חדשות כיפה

מנהג של קישוט

מעמדן ההלכתי של נשים ההולכות בגילוי-ראש על פי פסקו של הרב הגאון הוד יוסף משאש זצוק"ל

א. הסוגיה במקורה

ב. טעם הדבר

ג. גדרי דת- משה

ד. הלאו מן התורה

ה. חובת הכיסוי מצד דת משה בדורנו

ו. דת יהודית (כיסוי ראש מושלם)

ז. חובת הכיסוי מצד דת-יהודית בדורנו וסיכום דעות הפוסקים המקלים

ח.סיכום

תופעה נרחבת של נשים שאינן מכסות את ראשם וכאלה שפנו לבקש היתר,בשל הרגשה נפשית-פיזית שאינה נוחה ,או בשל בעליהם החפצים שנשותיהם יהלכו ללא כיסוי-ראש ,מולידה את הצורך, לבחון מחדש את גופה של ההלכה בסוגיה זו. מאמר זה מהווה ניתוח לתשובתו של רבה הראשי של חיפה, הרב הוד יוסף משאש זצוק"ל, באוצר-המכתבים, אלף תתפד עמוד רי"א , שבה פסק להיתר. יש להדגיש כי ההתייחסות במאמר זה היא אך ורק לסוגיית השיער, לבדוק אם נשואות יכולות בימינו לנהוג כרווקות. אין לראות בו חלילה וחס צד הקלה כלשהיא בצניעות הבגדים, שהרי הרווקות חייבות גם הן בביגוד צנוע.

המאמר מקיים בירור מקיף ממקור הסוגיה וממקורות מקבילים לתוקף האיסור בזמננו, באם הוא עומד בפני עצמו או שהוא תלוי ועומד במנהג הנשים באותו מקום ובאותו זמן , הרב יהודה הרצל הנקין שליט"א במאמר תגובה בתחומין כ"ח כתב כי עומד לפנינו לכל הפחות ספק דאורייתא. גם אם נקבל טענה מרחיקת לכת יותר מזו כי הסוגיה כרוכה באיסור דאורייתא של ממש, טענת המאמר העיקרית היא כי בניגוד לתפיסה המקובלת, בה איסור פריעת ראשה של אשת איש, נחשב ככלול באיסורי תורה של הכשלת הגברים בראייה של הרהור בדומה לזה של גילוי מקומות המכוסים שבגוף , בניגוד לכך, ממקורות רבים עולה דווקא הבנה הפוכה, כיסוי הראש מהתורה נועד לקישוט של נוי ויופי על מנת לטפח את האישה ולמנוע ממנה לצאת באופן בלתי מכובד ובלתי מכבד את עצמה ואת שם בעלה. לא עניין עם איסורי הרהור לפנינו, כי עם עניין עם איסור של 'ולא תשא עליו חטא' דהיינו שלא תבייש האישה את עצמה ואת ביתה בהופעה מרושלת בחוסר נוי, אמנם זהו איסור חמור מדאורייתא אך בהחלט יכול להישקל כתלוי במנהג, הוא מנהג הקישוט.

א. הסוגיה במקורה

המקור לכיסוי הראש לנשים הינו בכתובות עב ומוכל בכללים המחייבים את האישה בקשר בינה לבעלה, שבמידה והיא עוברת עליהם יוצאת מבעלה ומאבדת את כתובתה: "דת משה" -מצוות ומנהגים מהתורה[1] ו"דת יהודית" - שנהגו בנות ישראל ואע"ג דלא כתיבא [רש"י], בגמרא מבואר שהסוגיה כלולה הן בדת משה בצורך של כיסוי ראש חלקי וקליעת השיער והן בדת יהודית המצריך כסוי מלא.

"ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע.ראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב: ופרע את ראש האשה, ותנא דבי רבי ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש? דאורייתא קלתה שפיר דמי, דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור"

פירש רש"י:

"דאורייתא היא: ואמאי לא קרי לה דת משה . קלתה: סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן"

במסכת-סוטה מתבאר, שאת ראש הסוטה היו פורעים בשני שלבים: תחילה היה הכהן מסיר את כיסוי ראשה, ולאחר מכן היה סותר את קליעת שערה כדי שיהיה פזור פרוע וגלוי יותר: [רש"י משולב באותיות קטנות לאחר - מקף]

"וכהן אוחז בבגדיה, אם נקרעו נקרעו ואם נפרמו נפרמו, עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה - מקליעתו" סוטה ז,א. "והכהן אוחז בבגדיה תנו רבנן 'ופרע - בכל מקום לשון גילוי הוא, את ראש האשה' אין לי אלא ראשה גופה מנין? תלמוד לומר האשה אם כן, מה תלמוד לומר ופרע את ראשה? מלמד שהכהן סותר את שערה - מרבה בגילויה שסותר קליעתה" סוטה ח,א.

בסוגייתנו כתובות עב,א הביא רש"י שני פירושים:

"אזהרה: 1. מדעבדינן לה הכי לנוולה, מידה כנגד מידה, כמו שעשתה להתנאות על בועלה , מכלל דאסור. 2. אי נמי, מדכתיב ופרע מכלל דההוא שעתה לאו פרועה הוות, שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש, וכן עיקר".

לפירוש הראשון: מאחר שהפריעה שעושה הכהן לסוטה, היא מעשה חריג אשר נועד רק לצורך המידה כנגד מידה, הרי שללא חריגה, הכלל הוא שאסור לאישה לצאת בפרוע ראש. לפירוש השני: מאחר שלפני פעולת הפריעה, הסוטה הייתה במצב בו היא הייתה לא פרועת ראש, מכאן נלמד שהמנהג היה לא לצאת בלי כיסוי ראש ורש"י קבע את פירושו זה השני לעיקר.

לפי הפירוש השני שנקבע כעיקרי נראה לומר שהוא רק בחינת מנהג ודרך שאינו צווי שהתורה מתווה לבנות ישראל לקחת דוגמא ממנה ולנהוג גם הן בדרך זאת , יש לדון אם לשון זו מכוונת להלכה פסוקה, או לעצה טובה ודרך חיים[2] ויתכן וניתן לדמות למקורות הבאים:

"ויקרא אל משה וידבר, למה הקדים קריאה לדיבור - לימדה תורה דרך-ארץ, לא יאמר אדם דבר לחבירו , אלא אם, כן קורהו". יומא ד,ב.

"תנו רבנן: אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש - לימדה תורה דרך-ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה". סוטה מד,א.

כמו כן בבא-מציעא פג,ב בהקשר לשעות העבודה בהם מחויב הפועל לבעל הבית, מופיע הביטוי דאורייתא במשמעות מנהג:

"ליחזיהיכי נהיגי? - בעיר, והכל כמנהג המדינה, ודריש לקיש מאי היא ?, בעיר חדשה. וניחזי מהיכא קא אתו? בנקוטאי - שנתלקטו במקומות הרבה, ויש מקום שמקדימין ויש מקום שמחשכין, וליכא למיסמך אלא אדאורייתא, איבעית אימא דאמר להו דאגריתו לי כפועל דאורייתא".

ב. טעם הדבר

מפירושו הראשון של רש"י ניתן לברר וללמוד את טעמו של צורך הכיסוי, מצד דת-משה [מהתורה] :

"1. מדעבדינן לה הכי לנוולה, מידה כנגד מידה, כמו שעשתה להתנאות על בועלה, מכלל דאסור".

לכאורה, מכך שהסוטה גילתה את ראשה, על מנת להתנאות בו לפני האדם הזר לה ולפתות אותו על ידי גילוי שערה , מכאן שאין הדבר צנוע ואסור לאישה לצאת בגילוי ראש, ולפי הבנה זאת בשוק נפרד לנשים, מותר יהיה לה צאת פרועת ראש.

כך לכאורה גם עולה מהמדרש בבמדבר רבה ט,טז

"ופרע למה, שדרך בנות ישראל להיות ראשיהן מכוסות ולכך היה פורע ראשה ואומר לה: את פרשת מדרך בנות ישראל, שדרכן להיות מכוסות ראשיהן והלכת בדרכי העובדי כוכבים, שהן מהלכות ראשיהן פרועות,הרי לך מה שרצית"

מכל מקום רש"י לא המציא פירוש זה מדעתו ,רצף המושגים 'מידה-כנגד-מידה' ו'התנאות' המופעים בסוטה ח,ב מראים בצורה מובהקת כי משם לקח רש"י את פירושו, התבוננות שם מעלה משמע

04.02.2018

1. לקחתם דעה יחידית ופסקתם אותה להלכה? (אודי)

כל הפוסקים החל מהראשונים ועד האחרונים נוקטים שזה איסור דאורייתא, ואתם לוקחים דעה שבמקורה ניסתה רק ללמד זכות על הנשים הללו ופוסים אותה להלכה?????

דווח על תגובה לא ראויה
28.03.2018

2. על זמך מה אתה מכריע שזה רק מנהג? כשכל הראשונים אומרים שזה דאורייתא? (יעל)

"נראה לומר שהוא רק בחינת מנהג ודרך שאינו צווי שהתורה מתווה לבנות ישראל" על סמך מה?
גם הרב משאש אמר זאת רק לסנגר על מי שמגלה ראשה, אך לא שכך ההלכה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השר נפתלי בנט צילום: פלאש 90

יקבל ביטחון? מחר בבוקר פגישה מכרעת בין נתניהו לבנט

קרא עוד