יום עליית הרמב"ם להר הבית: איזו פרשנות נכונה?

רבים מהמסתמכים על המתירים לעלות להר הבית מצטטים את הרמב"ם שתיאר כיצד עלה בו' מרחשוון להר הבית. הרב עמיחי אליאש מתנועת המקדש סובר שדברי הרמב"ם לא מחייבים את הפרשנות המקובלת

הרב עמיחי אליאש 26/10/17 17:51 ו בחשון התשעח

עולים להר הבית, צילום: SLiman Khader/FLASH90
עולים להר הבית, צילום: SLiman Khader/FLASH90

היום, ו' חשון, יש המציינים את "יום עליית הרמב"ם למקום המקדש". הם מתבססים על כך שבאגרת המיוחסת לרמב"ם, ומובאת בספר חרדים לר' אליעזר אזכרי, כותב הרמב"ם: "וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון... יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון. ובאחד בשבת, תשעה בחודש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה... ושני הימים האלו... נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתיה... וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה".

רבים רצו ללמוד מדברים אלו שהרמב"ם עלה להר הבית, והקשו מתוך כך על הרבנות הראשית שאסרה (מימי הראי"ה קוק זצ"ל ועד היום), יחד עם הרוב המוחלט של גדולי ישראל, לעלות להר בית ד' כולו. אך הקושיא אינה קשה כלל, משתי סיבות:

ראשית, גם אם הרמב"ם היה כותב במפורש שעלה להר הבית- אין בזה שום משמעות לימינו, שהרי כולם מסכימים שרבן גמליאל ור' עקיבא למשל עלו להר הבית. הסיבות העיקריות שבגללן אסרו גדולי ישראל בימינו לעלות להר הן שתים: א. שאין אנו יודעים היכן בדיוק היתה העזרה, שהנכנס אליה בטומאה חייב כרת, ולכן אנחנו מנועים מלהיכנס בכל ההר, שמא ניכנס במקום העזרה ונעבור על איסור כרת. ב. שאם יתירו לעלות להר יהיו רבים שיעלו בלי טבילה ויכנסו גם למקומות האסורים ויחללו את הקודש. מובן מאליו שהחשש השני לא היה קיים בימי הרמב"ם, וביחס לחשש הראשון הרי אם אכן נסבור שהרמב"ם עלה להר הבית נצטרך לומר שהיתה לו ידיעה ברורה היכן מותר להיכנס, אך כיון שלא פירש דברים אלו בשום מקום - אין אנחנו יכולים לדעת לאן נכנס ועל סמך מה, וממילא אין לזה שום משמעות לגבינו.

אך באמת אין כלל ראיה שהרמב"ם אכן עלה להר הבית. הפירוש המילולי של "הבית הגדול והקדוש" הוא בית המקדש, ומובן לכל שהרמב"ם לא היה בבית המקדש, ואם כן זהו ביטוי מושאל שיכול לתאר בית כנסת סמוך להר הבית בדיוק כמו שהוא יכול לתאר את הר הבית. (ועי' בשו"ת מהרי"ק - לפני כשש מאות שנה - תשובה ה', שקורא לבית הכנסת של ירושלים "הבית הגדול והקדוש").

יתרה מזאת, אין לנו שום עדות מאותה תקופה על יהודים שעלו להר הבית והתפללו בו, ואם בכלל הורשו להיכנס, ולעומת זאת ישנן עדויות ברורות על תפילה בכותל המערבי, כגון עדותו של ר' בנימין מטודלה, שהיה בירושלים רק ארבע שנים אחרי הרמב"ם, וכתב: "ולפני אותו מקום (- מקום המקדש) כותל מערבי... ולשם באים היהודים להתפלל", כך שהרבה יותר מסתבר שהרמב"ם התפלל בבית הכנסת שבכותל המערבי מאשר שעלה להר הבית.

ואף אנו נלך בעקבותיו, ונעמוד בכותל בית חיינו שריד בית מקדשנו אשר לא זזה ממנו שכינה, נשא עינינו למעלה ונתפלל: "שלח אורך ואמתך המה ינחוני, יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. ואבואה אל מזבח א-להים אל א-ל שמחת גילי ואודך בכינור א-להים א-להי. מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי, הוחילי לא-להים כי עוד אודנו, ישועות פני וא-להי" (תהילים מ"ג).

בשולי הדברים יש לציין שלא מדובר באיזה שהוא גילוי חדש, כבר לפני עשרות שנים דנו גדולי ישראל באגרת זו של הרמב"ם והסבירו (כעין הדברים דלעיל) שאין בה שום סתירה להלכה הנהוגה כבר דורות רבים בירושלים שלא להיכנס כלל להר הבית. עיין בשו"ת ציץ אליעזר חלק י' סי' א' אותיות נד-נז, ובחלק י"א סי' ט"ו אות ו, ובשו"ת יחוה דעת חלק א' סי' כ"ה, ובתשובות ומכתבים לבעל מנחת יצחק עמ' מו. 

הכותב הוא איש התנועה למורא המקדש- הפועלת לחזק ולבסס את ההבנה הישרה והמסורה לנו על ידי גדולי ישראל לאורך הדורות, והרבנות הראשית לדורותיה, כי הקשר האמיתי להדום רגליו והר קדשו של ד' אלקינו נוצר לא באמצעות פריצת גבולות קדושת הר הבית, אלא באמצעות בניית יחס של יראת רוממות כלפיו. 

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר