חדשות כיפה

יבנה המקדש

תענית? "מדוע מתענים במקום לבנות המקדש?". המקדש ירד מהשמיים? "אפיקורסיות". קינות? "אנשים מרגישים שמדובר בצביעות". הרב ישראל אריאל בראיון מיוחד

Yossi Zamir, פלאש 90

Yossi Zamir, פלאש 90צילום: Yossi Zamir, פלאש 90

"זכיתי בעת שירותי הצבאי בחטיבת הצנחנים במלחמת ששת הימים לשמור על פתח כיפת הסלע הכניסה למקום המקדש. כמובן שנמצאים במקום קדוש כזה, במיוחד אחרי 200 שנה ואתה עומד שם שעות עם מקלע גדודי ביד ויש לך זמן לחשוב ולחוש את הידיעה שהכהן הגדול היה נכנס כאן ביו"כ לפני אלפיים שנה ומקטיר את הקטורת".

כך מסביר הרב ישראל אריאל, מייסד מכון המקדש והעומד בראשו בעשרות השנים האחרונות את הקשר שלו אל המקדש, ואת הדבר אשר הביא אותו לעסוק בנושא, ככל הנראה יותר מכל אדם אחר היום בישראל ובעולם.

הרב אריאל מגדיר את השעות ליד כיפת הסלע כמהפך נפשי שעבר ונרשם עמוק בליבו ובנפשו והביא אותו לאחר שנים לעסוק ולהקדיש את כל זמנו לנושא המקדש. "הייתי לאחר מלחמת ששת הימים רב פיקוד צפון (במלחמת יו"כ, נ.ל), ורבה של ימית, אך מהשמיים הובילו אותי לתחושה שצריך לעשות משהו למען המקדש. בהתחלה זה היה יותר עניין לימודי אך הוא הגיע בסופו של דבר גם לרובד המעשי".

הוא מספר כי את הדחיפה הראשונה לכיוון המעשי הוא קיבל מדוד אלבוים ניצול שואה, מעפיל שהחליט לעשות מעשה ולפעול בנושא המקדש. "כשנפתחו שערי הר הבית התחיל ר' אלבוים לשאול מה יהיה, כיצד נתכונן לבית המקדש ובא אליי עם מזרק כסף מוכן חלקית וביקש שאסייע לו לסיים את זה כיאות וכראוי. לוויתי כסף והשלמתי את הכלי הראשון מתוך עשרות רבות של כלים ובגדים עליהם עבדתי בשנים שלאחר מכן".

במכון המקדש הכינו במהלך השנים כלים רבים עבור בית המקדש בעלויות ענק של מיליוני שקלים, "בנינו את מנורת הזהב (כולה זהב טהור), שולחן הזהב, מזבח הזהב מזרקים יש חצוצרות כ-10 ונבלים וכינורות אנחנו אוספים כל הזמן ומקווים שכשבית המקדש ייבנה יהיה בידנו את כל הנדרש", אומר הרב אריאל ומוסיף "יש מצווה מן התורה לבנות את כלי המקדש. רבנו בחיי אומר בספרו שנאמר בתורה רמח' פעמים 'ועשית' סביב בניית כלי המקדש, כלומר 248 מצוות שחובה לקיים בכל דור ודור, הרבנות הראשית הייתה צריכה לעשות את זה וזה מצער שאנו צריכים לעשות את העבודה בעבורה".

במכון המקדש עוסקים רבות גם בהכנת בגדי הכהונה - בגדי כהן גדול שהוכנו עם כל חלקיהם ואבני החן שנדרשו ובגדי כהונה לכהן הדיוט. "יש לנו למעלה מ-40 כוהנים שהזמינו אצלנו סט של בגדים שמוכנים בצורה אישית על פי ההלכה, 'מידו בד' שיהיה לפי מידתו של הכהן. ביניהם כמה רבנים חשובים שהזמינו בגד כהונה לפי מידתם", מסביר הרב אריאל.

הוא מספר כי היה תורם שהציע לתרום כסף כדי שרבנים יקבלו במתנה את בגדי הכהונה. אחד הרבנים שהוצע לו לקבל את הבגדים ביקש לחשוב על כך, אך לבסוף סירב. מנגד רב אחר סירב לקבל את הבגדים במתנה ודרש לשלם עליהם מכספו. יצוין כי לא מדובר בבגד זול, עלותו של סט בגדים כזה כ-3000 שקל.

הרב אריאל לא מהסס גם לעסוק בפרויקטים גדולים הקשורים למקדש כשאחד מהם שהסתיים לא מכבר הוא בניית מזבח החיצון שגודלו כ-8 מטר וגובהו 2.5 מטר. "זהו מזבח גדול הבנוי מלבנים שהדבקנו אותם מעט אך לא בצורה של בניה, כדי שיהיה אפשר לפרק ולהעביר ישירות להר הבית".

הבנייה עצמה היא רק חלק קטן והאחרון של הפעילות של המכון. כל כלי חדש נעשה עליו מחקר רציני וגדול לפני שהוא נבנה כדי להגיע לדיוק מרבי. המחקרים אף הודפסו על ידי המכון שהוציא לאור כבר כ-40 ספרים העוסקים בצורת הכלים. הרב אריאל מסביר, כי הכלים נבנו ברובם על פי שיטת הרמב"ם ולעתים נדירות על פי שיטות נוספות. "הרמב"ם הוא איש ההלכה היחיד שעסק בנושא בניית הכלים למעשה וכתב על כך בספריו".

אחת השאלות המרכזיות העולות בכל הנוגע לעלייה להר הבית ולנושא המקדש הוא נושא טומאת המת בה כולנו טמאים וחוסר היכולת להיטהר ממנה בהיעדר פרה אדומה ומקדש. "אין מניעה בגלל שאנו טמאים" פוסק הרב נחרצות ומסביר שהטומאה לא מעכבת כי טומאה הותרה בציבור (כלומר, כשכולם כבר טמאים, נ.ל) ומותר להקריב קרבנות בטומאה כמו בהקמת בית שני שבמשך 22 שנה לא הייתה להם פרה אדומה. "גם במשכן ביום הראשון עדיין לא הייתה פרה אדומה", מציין הרב אריאל ומספר על היוזמה החדשה של המכון שפורסמה ב'כיפה' השבוע לפיה יגודלו בצורה מסודרת בארץ פרות אדומות על ידי חידוש טכנולוגי מתקדם.

"אנחנו רציניים בנושא הזה, כמו שמירת כל שאר המצוות. אלו מצוות שכולנו צריכים לקיים גם היום. בתורה כתוב "את קרבני לחמי לאישיי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו" וזה בא לרבות אפילו בשבת אפילו בטומאה. כשהיינו בגלות והר הבית היה בידי זרים לא הייתה עלינו טענה אך עכשיו אנו מחויבים לפעול להחזרת בית המקדש", מצהיר הרב אריאל ומספר כי בערב חג הפסח שאחרי מלחמת ששת הימים היו תלמידי חכמים שברחו מירושלים כי צריך להקריב קרבן פסח ומי שלא מקריב מתחייב בכרת, "זאת ההרגשה שצריכה להיות לנו שאנו חייבים להקריב קרבן וחייבים לפעול בנושא".

לשאלה האם בית המקדש לא אמור לרדת מהשמיים משיב הרב אריאל נחרצות "זאת אפיקורסות, לא בשמים היא". הוא מצטט את דברי הרמב"ם, מי שאומר שיש מצווה שתרד מהשמיים זו אפיקורסות ומסביר כי כל המצוות חייבות להתקיים בידי אדם בלי תיווך מלמעלה. לדבריו המקור לדעה הרווחת הזו הוא פירוש רש"י באיזה מקום על משהו תיאורטי בגמרא ואילו פרשנים אחרים פרשו אחרת את אותה הגמרא. הוא מציין כי גם רש"י עצמו אומר ב-30 מקומות שמצוות עשה לבנות מקדש. "זה תירוץ שאנשים אומרים כי נוח להם לא לעסוק בבניית המקדש ולתלות את זה בשמיים", מבקר הרב אריאל ומוסיף כי בית מקדש מאיים על האנשים, "השמרנות היא דבר מבורך ששמרה על עם ישראל בגלות, אך שבאים לארץ ישראל ועומדים מול המקדש וממשיכים לשמר את הגלות זה משהו לקוי בתפיסה. כמו שיש מצוות שמיטה בארץ ישראל וברור שזה רלוונטי, גם המקדש צריך להיות כך".

הוא מתייחס גם לטענה שצריך לחכות למשיח כדי לבנות את בית המקדש ואומר שהרמב"ם אומר מפורשות שאין שום מצווה שתלויה במשיח. "אנחנו צריכים לעשות את מה שאנחנו חייבים, מבלי להיות תלויים באף אחד".

הרב אריאל מלין על כך שהרבנות הראשית לא עושה מאומה בנושא, "יצא לי לשאול את חברי מועצת הרבנות הראשית והרבנים הראשיים, האם הם הקדישו במשך השנים שעה אחת לדיון על המקדש. התשובה היא לא". הוא מספר כי בעבר קבעו יום לדיונים על הקמת בית כנסת בהר הבית אך ביטלו את הישיבה כי רצו להתחמק מהדיון בשל הנפיצות הפוליטית.

נושא האבלות בט' באב מטריד את הרב, "לדעתי ט' באב הוא אחד הימים שכל יהודי צריך להרגיש נבוך. אם תבוא בליל ט' באב לכותל תוכל לראות עשרות אלפים שבאים לאירוע "פולקלור" זה נראה כאילו מדובר באירוע שמח".

הרב מלין גם על עצם האבלות עצמה, "לדעתי, צריך להתאבל שני ימים, אחד לזכר החורבן ואחד להתענות על זה שאנחנו עדיין מתענים וממשיכים לשמור על טקס של בכיה רק משום שלא רוצים לחשוב מילימטר קדימה".

גם נושא הקינות בעייתי בעיניו, "אנחנו במציאות אחרת שלא ניתן להכחיש אותה יש כיום 600 אלף יהודים בירושלים שהולכת ונבנית כל העת, איך אפשר לומר העיר האבלה והשפלה והבזויה? אסור לשקר לקב"ה. אני אומר את הקינות ומתבייש וניתן לראות שאנשים מצבעים ברגליים והולכים בעת אמירת הקינות כי זה מרגיש להם כזיוף ורמאות עצמית".

לסיום, מביע הרב ישראל אריאל תקווה לשינוי בחשיבה הכללית, "כולנו תפילה שעם ישראל יתעשת ויפסיק לאמץ השקפות של גלות. זה מחייב שאנו נמצאים בארץ ישראל וצריך לדאוג שנוכל לקיים את 200 המצוות הקשורות בהקמת המקדש".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: שמעון אוחנה

בגיל 97: קורט רוטשילד קיבל 'סיכת עולה' וריגש את העולים הצעירים

קרא עוד