סגור

על העוני

האם פסח הוא חג סוציאליסטי או קפיטליסטי? ד"ר משה מאיר מציע לקורא את שתי האפשרויות לבחירה. מהו הפסח בשבילכם?

ד"ר משה מאיר
יג בניסן התשעב
,
05 באפריל, 2012 12:04
יחצ

יחצצילום: יחצ

פנים שונות למצות כפי שהן מתוארות בתורה, אחת מהן עולה מהסרטוט בספר דברים:

שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו [על קרבן הפסח, אחרי אכילתו בלילה הראשון של החג] מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי. [דברים ט"ז]

הד לכך נשמע גם בהגדה שלנו, באומרנו על המצות:

[כ]הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים ([כ]זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.

העוני נוכח גם במשנה הראשונה שבפרק העשירי של מסכת פסחים, הוא הפרק העוסק במה שאנו קוראים לו 'ליל הסדר':

ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין ואפילו מן התמחוי [קופה ציבורית המיועדת לתמיכה בעניים].

התבוננות במשנה מורה כי יש בה שלוש הלכות:
א. איסור האכילה בערב פסח מסמוך למנחה [על פי חלוקת שעות האור לשתים עשרה שעות, 'סמוך למנחה' הוא מהשעה התשיעית].
ב. חובת הסבה [ישיבה על מיטה ליד שולחן והישענות על יד שמאל, כדרך שנהגו באותה התקופה בני החורין].
ג. חובת שתיית ארבע כוסות יין [לפחות].

את המשנה הזאת אפשר לקרוא באחת משתי קריאות, קריאה 'סוציאליסטית' וקריאה 'קפיטליסטית'. לענייננו נגדיר את שני המושגים.

סוציאליזם: תנועה מדינית השואפת למשטר חברתי שלא יהא בו ניצול, יחוסלו בו הבדלי המעמדות והזכויות המיוחדות של קבוצות שונות; כל הנכסים, המשק, האוצרות החומריים וכל אמצעי היצור יהיו לקניין משותף של החברה, וכל פרות העבודה יתחלקו חלוקה צודקת בין כל האזרחים ללא הפליה גזעית, לאומית או דתית. [מילון אבן שושן].

קפיטליזם: רכושנות, משטר כלכלי ברוב ארצות העולם בימינו, המבוסס על הקניין הפרטי ועל היוזמה החופשית בחיי הכלכלה. הקפיטליזם בהתפתחותו מביא לתהליך של ריכוז ההון בידי מעטים [פרטים, תאגידים, בנקים וכו'] - מזה, וליצירת מחנה עצום של פועלים שכירים [פרולטריון] מזה. [מילון אבן שושן].

עתה בואו ונקרא את המשנה בקריאה סוציאליסטית:
א. ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך.
ב. ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב,
ג. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין ואפילו מן התמחוי.

אם נשווה את ההלכה הראשונה להלכה השנייה, נסיק שהעני לא כלול בה.
מדוע?

הברייתא אומרת:

מאימתי קורין את שמע בערבין? משהעני נכנס לאכול פתו במלח, עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. [ברכות ב' ע"ב]

שימו לב, סעודתו של העני פשוטה. בלשון המשנה 'פת במלח' מורה על הסעודה הפשוטה ביותר:

כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל... [אבות ו' ד']

מה מיחד את זמן כניסתו של העני לאכול את פתו?
רש"י מסביר לנו:

משהעני. שאין לו נר להדליק בסעודתו.

לעני אין כסף לתאורה, ולכן הוא סועד את סעודתו לפני החשיכה.
על פי הקריאה הסוציאליסטית, כל אדם נקרא לא לאכול בערב פסח עד החשיכה. כך מעצבת ההלכה סעודה שליווה לאור הנרות. אבל מתוך הכרה בקושי הכלכלי של העני, פוטרת ההלכה את העני מהחובה הזאת. היא מתירה לו לאכול לפני חשיכה, וכך לחסוך את הכסף בו כל אדם קונה נרות.

ההלכה השנייה מחייבת כל אדם להסב, כולל העני.
מהי ההסבה? מסביר רש"י:

עד שיסב. כדרך בני חורין, זכר לחירות, במיטה ועל השולחן.

על פי הקריאה הסוציאליסטית, זכותו של העני להסב, וחובת הקהילה לאפשר לו זאת.

ההלכה השלישית מורה כי חובתה של הקהילה לספק לעני ארבע כוסות של יין, המינימום הדרוש כדי לקיים את 'ליל הסדר'.

עד כאן הקריאה הסוציאליסטית. מהי הקריאה הקפיטליסטית?
א. ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ואפילו עני שבישראל.
ב. לא יאכל עד שיסב
ג. ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין ואפילו מן התמחוי.

ההלכה הראשונה מחייבת כל אדם לא לחסוך בהוצאות תאורה, לאכול את סעודת החג בלילה לאור הנרות. החיוב חל גם על העני. ההלכה יודעת שלעני קשה, ועל כן בכל יום הוא מקדים את סעודתו לשעות האור. היא תובעת ממנו לתכנן מראש את הוצאותיו ולהתארגן כך שיוכל בלילה הזה לאכול בחושך לאור הנרות.

ההלכה השניה מניחה [כפי שפירש רש"י], שלהסיבה דרושים מיטה ושולחן [לא כריות כפי שמקובל לחשוב]. ההנחה היא שלעני יש מיטה ושולחן. כך מסופר על האישה השונמית ברצותה לארח את אלישע:

נַעֲשֶׂה-נָּא עֲלִיַּת-קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה.[מלכים ב' ד']

התלמוד אומר על כך:

"ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה".
אמר אביי ואיתימא רבי יצחק: הרוצה להנות - יהנה כאלישע, ושאינו רוצה להנות - אל יהנה כשמואל הרמתי שנאמר [שמואל א' ז'] "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו". [שמואל א' ז']

אלישע נהנה מעזרתה של האישה השונמית, היא סיפקה לו את המינימום הדרוש לחיים ראויים: מיטה, שולחן, כסא ומנורה. שמואל בחר בדרך אחרת, הוא לא נזקק לעזרת אחרים. כך מסביר רש"י:

...שכל מקום שהיה הולך, שם היה נושא כל כלי תשמישי בית עמו ואוהל חנייתו, שלא להנות מן אחרים.

אם ההנחה היא שלעני יש מיטה כסא ושולחן, הרי שגם בהלכה השניה יש דרישה מהעני. בנה תפאורה של סעודת בני חורין, שב על המיטה במקום על הכסא. גם אם לא מתאים לך, גם אם אתה מרגיש שזאת הצגה כשיש לך מינוס ענק בבנק - דרוש מעצמך להתנהג כאילו אתה בן חורין. ה'כאילו' הזה חשוב לבניית זהותך כבן חורין למרות עונייך.

ההלכה השלישית על פי הקריאה הקפיטליסטית, ממתנת ודואגת שלא יהיה זה קפיטליזם חזירי. אי אפשר לדרוש מהעני שיקנה ארבע כוסות של יין. כאן נדרשת עזרת הקהילה, התמחוי.

שתי קריאות הן, שתיהן אפשריות מבחינת העובדות הספרויות שבמשנה. איך נכריע ביניהן? כאן את הקוראת ואתה הקורא נדרשים להכרעה פרשנית, מהי המשנה שלכם? האם אתם בוחרים בקריאה הסוציאליסטית או בקריאה הקפיטליסטית? מהו חג הפסח שלכם? האם הוא חג העזרה לעני, חג בו נדרשת הקהילה וכל אחד מבניה לראות את האחר לחוש במצוקתו ולעזור לו.

או שחג הפסח הוא חג בו האדם נדרש לעמוד על קצות אצבעותיו כדי להתנהג כאילו הוא בן חורין, כל זאת עם תמיכה קהילתית במקום שהמשימה בלתי אפשרית.

אני יהודי של בית המדרש, ובבית המדרש נוהג הכלל: 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים', למרות שבסופו של דבר צריך להכריע - 'והלכה כדברי...'

ד"ר משה מאיר, עמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ביתו של בהאא אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד שחוסל צילום: חסן ג'די, פלאש 90

דובר צה"ל: הסבב עשוי להימשך ימים

קרא עוד