חדשות כיפה

משהו חדש מתחיל על הר הבית

הר הבית הוא פלטפורמה בשנים האחרונות לדיונים מעמיקים של רבנים בכירים, ביקורי פוליטיקאים ותמיכה גורפת מהקהל הרחב איך הפך הר הבית מנושא נעלם לראש סדר היום ומה הקשר לתרגול קורבן הפסח בשבוע שעבר

איגוד מכוני המקדש

איגוד מכוני המקדשצילום: איגוד מכוני המקדש

כנראה שמשהו בציונות הדתית השתנה. ישיבות הסדר, מהליברליות ועד השמרניות, עולות בזו אחר זו להר הבית, העיתון המרכזי בציונות הדתית מקדיש עמוד שלם להר הבית, יו"ר הבית היהודי הכריז כי הוא בעד חופש פולחן יהודי בהר הבית ובקרוב יעלה בעצמו להר. שחזור הקרבת קורבן הפסח השבוע בירושלים הזכיר שוב שמשהו חדש מתחיל - על הר הבית. המשהו החדש הזה הוא לא רק בתמיכה בהר אלא בקואליציות חדשות סביב ההתנגדות שהצליחו לטרוף את קלפי הציונות הדתית.

בשבוע שעבר קיימו אנשי מכון המקדש בלב קריית משה תרגול של קורבן הפסח מול קהל של מאות אנשים. תרגול קורבן הפסח, המתקיים זה שלוש שנים לקראת חג הפסח, הוא גולת הכותרת של פעילות מכון המקדש. אחר פינוי ימית התבטא הרב ישראל אריאל כי הציונות הדתית עוסקת בחלקי ארץ ישראל, אותם כינה איברים, ופחות על הלב, הוא הר הבית ובשנת 1987 הקים לראשונה את המכון. מטרתו של המכון הוא להכין את עם ישראל לתחייתו של המקדש ועל כן, יצירת כלי המקדש, שחזור סדר העבודה, השחיטה, מוזיקת הלוויים והכנת הכהנים, במשך כל השנה, כולם הינם הכנה לקורבן כך שהאירוע בשבוע שעבר הוא מעין חזרה גנרלית לדבר האמיתית. מה שהיה נראה לבאים לתרגול קורבן הפסח כבימאות למופת, נערך לאחר עשרות רבות של אימונים וחזרות.

(צילום: איגוד מכוני המקדש)

”משהו בציונות הדתית באמת השתנה בשנתיים האחרונות, אי אפשר להיות אדישים היום להר הבית" אומר העיתונאי ארנון סגל מהפעילים המרכזיים בהר הבית ומי שהנחה את טקס תרגול הקרבת הקורבן בשבוע שעבר. "כיום עולים להר הבית כ- 10 אלף יהודים דתיים בשנה. זו מהפכה. אלו מספרים שכל הזמן עולים, מספרים שלא נראו בעבר, לפני עשר שנים הר הבית היה סגור ליהודים במשך שלוש שנים ולאף אחד לא היה אכפת. היום מצב כזה לא יכול להתרחש. מעבר לכך, צריך לזכור שלעלות להר הבית זה סיפור מסובך, זו פרוצדורה הלכתית ובעיקר התנכלות משטרתית. המשטרה מעבירה אותך חוויה משפילה שם וחרדים צועקים עליך כרת ומוסלמים מקללים אותך. לא הרבה אנשים מוכנים לעבור את החוויה הזאת ובכל זאת אתה רואה התעוררות".

ההתעוררות אותה מתאר סגל אינה רק התרשמות אלא עובדה קיימת. בסקר שערך מכון "מאגר מוחות" עלה, תאמינו או לא, כי כשליש מהציבור היהודי בישראל תומך בהקמת בית מקדש שלישי על הר הבית בירושלים. כאשר פילח המכון את הנתונים העלה כי 43% מהנשאלים הדתיים הביעו תמיכה בהקמת בית מקדש. מגמה הפוכה נמצאה בקרב הציבור השמרני בציונות הדתית, בסקר כונה חרד"לים, שם רק 20% הביעו תמיכה. בתשובה לשאלה עד כמה חשוב לך שיהודים יבקרו בהר הבית השיבו 78% אחוזים מהדתיים השיבו כי חשובים להם ביקורי יהודים בהר הבית, בציבור החרדי והחרד"לים השיבו בחיוב רק 18% ובציבור החילוני והמסורתי השיבו 45% בחיוב. 59% מהיהודים בישראל השיבו בחיוב לשאלה “האם המדינה צריכה לאכוף בהר הבית הסדר כמו במערת המכפלה, של חלוקה בין יהודים ומוסלמים?", ואילו 23% השיבו לה בשלילה ו-18% נוספים ענו שאינם יודעים. "אני חושב שרוב הרבנים בציונות הדתית הולכים איתי", אומר סגל. "הרי אין דבר שמאחד את הרב דב ליאור והרב יצחק גינזבורג יחד עם הרב יובל שרלו, הרב יעקב מדן ורבני בית הלל חוץ מנושא אחד והוא הר הבית".

אם נמשיך מאותה נקודה אותה מסיים סגל הרי שאחד מכוחותיו של הר הבית לארגן מחדש את המפה הפנים דתית של הציונות הדתית. אם בדרך כלל יהיו אלה הרבנים הליברלים אל מול השמרנים, כאשר אלה עוד מחולקים לישיבות מרכז הרב וישיבות הר המור, הרי שסוגית הר הבית הצליחה לגבש במידת מה את רבני הקיבוץ הדתי ורבני הר המור, היכן שלא מעט סוגיות אחרות כשלו.

מהמתנגדים המרכזיים בציונות הדתית כנגד תחייתו של הר הבית הם רבני ישיבת הר המור, ”דברים נגנזים כי העולם לא מתאים להם כרגע. שימוש במקדש ובאורו בטרם עת הוא כמי שבועל ארוסתו בבית חמיו“ - כך התבטא הרב עמיאל שטרנברג, מראשי ישיבת 'הר המור', בנוגע לבניית המקדש השלישי. ”תפקידו של הכותל הוא גם כדי להסתיר משהו. לכל דבר יש עת, לימד אותנו קהלת, וחשיפה היא לא תמיד דבר טוב וצריך להשאיר דברים מאחורי הפרגוד. ’שומרים לבוקר‘ אלו הם שיודעים להמתין בסבלנות מתוך ציפייה של הארת הבוקר. כיסופים זה לא סתם רגשות פרטיים אלא אומה שלמה שכוספת למקדש. לכן הלכנו לגלות, כדי שתהיה ציפייה לישועה לכן התכנסו לארצנו כדי להיבנות בה. צריך קודם לבנות את הקומות הללו באומה“. עוד אמר הרב שטרנברג כי ”אנחנו לא הולכים להקים בית שני אלא בית שלישי, שעין לא ראתה, אור בהיר וחדש שיאיר על ציון ונזכה כולנו לאורו. אליו אנו מייחלים. אנחנו בדרך אך לא נקטוף את התאנה בטרם התבשלה. העבודה וההתקדמות היא לא עסק פרטי אלא עבודה ציבורית, כי הכותל שייך לכלל ישראל“.

הרב שטרנברג סיפר כי בנערתו התלווה לר' אריה לוין אל הכותל ושמע כי ניגש אליו אדם ופנה אליו בשאלה בנוגע לבניית המקדש בימינו. ”הוא השיב לו: קודם צריך לבנות את כלל ישראל ורק אחר כך את המקדש“, ציטט הרב שטרנברג. ”האם אנחנו ותפילתנו בכותל הגיעו לשלמות הראויה שאפשר להתפלל במחנה לוויה, במקדש? האם כלל ישראל, אנחנו, האומה, מאופשרת לבוא לבית השם? צריך לבנות מדרגות ולאט לאט זה יגיע“.

במחלוקת על ארגוני ופעילי המקדש שותף גם הרב יהודה גלעד, מראשי ישיבת מעלה גלבוע של הקיבוץ הדתי שמעלה נימוקים דומים אך גם אחרים. "יש לי געגוע להשראת שכינה אך כיום אני לא מרגיש שאנו צריכים להתנצל על כך שאין געגוע להקרבת קורבנות", כך אמר הרב גלעד.

(צילום: איגוד מכוני המקדש)

בדיון סוער שהתקיים בישיבת עתניאל. ציין הרב גלעד כי "ישנה סכנה שהקדושה תהפוך אזוטרית ומנותק מהחיים, בציפייה למקדש יש סכנה של עיוות", אמר. ”הקדושה צריכה לצמוח קודם כל מתוך ניקיון ידיים. כשהיא מנותקת מהמוסר ותיקן העולם היא הופכת למשהו זר ולא שלנו. כשאנחנו מדברים היום על כיסופים לקורבנות יש לי בעיה כי זה יוצר משהו מנותק ומנוכר ואני מצפה להרבה מעבר לזה. כשיש כל כך הרבה מה לתקן מבחינה מוסרית ועוד אין רוח הקודש, לדבר על כלי המקדש נראה לי מאוד מנותק. אני בעצמי מתלבט אם לעלות להר הבית, לפעמים אני מרגיש שזה צריך לחכות למשהו. כשהרב צבי יהודה אמר שבנוגע להר הבית אנחנו סאטמר, יש בזה משהו“.

הרב גלעד התבטא גם בנוגע להכנות ארגוני המקדש לעבודת הקורבנות ואמר כי "ההכנה החיצונית אותי אישית מרחיקה וכמוני עוד רבים. המקדש ובו המפגש בין ישראל לשכינה הוא העניין מרכזי, על זה אין ויכוח. אך מפגש זה נוצר קודם כל על ידי התקדמות מוסרית שלנו“.

הטענה המשותפת של הר המור והקיבוץ הדתי הוא כי המקדש יקום מתוך מוכנות החברה אליו, אם זה מתוך מעלות מוסריות או מעלות דתיות. הרב ראם הכהן, מראשי ישיבת עתניאל, הממוקם בצד הרבנים הליברלים הוא מהמובילים בעלייה להר הבית, עד כדי כך שהוא עצמו מגדל ציפורן בזרת, על מנת שיוכל למלוק ציפורים בבית המקדש.

אחת הטענות כנגד ארגוני המקדש הם כי הרמב"ם קבע שעבודת הקורבנות בטלה עם בית המקדש השני וכי היהדות עברה מדת של קורבנות לדת של תפילות. הרב ראם יוצא נגד הטענה וקובע כי "גם שיטת הרמב"ם היא שעבודת הקורבנות עתידה לשוב" הוא אומר ומסביר כי "במניין המצוות לא מנה הרמב"ם אלא מצוות נצחיות, ורבות ממצוות העשה קשורות להקרבת הקרבנות".

"כידוע, 'משנה תורה' הוא חיבור שנכתב כהלכה למעשה וכלולים בו ספרי עבודה, קרבנות וטהרה", מסביר הרב ראם. "הדברים נאמרו בפירוש במניין המצוות ובתחילת הלכות בית הבחירה "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות...". ממילא ברור כשמש בחצי השמים שהרמב"ם סבר שיקריבו קרבנות בבית השלישי, שיבנה במהרה בימינו. אמנם, היו שרצו להבין אחרת מדברי הרמב"ם במורה נבוכים, שהסביר את הקרבנות כהתמודדות עם איסור עבודה זרה, שהיצר המיוחד לא בטל, כדברי הגמרא ביומא. טענה זאת אינה עומדת במבחן הביקורת, ראשית בשל הראיות שהובאו לעיל משאר חיבורי הרמב"ם, ושנית, משום שהרמב"ם מצביע על עוד כמה וכמה מצוות כתגובה לעבודה זרה ולגביהן אין מי שיציע שהן בטלות".

לפני מספק חודשים חידשו הרבנים הראשיים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, את פסק ההלכה של הרבנות הראשית האוסר את העלייה להר הבית. פסק אותו קבע בזמנו הרב קוק, תחת הכותרת ”האיסור החמור של הכניסה למקום המקדש והר הבית“. פסק ההלכה החדש של הרבנות הראשית שיועד לציונות הדתית, נכתב בנוסף כי ”לנוכח ההזנחה בימינו, הננו לחזור ולהזהיר ששום דבר לא השתנה והאיסור החמור במקומו עומד בכל שטח“. לצד הרבנים הרבנים הראשיים חתומים גם רבני הר המור (הרב צבי טאו, הרב שלמה אבינר, הרב צבי קוסטינר, הרב עמיאל שטרנברג והרב אברהם יהושע צוקרמן) אך מה שמעניין הרבה יותר הוא חתימתו של הרב דוד חי הכהן מ"רבני תקומה". מלבד גיבוש נדיר של הר המור, מובילי ההתנגדות לבית היהודי, ושל רב המזוהה עם מפלגה זו, הרי שהרב דוד חי הכהן פסק בניגוד לראש רבני תקומה, הרב דב ליאור אשר הינו תומך נלהב של העליה להר הבית. יש לציין כי הרב הכהן נכח באירוע תרגול הפסח לצדו של הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון.

מליאת רבני יש"ע בראשות הרב דב ליאור פרסמה מסמך בו נכתב כי "הננו קוראים לכל רב אשר לדעתו העלייה מותרת, לעלות בעצמו וכן להדריך את בני קהילתו כיצד לעלות על פי כל גדרי ההלכה. הלוא חרפה היא לנו שהערבים "אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלוקים" (תהלים פ"ג) המה עולים בהר ברבבותיהם, ואילו אנו איננו עולים אפילו לא "אחד מעיר ושנים ממשפחה" ויהי רצון שיקוים בנו הכתוב "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", עוד כתבו כי "הננו חוזרים על קביעתנו מקדמת דנא: שכל הממשיכים להחזיק באיסור לא בדקו אותו כראוי ואסרו רק מכוח הספק אבל ספק זה נתברר וניתן לומר בבירור היכן מותר ללכת על ההר ומקובלנו "שאין מוסיפים על הגזרות".

הרב ליאור שפסק כנגד הרבנות הראשית אמר לאחרונה סביב סוגיית חוק הגיור כי יש חובה להישמע לפסקי הרבנות הראשית. מי שעוד חתום על היתר העליה להר הבית הוא הרב אליעזר נחום רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, שהוא מהתומכים בהקלה בגיור אליו מתנגד הרב דב ליאור כמו גם רבני הר המור.

בשבוע שעבר קיימו מכון המקדש, בראשות הרב ישראל אריאל, בשיתוף עם ארגוני המקדש האחרים את תרגול הקרבת קורבן הפסח. היום, ממש כמו אז, לקחו הכהנים כבש, שחטו אותו והזו את דמו על המזבח. לצורך התרגול נבנה במקום דגם מיוחד של מזבח העולה ותפאורה מיוחדת שדימתה את החוויה כאילו הנוכחים נמצאים במקדש עצמו. עשרות כוהנים התנדבו והגיעו ללמוד וללמד את סדר קרבן הפסח על מזבח, כיור, שירת לווים ותקיעות חצוצרות. כאלף המשתתפים היו אז בתרגול הקרבת הפסח שרקדו בסופו של האירוע למילות השיר "במהרה בנה ביתך בקרוב". האם המקדש שמצליח ליצור קואליציות רבניות נדירות ולטרוף את קלפי הציונות הדתית, אכן יבנה בקרוב וכיצד בדיוק זה יקרה? שוב, תלוי את מי שואלים.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יוצאים מהקלטים צילום: Basel Awidat/Flash90

פיקוד העורף: אפשר לצאת מהמקלטים

קרא עוד