האם ראוי לבטל תינוקות של בית רבן על מנת להשתתף בהלוויה של גדול הדור? והאם רשאים היינו שלא לקיים צוואתו של גדול הדור, הרב שטיינמן זצ"ל שלא להספידו?
שאל השואל ואמר שאתמול בלוויה של הגאון הצדיק הרב שטיינמן זצ"ל אז היה קידוש השם גדול מאוד שאפילו אנשי תקשורת שהם לא קרובים לתורה ומצוות סיקרו את הלוויה והתעניינו בכל מה שהתרחש ובמיוחד כשהקריאו את הצוואה שלו. בכל זאת, הוא שואל, האם לא נעברו שני כללים: כלל אחד, של ביטול תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן והשני שהוא ציווה לא להספיד וכן לא להשתתף בלוויה, רק מספיק עשרה וכיוצ"ב.
ראשית צריך לומר שמדובר כאן באישיות דגולה מופתית מיוחדת במינה שכן למרות גדלותו בתורה היה ענוותן גדול מאוד, צנוע מאוד, פשוט מאוד, אוהב הבריאות וגם עם הרבה, הרבה חוכמת חיים. עם הרבה, הרבה שקילות וגם עם הרבה עשייה למען מוסדות תורה.
ממש באופן אישי ופיזי טרח והגיע לגבירים כדי לאסוף כספים ולתת למוסדות תורה ולהעמיד אותם כדי שיוכלו להתקיים, וכאמור לא החזיק טובה לעצמו כלל ועיקר. והגדלות שלו היא שלמרות שבמיוחד אצל אחינו האשכנזים שמאוד, מאוד מטפחים את כבוד התורה ואת גדולתם של גדולי התורה. למרות הכל, השכיל והצליח לשמור על פשטותו ועל אימתנותו ועל צניעותו ועל אהבת הבריאות שלו, ללא הבדל מי במי מדובר. זוהי גדלות ואיש אשכולות, זה משהו מיוחד במינו.
ועכשיו לגבי השאלה, באמת בעניין ביטול תורה של תלמוד תורה של בית רבן. בשולחן ערוך סימן שס"א יורה דעה, סעיף א', נאמר מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת למען דימתנה לאחרים אין לו שיעור. אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו, למען דקרא רתנה דהיינו שקרה ראשונה ועדיין לא שנה לתלמידים אם יש שישים ריבו, אין צריך להתבטל בשבילו.
כלומר, אנחנו רואים שתורת ישראל נותנת כבוד עצום לאדם שנפטר ועד כדי כך אפילו שישים ריבו משתתפים בלוויה ומבטלים תלמוד תורה. התלמוד תורה אמור כאן, מדובר על הללו שעוסקים בתורה, כמו אברכים, כמו בני ישיבות, מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת. אבל בסוף ההלכה נאמר, ותינוקות של בית רבן אין מתבטלים כלל. כלומר יש הבדל בין תלמוד תורה של הגדולים ובין תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן שמרן פסק שאין מבטלים כלל ומכאן השאלה של השואל, שהוא אומר, לכאורה למה ביטלו אתמול גם תלמוד תורה של בית רבן.
אכן באמת, כבר עמדו על כך כמה מן הפוסקים שהרי אומר הגאון מווילנא בהקשר להלכה הזו שלמדנו בגמרה במסכת שבת שאין מבטלים תלמוד תורה של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש. אז לכאורה היו צריכים להימנע מלבטל תלמוד תורה בזמן ההלוויה הזאת. תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן. כבר הרב עובדיה יוסף בשאלות ובתשובות הביע חומר חלק ב' אורח חיים סימן כח' או ט, דן במוסר העבודה של העובדים ובמיוחד מלמדי תינוקות של בית רבן שלא ילמדו בלילה, שלא יתפללו סליחות בלילה כדי שיוכלו ביום ללמד בצורה הנכונה והמדוייקת מבחינת לוח הזמנים וכו'.
למרות הכל הוא מביא כאלה אשר לימדו זכות על אלה שמבטלים תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן כשמדובר בגדול הדור. כשמדובר באנשים גדולים שצריך לכבד כבוד התורה. כלומר, זהו מנהג, זהו מנהג שהתפתח כדי לטפח את העניין של כבוד תורה. אבל מצד הדין לכאורה אסור לבטל תלמוד תורה של תינוקות של בית רבן. אבל כאמור זהו מנהג שכבר לימדו עליו זכות.
לגבי השאלה השניה בנוגע להספד, אכן מצאנו גדולי עולם שמצבים שלא להספיד אותם ולמרות הכל הנודע ביהודה הספיד את פני יהושע למרות שציווה שלא להספיד אותו, כי אמרו מדובר כאן בגדול מאוד מאוד בתורה שצריך ליידע את הציבור, והציבור צריך לדעת ולחלוק כבוד לתורה ולכן לא שומעים לו למרות שמצווה לקיים דברי המת בזה לא שומעים לו.
ולכן, הרב חיים כנסיה הגאון הזה שהוא איש הלכה גדול, הוא אמר לא נשמע לו בעניין הזה וכן יש לכתוב עליו תארים ומאמרים לא כמו שהוא ציווה. אבל רואים מהצוואה של המנוח שהיה ענק רוח. זה לא דברים שסתם נאמרו. כך הוא הרגיש, שאל תקראו לי צדיק. אל תקראו בשמי. אני ממליץ לא לקרוא בשמי. מספיק בלוויה עשרה. כל מיני דברים שבאמת זה תואם, זה לא מן השפה לחוץ. זה תואם את אורח חייו. הבית שלו פשוט בפשוטים דברים... סגפן. היה יושב על גבי מיטה בלי מזרן ועל גבי כסאות פשוטים של הפשוטים, למרות שכאמור היה מקיים עולם תורה גדול מאוד, אז זה לא מן השפה לחוץ זה אמת.
אבל כאמור יש מצווה לכבד את התורה ולכן מורים... שלא לשמוע במקרה כזה לצוואה. כמובן משתדלים למעט, אבל הם לא שומעים. גם מורי ז"ל ציווה שלא יספידו אותו, וחרגנו מן הצוואה. הספדנו לא הירבנו, אבל הספדנו כי כאמור גדולים כאלה חייבים לחשוף אותם לפני הציבור. חייבים לזעזע את הציבור באובדנם.
מי יתן לנו חליפתם. מי יתן לנו תמורתם, באמת מאור גדול נסתלק מאיתנו. צריכים אנו להתפלל שהקדוש ברוך הוא יזריח לנו מאורות כאלה במקום המאור הגדול הזה שנתבקש לישיבה של מעלה. תהיה נשמתו של מורנו ורבנו צרורה בצרור החיים.