מה יעשה אדם ויתעשר?

גישה אחת גורסת כי העושר נקבע מראש – עוד בטרם נולד האדם. לעומת זאת, גורסת הגישה השנייה כי העושר תלוי בהשתדלות האדם. מהו מקור העושר?

הרב ד"ר אורי נויבירט 21/05/14 18:30 כא באייר התשעד

מה יעשה אדם ויתעשר?
Shutterstock, צילום: Shutterstock

במאמר הקודם נוכחנו כי "עושר" עשוי להתבטא בהרבה מישורים: החל מבריאות טובה, עבור בזוגיות בריאה וכלה במצב נפשי וכלכלי טוב.

במאמר זה אבקש לדון בהיבט הנפוץ של העושר המתייחס למצב הכלכלי האובייקטיבי של האדם.

לכאורה, נראה כי בספרות חכמים מצויות מספר גישות בנושא של השגת עושר:

גישה אחת גורסת כי העושר נקבע מראש - עוד בטרם נולד האדם - בגזרה קדומה מאת ה'; ומכאן עולה, כביכול, שיכולת האדם לשנות את גורלו הכלכלי מוגבלת בהחלט. כך משתמע מהמקור הבא:

"דריש [דרש] ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - לא קאמר [=אמר]". (נדה טז, ע"ב).

על-פי ר' חנינא בר פפא עוד לפני יצירת הוולד קובע ה' את מאפייניו "החיצוניים", כגון: האם יהיה גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני. ואולם הבחירות הרוחניות והמוסריות של האדם, כגון האם להיות צדיק או רשע, תלויות אך בו עצמו.

לעומת זאת, גורסת הגישה השנייה כי העושר תלוי בהשתדלות האדם. כך משתמע מהמקור הבא:

"שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע... מה יעשה אדם ויתעשר? אמר להן: ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה. אמרו לו: הרבה עשו כן ולא הועילו! אלא: יבקש רחמים ממי שהעושר שלו. שנאמר: 'לי הכסף ולי הזהב' (חגי ב, ח). מאי קמ"ל? דהא בלא הא לא סגי [=מה בא ללמדנו? שזה בלא זה לא מספיק]". (נדה ע, ע"ב).

על שאלת אנשי אלכסנדריא כיצד יכול האדם להתעשר? משיב רבי יהושע בן חנניא כי עליו לעסוק שעות רבות במסחר ('ירבה בסחורה') ולעשות משא ומתן ביושר ('וישא ויתן באמונה').

בתגובה ענו אנשי אלכסנדריא כי אנשים רבים עשו כן ולא התעשרו. על כך השיב ר' יהושע שכדי להתעשר עליו לבקש רחמים ממי שהעושר שלו, דהיינו להתפלל ולבקש מה' שייתן לו עושר.

ככלל יש לומר, כי הביטוי 'בקשת רחמים' הנזכר בלשון חכמים עניינו תפילה על דבר מסוים שהאדם חפץ בו, ועל כן מבקש הוא את רחמי-עזרת ה' (ר' למשל מועד קטן יח, ע"ב).

מסקנת הגמרא היא 'שזה בלא זה לא מספיק', ז"א שכדי להתעשר יש צורך הן בהשתדלות במישור הגשמי (=להרבות במסחר ולנהוג ביושר) והן בהשתדלות במישור הרוחני (=להתפלל לה').

ברם, ייתכן כי ניתן להבין את תשובתו של ר' יהושע בדרך נוספת שונה ולומר, כי אם נגזר על אדם שיהיה עשיר (או אם הוא נולד עם תכונות האופי שבכוחן להוביל לעושר), אזי יש צורך בהשתדלות (ריבוי במסחר וכד') כדי להוציא אל הפועל את הגזרה; וביחס לאדם זה מכוונת התשובה הראשונה של ר' יהושע: "ירבה בסחורה, וישא ויתן באמונה".

אולם, אם לא נגזר על אדם כי יהיה עשיר (או שנגזר עליו שיהיה עני), אזי 'ריבוי בסחורה' לא ישנה את גורלו. אך "בקשת רחמים" מה' יכולה לשנות את הגזרה ולגרום לו להתעשר; וביחס לאדם זה מכוונת התשובה השנייה: "יבקש רחמים ממי שהעושר שלו".

ואכן מסופר בגמרא אחרת (מועד קטן כח, ע"א) כי רבא ביקש מה' שלוש בקשות, וביניהן עושר, והקב"ה נעתר לבקשתו זו והעניק לו עושר. בגמרא לא מבואר מדוע רבא ביקש עושר, אך מעצם הבקשה ניתן ללמוד כי רבא לא ראה בעוני מצב אידיאלי.

מכל האמור יוצא, כי אף אם נגזר על האדם - עוד בטרם לידתו - שיהיה במצב כלכלי מסוים, בכל זאת אין לראות בכך משום סוף פסוק. שכן ניתן לשנות את הגזרה בפרט ואת גורל האדם בכלל על ידי ההשתדלות, אם במישור החומרי ואם במישור הרוחני - ש"יבקש רחמים ממי שהעושר שלו".

הכותב הוא רכז פעילות תורנית וחבר הנהלת נאמני תורה ועבודה. שאלות הגותיות בענייני עבודה, פרנסה וכדומה ניתן להפנות ל orinoy1@gmail.com

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר