סגור

בריאת העולם וגבורות גשמים

בשמחת תורה אנו מזכירים את גבורות הגשמים. הרב שלמה גורן מקשר בין שמחת תורה ,הגשם ופרשת בראשית.

הרב שלמה גורן
יד בטבת התשסג
,
19 בדצמבר, 2002 0:00

ירידת גשמים מוגדרת במשנה בשם "גבורות גשמים". כפי ששנינו בריש מס' תענית: מאימתי מזכירין גבורות גשמים, ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג (הסוכות). ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג. וכן שנינו במס' ברכות פ"ה מ"ב: מזכירין
גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין הגשמים בברכת השנים.
עלינו לברר את המשמעות של "גבורת גשמים" הנזכרת, למה ירידת הגשם מוגדרת כגבורה, שפירושה מה שהוא חורג מחוקי הטבע. הגמרא במס' תענית ב' א' אכן שואלת: "מאי גבורות גשמים: א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה, שנאמר "עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר" (איוב ה' ט'). וכתיב "הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים של פני חוצות" ומסיימת שם הגמרא: אתיא חקר חקר מברייתו של עולם וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" (תהלים ס"ה ז') רש"י מפרש: אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם. מה ברייתו של עולם כתיב ביה גבורה, אף גשמים הוי כמאן דכתיב ביה גבורה, ויש להבין למה בין כל מעשה בראשית מוגדרת רק ירידת גשמים כגבורה.
אפשר להסביר דילמה זו ע"י פרשת מעשה בראשית הראשון שכולה עד סוף ויכולו, כתובה בלשון אלקים, ולא נזכר בה שם הוי"ה. ל"ה פעמים נזכר במעשה בראשית אלקים. ולעומת זאת, הפרשה שאחריה "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים", כולה מורכבת משני השמות של הקב"ה גם יחד "ה' אלקים".
רש"י בתחילת הפרשה על הפסוק "בראשית ברא אלקים" מסביר זאת ברא אלקים ולא נאמר ברא ה' - שבתחלה עלה במחשבתו לבראותו במדת הדין. וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין. והיינו דכתיב "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים". עכ"ל.
דבריו של רש"י לכאורה בלתי מובנים, שיוצא כי כל מעשה בראשית, עד סוף ויכולו, התקיים רק במחשבה ולא בבריאה ממש, והלא פרשה זו באה להורות לנו כל אשר נברא בששת ימי מעשה בראשית, כולל האדם והשבת. ומדברי רש"י לכאורה יוצא, שכל מעשה בראשית המפורשת בפרשה ראשונה לא יצאה מן הכח אל הפועל. כי להיות במחשבה פירושו להשאר "בכח". למרות שכתוב בה ויעש אלקים את הרקיע, ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים וכו' ורק בפרשה שאחריה תולדות השמים והארץ בהבראם. יצאו כל מעשי בראשית מן הכח אל הפועל. וזה תמוה מאד, כי פרט לירידת המטר וליצירת חוה, לא היתה שום יצירה חדשה בפרשה השניה של מעשה בראשית.
הטבע בגימטריא "אלקים" המסמל מדת הדין התשובה לכך היא לפי המבואר בספר "ראשית חכמה" לר' אליהו די וידאש תלמיד המקובל האלקי ר' משה קורדובירו, שער האהבה פ"א ופ"ח כתב, הטב"ע שהוא אלקים ובסוף פי"א כתב "הטבע עולה כמנין אלהים", וכן בהקדמה לספר תולדות יעקב יוסף לר"י הכהן מפולנאה תלמיד הבעש"ט. כתב על הכתוב אראנו בישע אלקים. (תהלים נ' כ"ג) ר"ל כי אלהים בגימטריא הטבע". שניהם במספר פ"ו יוצא איפוא שהטבע נברא עפ"י השם אלקים שהוא מדת הדין. ובשו"ת חכם צבי בסימן י"ח נשאל הגאון המחבר ע"י פרנסי הקהילה היהודית בלונדון לפשר דרשתו של מורם ורבם ה"ר דוד ניטו אב"ד בקהילת שערי שמים. שאמר השם יתברך והטבע, והשם יתברך הכל אחד. וקמו עליו עוררין לאמור כי סרה דיבר על ה'.
ובעל חכם צבי הגאון ר' צבי אשכנזי זצ"ל בתשובתו מצדיק את דברי החכם הדורש "שהן דברי הכוזרי, במאמר ראשון סימן ט"ו וט"ז (צ"ל ע"ו וע"ז). ומפרשו מוהר"ר יודא מוסקאטו כתב: הוא יתברך יקרא טבע באמת, ובעל החכם צבי מאריך בזה והמקובל האלקי ר' יוסף גיקטיליא ח"א בשער ההזיה כתב: בראשית ברא אלקים, ולא בשם המיוחד, "כי חידוש העולם מלאכת הטבע". שהוא סוד (עיין בכל הנושא הזה בספר "קול הנבואה" לנזיר האלקים הגה"צ המקובל הרב דוד כהן זצ"ל, ספר ראשון פרק מ"ח). לכן כל חוקי הטבע הכלליים, שנבראו בששת ימי בראשית. הם לפי מדת הדין אלהי"ם.
(וכבר הארכתי בנדון זה לעיל במאמר "תשרי וניסן כחדשי בריאת העולם "בכח" ו"בפועל").
לפי חוקי טבע אלה לא היתה אפשרית ירידת מטר, בפרשת בראשית הראשונה משום שירידת המטר אינה כלולה במערכת חוקי הטבע הכלליים של ששת ימי בראשית. כמו שאומר ר' יוחנן בתענית ב' א', ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, ואלו הן מפתח של גשמים וכו'. לכן כתוב בפרשה שאחריה, "כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה. הטעם לכך הוא משום שהמפתח של מטר נשאר בידי הקב"ה ולא נמסר לטבע, לכן לא היה כלול במעשה בראשית הראשון. רק כאשר שילב הקב"ה את מידת הרחמים למדת הדין, ככתוב בפרשה השניה, רק אז התאפשרה ירידת המטר. והרי גם מפתח לידתו של האדם לא נמסר לחוקי הטבע הכלליים כמו שאמר ר' יוחנן במס' תענית הנ"ל. לאור זה גם הבחירה החפשית של האדם, משוחררת ממערכות הכפיה של חוקי הטבע, הפועלים כלם מתוך כפיה, מה שאין כן האדם נברא חפשי מכל דחפים, כמו שכותב הרמב"ם בפ"ה מהל' תשובה הל"ג: ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר "ראה נתתי לפניך היום את החיים". וכתיב "ראה אנכי נותן לפניהם היום", כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני אדם עושה בין טובים בין רעים. שאין הבורא כופה בני אדם ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.
לכן גם היצירה של חוה, מקור האהבה והתאוה והבחירה החפשית של האדם, הכל כתוב בפרשה השניה של מעשה בראשית, תוך הקדמת השם הוי"ה ושתופו עם השם אלקים. להדגיש ששתי התופעות האלה הכלולות בפרשה השניה: "אלה תולדות שמים והארץ". הלא הם הגשמים והצמיחה, וכן יצירתו ובחירתו החפשית של האדם,לא נכללו בששת ימי בראשית, משום שהם אינם כפופים לחוקי הטבע שנבראו בששת ימי המעשה. אלא הגשמים תלויים בידי שמים, וכן כל תכונות האדם הם בידי שמים, כאמור בתלמוד הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (ברכות ל"ג ב'). זוהי בחירתו החפשית של האדם, הנתונה בידו, והוא נידון בהתאם להתנהגותו החפשית, כפי שזה מתבטא בפרשה השניה למעשה בראשית: "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" ותרגם יונתן בן עוזיאל: "והות נשמתא בגופא דאדם לרוח ממללא לאנהרות עיינין ולמצתות אודנין" - שפירושו לרוח מדברת להאיר העינים ולשמוע אוזן. זה יחודו של האדם, שבכוחו לראות, לשמוע ולהחליט לפי הבנתו ובחירתו החפשית.
כל מעשה בראשית הראשונים שנבראו בשם אלקים יצרו את "הטבע" ולא יצאו מן הכח אל הפועל עד הפרשה השניה בסיכומם של דברים, יוצא שכל מעשי בראשית הראשונים שנבראו בשם אלקי"ם בלבד, כוללים את חוקי "הטבע" הם לא יצאו מן הכח אל הפועל אלא היו במסגרת המחשבה עד הפרשה השניה של מעשה בראשית, המתחילה ב"אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקי"ם ארץ ושמים". אז יצאו כל מעשי בראשית מן הכח אל הפועל. לכן כפופים אלו לחוקי הטבע הכלליים. פרט למטר, ולידת האדם עם חופש בחירה, שלא נכללו בין חוקי הטבע, והמפתח להפעלתם לא נמסר לטבע אלא נשארו בידי שמים, כמו שאומר ר' יוחנן במס' תענית דף ב' א'. לכן אין המטר ולא חופש הבחירה של האדם כלולים במעשה בראשית הראשון, אע"פ שבריאת האדם כלול בפרשת בראשית הראשונה, הוא נברא תחילה ללא בחירה חפשית. כפי שמשתמע בברור מתנהגות אדם וחוה בגן עדן, שחוה היא שהוציאה מן הכח אל הפועל את חופש הבחירה שלה, מאחר שגם היא תוצר פרשת בראשית השניה. וכן המטר כבר בררנו במאמר קודם שאין חוקי הטבע הכללים הידועים לנו מפעילים אותו, ולא את תנאי מזג האויר בכלל משום שלא הופעלו בששת ימי בראשית.
(מתוך "מועדי ישראל")

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

איזה דגל מותר לשאת בצה"ל? צילום: פלאש 90

סטנדרט כפול בפקודות צה"ל | דגל גאווה מותר דגל חב"ד אסור

קרא עוד