סגור

להעלות את מס ההכנסה, להוריד את המע"מ

הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, טוען כי החלטת שר האוצר לפיד על העלאת מס ההכנסה תרחיק אותנו עוד יותר מן האיזון המומלץ במקורות היהדות

הרב שלמה אישון
ו בטבת התשעד
,
09 בדצמבר, 2013 13:02
יחצ

יחצצילום: יחצ

החלטתו של שר האוצר לבטל את ההעלאה המתוכננת של מס ההכנסה עוררה וויכוח בין התומכים בהחלטה זו בטענה שיש בה משום תרומה לעידוד הצמיחה במשק, לבין המתנגדים בה בטענה שהיא מיטיבה בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות. לדעת המתנגדים נכון היה יותר למתן את העלאת המע"מ שבוצעה לפני מספר חודשים ולהפחיתו במחצית האחוז.

במצב זה בו קיימת מחלוקת בין אנשי הכלכלה, ובהיותנו במדינה יהודית, ראוי שנפנה מבט גם לכיוון שאינו מצוי בד"כ בתחום השיקולים של מקבלי ההחלטות - כיוונה של ההלכה היהודית.

האמת חייבת להיאמר כי ההלכה היהודית נותנת מרחב תמרון גדול למקבלי ההחלטות לקבוע את תמהיל המס לפי שיקול דעתם ולטובת הציבור כולו. עם זאת נותנת ההלכה למקבלי ההחלטות כיוון כללי ועקרונות עליהם הם אמורים להשתית את החלטותיהם.

אחד העקרונות הללו קובע כי מן הראוי לאזן בין המיסים המוטלים באופן אחיד על האזרחים כולם - מה שמכונה בהלכה "מיסוי לפי נפשות", לבין המיסים המוטלים באופן דיפרנציאלי מה שמכונה בהלכה "מיסוי לפי ממון". איזון זה אינו נובע רק משיקולים סוציאליים אלא גם מן ההנחה כי מחלק מן השירותים שמספק השלטון נהנים כלל האזרחים בשווה, ואילו מחלק מהשירותים נהנים בעלי הממון יותר ממי שאינם בעלי ממון.

אף שלכאורה צורכים העניים, בשל מצבם, יותר מוצרים ושירותים ציבוריים, כגון חינוך בריאות וכדו', אין זה חד משמעי, וישנם שירותים מהם נהנים יותר דווקא העשירים. כך למשל נהנים העשירים יותר מההגנה על הקניין, הסדר הציבורי וכד', שהרי לעניים אין הרבה מה להפסיד, ואילו לעשירים חשובה מאד ההגנה על רכושם, קיומה של מערכת משפט יציבה שתגן על זכויותיהם וכדו'. אכן קשה לכמת את ההנאה של כל אחד מהאזרחים מהשירותים שמספקת המדינה ולכן קבלעה ההלכה שמן הראוי לאזן בין המס המוטל באופן אחיד על כלל האזרחים לבין המס הפרוגרסיבי.

את המיסוי העקיף המוטל על האזרחים, שהעיקרי שבו הוא המע"מ, מקובל להשוות למה שמכונה בהלכה "מיסוי לפי נפשות" באשר המדובר הוא במס שאינו מתחשב בעושרו של האזרח, ואילו את המיסוי הישיר המוטל על האזרחים, שהעיקרי שבו הוא מס הכנסה, מקובל להשוות למה שמכונה בהלכה "מיסוי לפי ממון" באשר שניהם לוקחים בחשבון את עושרו של האזרח. יודגש כי השוואה זו נעשית לאור הדמיון העקרוני בין המיסים הללו, אף שאין מדובר בזהות מוחלטת: בשונה ממע"מ המוטל על צריכה, מיסוי לפי נפשות מוטל על כל אדם בלא קשר לצריכה. וכן בשונה ממיסוי לפי ממון הנאמד לפי רכושו של האדם, מס הכנסה נקבע בהתאם להכנסתו.

בחינה של הרכב הכנסות המדינה ממסים מגלה כי ב-12 השנים האחרונות קיימת מגמה של הורדת המיסוי הישיר והעלאת המיסוי העקיף. מגמה זו היא שהובילה לאיזון בשנת 2009 כאשר הכנסות המדינה ממסים התחלקו באופן שווה בין הכנסות ממע"מ ומסים עקיפים נוספים (86.5 מליארד ₪) ובין הכנסות ממס הכנסה ומסים ישירים נוספים (86 מליארד ₪). אך המשך המגמה הביא להפרת האיזון בשנים שלאחר מכן ולהגדלת הכנסות המדינה מהמיסים העקיפים על חשבון המיסים הישירים, ועל פי תחזית האוצר כך יהיה גם בשנת 2013 בה צפויות הכנסות המדינה ממיסים ישירים לעמוד על 112.8 מיליארד ₪ ואילו ההכנסות ממיסים עקיפים צפויות לעמוד על 116.0 מיליארד שקלים.

משמעותה של החלטת שר האוצר לבטל את העלאת מס ההכנסה ולהשאיר בעינה את העלאת המע"מ תגדיל אפוא עוד יותר את הפער שבין המיסוי העקיף לבין המיסוי העשיר ותרחיק אותנו עוד יותר מן האיזון המומלץ במקורות היהדות.

טענת האוצר כאילו ביטול העלאת מס הכנסה תתרום לצמיחה במשק ממנה יהנו גם העשירונים התחתונים אינה מוכחת. גם הפחתת המע"מ אשר תגדיל את ההכנסה הפנויה עשויה לתרום לעדוד הצמיחה, ומה עוד שהפחתת המע"מ מסייעת באופן ישיר ומידי לבעלי ההכנסות הנמוכות, לעומת העלאת הצמיחה שהשפעתה על מצבם הכלכלי של השכבות החלשות אינה וודאית.

טוב יעשה אפוא שר האוצר אם ישקול מחדש את החלטתו ויעדיף את הפחתת המע"מ על פני ביטול העלאת מס ההכנסה.

הכותב הינו ראש מכון כת"ר לחקר הכלכלה בהלכה

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רחוב יפו בסגר צילום: נתי שוחט, פלאש 90

עיריית ירושלים: "העיר ירוקה, סגר אינו הפתרון"

קרא עוד