סגור

חופש הביטוי וחופש ההתלהמות

הרב אלישע אבינר מזדהה עם סגירת האתרים החרדיים, וקורא להחשכת אתרים המגבים טוקבקים מתלהמים.

הרב אלישע אבינר
יד בטבת התשע
,
31 בדצמבר, 2009 0:00
אלנתן גוטווירט

אלנתן גוטווירטצילום: אלנתן גוטווירט

לפני שבועיים נפל דבר בישראל: בהוראת "גדולי התורה" נסגרו חלק מאתרי החדשות באינטרנט שפנו למגזר החרדי. "גדולי התורה" הורו על סגירתם כיוון שאתרי החדשות טיפלו בנושאים רגישים פנים-מגזריים, ולא נמנעו מפרסום ביקורת נגד הממסד החרדי וראשיו. בחלק מהאתרים התפרסמו הידיעות החמות רק לאחר שקיבלו הכשר מ"משגיח" ממונה, אבל "גדולי התורה" סברו שהזרימה המהירה של המידע החדשותי דרך האינטרנט איננה מאפשרת פיקוח יעיל, ושהתוצאה הסופית איננה עומדת בקריטריונים שהם קבעו. על אף שאתרי חדשות אלו שימשו אלטרנטיבה לאתרי חדשות "חילוניים" קלוקלים, והצילו רבים מעוון, זה לא עמד לזכותם, וההוראה היתה חד-משמעית: סגירה. בעלי האתרים נשמעו להוראת הרבנים וסגרו.


במבט ראשון, זה נראה כעוד סתימת פיות, עוד מכה לחופש הביטוי, וזה מקומם... אבל במבט שני - דווקא מפני שחלק מהאתרים התיימרו לפעול ברוח התורה ובהסכמת ה"גדולים", סברו "גדולי התורה" שתמיכתם הישירה או אפילו העקיפה מתפרשת כמתן לגיטימציה לתופעות השליליות שמתרחשות באתרים אלו. הם היו מודעים למחיר של סגירת האתרים, אבל הכריעו לטובת השיקול החינוכי. אפשר לחלוק על הכרעתם ולהעלות שיקולים הפוכים אבל אי אפשר לזלזל בצעד שנקטו בו.


מדוע לעסוק בסוגיה הנ"ל שמטרידה מגזרים אחרים? מפני שקיימים אתרי חדשות שפונים לציבור הדתי לאומי. חלקם מפוקחים יותר וחלקם פחות, חלקם נשמעים להוראת הרבנים בתחומים שונים, ויש להם גבולות ברורים, ולחלקם אין כמעט גבולות. חלקם מקפידים על סגנון זהיר ומכובד וחלקם אימצו סגנון משתלח. אבל, יש מכנה המשותף לכולם: הם מאפשרים/מעודדים פרסום טוקבקים מתלהמים ומשתלחים. מי שלא ראה את מאות הטוקבקים המשתלחים נגד החלטת ראשי ישיבות ההסדר לא ראה השתלחות וביזוי מימיו. הם לא הופנו כלפי החלטתם בלבד אלא גם כלפיהם אישית, תוך שימוש בכינוי גנאי. גם לוּ לא הופנו כלפי חמישים ראשי ישיבות אלא כלפי חמישים "עגלונים" פשוטים, יש פסול בשימוש בסגנון משתלח. כמובן, מרבית הטוקבקיסטים מסתתרים מאחורי חומת המגן של האנונימיות, כדי לבזות ולגדף. ממש גיבורים!!!


אנחנו דוגלים בעיתונות חופשית, יוצאים נגד ההגמוניה של העיתונאים בעלי האגנדה הזרה לרוח ישראל, ושמחים על הופעתן של במות עיתונאיות הנוקטות בעמדות יותר דתיות, אמוניות, ציוניות, לאומיות. אנחנו מייחלים לחיזוקה של עיתונות שמתנזרת מפרסום תמונות תועבה ושומרת על צניעות מקסימאלית, אבל האם די בכך? אם במות אלו נותנות לגיטימציה להתלהמות והשתלחות, ביזוי כבוד ת"ח וכבוד האדם, שימוש בכינויי גנאי, זלזול בזולת, ועוד מרעין בישין - מוטל ספק כבד בזכות קיומן.

יש אומרים: הטוקבקיסטים הם חבורת משוגעים, אספסוף של אנשי שוליים מוזרים. אם כך, מדוע לפרסם את דבריהם בשער בת רבים. החסרי משוגעים אנחנו?!


אחרים אומרים: אל תתרגש, מרבית המגיבים הם בני נוער, נערות ונערים משועממים. בני נוער?! אם כך, עלינו לכנס בדחיפות עצרה, לקרוא לצום ולערוך חשבון נפש על הכישלון החינוכי. אם אלו הגדיים כיצד ייראו התיישים? כיצד ייראו פני דור העתיד - חבורת מתלהמים ומגדפים!! כל המחנכים המחנכות צריכים לעזוב את כל עיסוקיהם החינוכיים ולטפל בראש ובראשונה במחלה חמורה זו כדי להציל את הנוער (כפי שנהוג בצה"ל לאחר תאונת אימונים חמורה). אמנם חז"ל הזהירו אותנו שנצפה להתגברות החוצפה בימות המשיח, אבל הם לא התכוונו שנעודד אותה אלא שנלחם נגדה בכלים חינוכיים.


ושמא תתמה: האין מקום לחילוקי דעות? יש ויש. אבל, חילוקי הדעות בסוגיות הנידונות לאחרונה הם מוכרים וידועים. הם לא התעוררו אתמול ולא שלשום, והטוקבקים לא מוסיפים ממד עומק כלשהו. לכן, כל אחד יישמע לרבותיו והוגיו, סופריו ומנהיגיו, יתמוך בהם ויחזק אותם, ולא ישקיע את מרצו בזלזול בזולת ובהכפשתו.


פעם שמעתי ממנהל אתר חדשות הפונה למגזר הדתי-לאומי שיש הצדקה לטוקבקים מפני שהם מאפשרים שחרור לחץ והוצאת קיטור. זוהי טענה מהפכנית, אבל אין לה שום ביסוס הלכתי. מה שאסור - אסור. יתרה מזו, טענה זו מסוכנת מאוד כיון שבכוחה להתיר את כל האיסורים שבין אדם לחברו: כעס, הלבנת פנים ואפילו הכאה - לשם שחרור לחץ! חכמינו הורו לנו הפוך: אחרי המעשים נמשכים הלבבות. התנהגות קלוקלת איננה משחררת אלא מעצבת את האישיות. מי שמלבין את פני חברו ברבים כדי לשחרר לחץ, סופו להיות רע לב ומושחת.


לא די בסינון תמונות תועבה, אלא צריך גם סינון דיבורי תועבה ומידות מגונות. תקשורת דתית וטוקבקים מתלהמים הם תרתי דסתרי, הם אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, על אחת כמה וכמה באתרים המתיימרים להתנהל על פי התורה.


היכן גדולי התורה, שאין להם מורא בשר ודם, שיורו על הפסקת פרסום טוקבקים מתלהמים, ואפילו על סגירת אתרים שאינם נשמעים להוראתם?!


המאמר מתפרסם בעלון השבת "באהבה ואמונה"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר