כיצד למדתי אמונה מן האייפון?

בעלי מוסר וחסידות נהגו לשאוב התבוננות מכל מה שסביבם. ברוח זו, ובאווירת יום הכיפורים בו ניצב האדם מול הבורא מוצא הרב רוזן 3 דברים שניתן ללמוד מהתקשרות האלקטרונית

הרב ישראל רוזן 02/10/14 13:43 ח בתשרי התשעה

כיצד למדתי אמונה מן האייפון?
ישראל רוזן, צילום: ישראל רוזן

"דע מה למעלה ממך; עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין" (אבות ב,א)

'למדתי שלשה דברים'
בעלי מוסר וחסידות נהגו לשאוב התבוננות מכל מה שסביבם, כדרך שאמרו חז"ל (עירובין ק,ב): "אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה". מכאן, למשל, שיחת רֶבּ משה-לייב מסאסוב, ויש אומרים רבי זושא מהניפולי: שלשה דברים למדתי מתינוק: (א) אינו יושב בטל לרגע, תמיד עסוק; (ב) כשחסר לו דבר פורץ בבכי, ללא בושה; (ג) וכשמתמלא חפצו - שמח בחלקו ואין בו יותר עצבות ומרה שחורה. עינם של בעלי החסידות לא פסחו גם על ה...גנב, כמוּשָא התבוננות. ממנו למד המגיד ממז'ריטש ערכי התנהגות: (א) לא נח בלילה, ומה שלא הספיק בלילה זה ישלים בלילה הבא. (ב) נאמן לחבריו ולא יבגוד בבריתם. (ג) מוכן להסתכן להשגת מטרתו, גם אם היא חסרת משמעות.

בזכרוני משוקעת מימרא דומה שקלטתי על לקחי כניסה למכונית: (א) חייבים להתכופף, אי אפשר בראש מורם. (ב) הכרחי להוריד את המגבעת, אות להכנעה ולהתקלפות. (ג) הרוצה להתרווח תמיד יפגע בזולת. גם הרכבת תורמת תובנות חינוכיות, לאמר: (א) האדם בתוך הזמן ולא מעל לזמן. (ב) מי שלא משלם - יורד. (ג) אפשר להקדים ולחכות, אסור לאחֵר...

תבנית התבוננות משולשת זו שאובה ממסכת ברכות (ג,א) "באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה". במסכת עירובין (שם למדו צניעות מחתול וכו' כמובא לעיל) הסמיכו מהלך זה לפסוקו של איוב (לה,יא) "מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו".

ברוח זו, ובאווירת יום הכיפורים בו ניצב האדם מול הבורא, נסמיך שלשה דברים שלמדתי מעולם התקשורת האלקטרונית; האייפון, האינטרנט, המחשב וכל הסובב; "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", כמצוטט בראש המדור ממשנת אבות.

עין רואה
שאלת הקב"ה לאדם הראשון 'אַיֶכָּה', במשמעות של איכון ואיתור, 'נפתרה' כביכול. האדם איננו בן חורין להיסתר לא מפני 'האח הגדול', ועוקבי 8200, וק"ו שלא מפני הקב"ה. ניתן לאתר אותו מעבר להרי חושך ובנבכי הג'ונגל; הוא משאיר עקבות דגיטאליים ובאמצעות הצ'יפ הפועם בכיסו (ובדור הבא יקלטו גם אותות הלב החי) הוא מבשר 'הנני'; "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'" (ירמיהו כג,כד); "אין נסתר מחמתו" (תהלים יט,ז).

וכאן אנדב רעיון סטארטאפי לצמצום גלישה באתרי "ולא תתורו אחרי עיניכם"; פיתוח תוכנת 'עין רואה' (שתותקן מרצון) שתאפשר מעקב אנושי מרחוק אחר מסכי הגלישה, ואפשרות להתפרץ למסך עם תמרור 'עצור!' (בליווי סירנה?). אין צורך להושיב רבואות של צופי-סתר ולהפעיל בתדירות גבוהה את ההתראה. די באפשרות אקראית נדירה כזו...

ואוזן שומעת
מימרא זו מייצגת את הצד החיובי של התקשורת; גם אדם החי בבדידות, או רתוק למיטת חוליו, יכול לתקשר עם העולם החיצון, עם בני משפחה, ידידים, שדרי רדיו או עמותות ייעוץ למיניהן. ה'אוזן השומעת' מתבטאת גם ביד כותבת חפשית המגיבה בכלי התקשורת האינטרנטיים, הפתוחים לשיח-כל. באמצעות מקשי תקשורת ומקלדת יכול אדם מן הישוב, מן המדבר, מן הכלא, מבית אבות, משוחת החייל, מעל השולחן ומתחת לשולחן, להביע את עצמו. "התשמע קולי?" כן!

בספר נכתבים
משחר ילדותי נתפלאתי ונתפעמתי כיצד הקב"ה יכול לדעת בבת אחת כל "מעשה איש ופקודתו", ו"לזכור כל הנשכחות", "ומגיד לאדם מה שיחו - אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה" (חגיגה ה,ב). האם אין גבול לקיבולת הידע? ההקלטה? הזכרון? ולאחר מכן הפענוח? השליפה וההצבה מול הפנים? ה'ענן' האינטרנטי בא לעזרתנו. ומה שרתי-מחשב מעשה ידי אדם הם בעלי קיבולת אינסופית (נניח!), ובעל יכולת פענוח ואיחזור פנטסטית - הקדוש-ברוך-הוא שנתן בינה בלב בני אדם, על אחת כמה ומכה.

המשנה שצוטטה, "עין רואה ואוזן שומעת", פותחת במילים: "דע מה למעלה ממך", היינו שים לב, הטה אוזן ותן דעתך למציאות עליונה זו אשר מעליך. רבי מנדל מקוצק, חריף האדמו"רים, שומע בהכרזה זו דגש אחר: "דע מה למעלה?" - אם רצונך לדעת מה מתרחש בעולמות העליונים, התשובה היא "ממך!" האדם בהליכותיו וביכולותיו מכתיב מה מתהווה שם למעלה... "ממך!"

(נכתב במוצ"ש האזינו)

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר