופל לשטחיות. צד אחד היה בעד והשני היה נגד, ולא נוצר דיון מעשי, אמיתי ונוקב. אם להשוות לדיוני הגמרא- לאחר שהבנו שצד אחד אומר מותר והצד השני אוסר, הגמרא בדרך כלל מנסה 'לפרק לגורמים', להבין לעומק את הדעות ולחדד את האמירות. במקום להשאיר את דעות התנאים ב'אסור' ו'מותר', הגמרא מנסה למקד את גבולות הגזרה של המחלוקת. גם כאן- הפסקנו עם דיונים שטחיים על הנושא הכללי, ופירקנו לגורמים. הדיונים הממוקדים הינם נוקבים יותר, מורכבים יותר ואמיתיים יותר. בנוסף- הדיונים הללו מכניסים את המחלוקת לפרופורציות הנכונות לה.

כך אני סבור - הגיעה העת שהצדדים השונים בדיון על החברה המעורבת אל מול החברה הנפרדת יעזו לפרק את הסיסמאות לגורמים. שהרי לא אלו סוברים שדגל הנפרד הוא דגל מוחלט, ולא אלו סבורים שדגל המעורב הוא דגל מוחלט. אלו ואלו- צריכים לדון על כל מקרה לגופו, לדון בעניין עצמו, ללא מורא.

הדיון סביב החברה ה'מעורבת' נופל לשטחיות לא פעם. במקום לדון על ההלכה ועל רוח ההלכה - הרמנו דגלים, שלא שיערום אבותינו. במקום להודות שמציאות חיינו, מביאה לנו התמודדויות חדשות ודיונים מקוריים, אנו מוצאים עצמנו לא פעם מתווכחים ללא הקשבה האחד לשני.

אני סבור שהפיתרון לסוגיה הנ"ל יופיע בשני פיתרונות שונים: האחד- עלינו לחזור למושגים של חז"ל- לתביעה לקדושה, לצניעות, לטהרה. לא לדבר בדגלים חדשים, בסיסמאות ריקות מתוכן אמיתי. לדבר בשפה ההלכתית המוכרת מאות רבות של שנים.

השני- להפסיק לדון בשאלה הכללית, ולהתייחס לכל מקרה באופן פרטני. שהרי באותה המידה שהצד ה'מפריד' לא חושב שצריך להפריד את ההליכה ברחוב, כדוגמא, כך הצד ה'מערב' לא חושב שצריך לערב כל דבר, בכל מצב.

אני סבור שחובה עלינו לעסוק בענייני צניעות, בלי דגלים ובלי סיסמאות. בעמקות, בדיונים רציניים, בהתעסקות בפרטים הקטנים, בצניעות.

ומעל הכל- אני מאמין שדרך כזו של דיון, תפנה לנו זמן רב לעסוק בהוספת טוב; בהעמקה בלימוד תורה, בתיקון עולם, בהגשמה, בעשייה, בכוונה בתפילה. יש הרבה טוב שמחכה ליום שגם בו יתעסקו, באותה עוצמה שבה בני נוער ומבוגרים מתעסקים בענייני המעורבנפרד.

לתגובות: yoel.fra@gmail.com

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר