חדשות כיפה

מי אתה, הבן הרשע?

ואתה, בן יקר, חוששני שאילו היית שם לא היית נגאל... אבל ברוך ה´ אתה כאן. כאן בארץ, בדור הגאולה אפילו את המתריסים מכניס ריבונו של עולם תחת כנפי השכינה. אך אילו היית שם...

צילום:

מי אתה, הבן הרשע? מה בוער בנפשך? מדוע אתה יורה חצים ובוחר בהתרסה?

"מה העבודה הזאת לכם". לכם ולא לך? ממה אתה פוחד? במי אתה נלחם? מה גרם לך להתנכר, להוציא עצמך מן הכלל, מכולם?


אולי העבודה מטרידה אותך ולכן אתה אומר "מה העבודה". בחג החירות, כך לפי תפיסתך, החירות אמורה להיות שלמה. חופש בלא יגיעה. אולי אתה מבקש לחוש קרבת ה בלא עמל וטרחה. כקין, אחיו של הבל, חפץ אתה כי ישעה ה למנחתך בלא כל שינוי מצדך. על כן אתה זועק "מה העבודה? מדוע זורעים בדמעה? מדוע דורש ה הקרבה"? כופר אתה בצער היגיעה, אינך נכון להשיל מעליך יצרים ותאווה, בדרך להר האלוקים, לרוח הגדולה.


אם כך, הבה נגלה לך סוד עתיק, ישן נושן. אין חירות נעלה מחירות העמל. חירות מן הכבלים החיצוניים המושלים בנו כל העת. עמל המאפשר לחשוף את הטבע הישראלי הבוער בך באמת. נספר לך, בן יקר, כי הקב"ה מתבונן בעמלך ולא בהישגיך, מחשיב את דרכך ולא את תוצאותיה.


כבר אז, במצרים, עת בחר רבש"ע בעם ישראל להיות לו לעם, הוא הגדיר את העיקר: עבודת הפסח. מי אשר יבחר לו דרך מלאכת ה, מי אשר יכריזו מזוזות ביתו כי ביתו הוא משכן של עמל, יזכה שיפסח ה על ביתו ולא יינגף.

ואתה, בן יקר, חוששני שאילו היית שם לא היית נגאל... אבל ברוך ה אתה כאן. כאן בארץ, בדור הגאולה אפילו את המתריסים מכניס ריבונו של עולם תחת כנפי השכינה. אך אילו היית שם...


מי אתה, הבן הרשע? מה העלה את חמתך?

אולי מטריד אותך עניין אחר: "מה העבודה הזאת לכם", "לכם" ולא להם. במה זכיתם שיפסח ה על בתיכם, והרי למצרים דמיתם, "הללו עובדי עבודה זרה", והללו גם כן!

אולי אינך נלחם בחשיבות העבודה, אולם אתה ממאן להכיר בבחירה - במה זכתה אומה אחת יותר משאר האומות שעל פני האדמה? אינך סולח לנוכח האפליה, מדוע אותם הרג ועלינו פסח. פסח- על שום מה?


אם כך, נלחש באזנך כי כבודו של העמל במקומו מונח, אך אין הוא חזות הכל. קדמה לעבודה הסגולה, הבחירה. לא ככל העמים בית ישראל. זכינו לתכונות אחרות. ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ועם זאת עזים שבאומות. מסוגלים לגלות את מלכות ה כאן, על פני האדמה הזאת. מאחר שזכית להיות בן לאומה הזאת, הרי בין שתרצה ובין שתכפור, בין שתהיה רשע או צדיק, הנך בן בין הבנים.


אתה בז לבחירה הזאת, בן יקר, מפני שהורגלת לבחון הכל במבט חיצוני, אך בעומקם של דברים חביב האדם, נושא צלם אלוקים, מכל הבריאה, ומיוחדים ישראל מן האומות, שניתן להם כלי חמדה. אך אל דאגה, לא נשתמש בבחירה להרע, אדרבה כלב באיברים ננהג, ונביא לעמים נשמה.

בננו היקר, אנו שמחים שאמירתך הנוקבת נאמרת כאן, בארץ ישראל, מפני שאילו היית שם, עם בוא מכת החושך היית מפסיד את הגואל. אך כאן הכל אחרת, שב איתנו בן.


צר לנו בן יקר על כי בחרת לירות בנו חיצי רשע, היינו שמחים אילו היית שואל ולא מתריס. כל שאלות שיש לך, בננו, שאל. ואף על פי שבחרת שלא לשאול אין אנו חוששים לך. איננו חוששים מפני שאם העבודה שלנו כל כך מקוממת אותך, אות הוא לכך שאינך בן אדיש. אולי ציפית מעבודת ה למשהו אחר ובכל זאת עוד תאמין ותרגיש. כיון שאינך חושש להחציף פנים ננהג בך בשמאל דוחה ונכהה את שיניך, אך כל זה מבטא את ביטחוננו בך. בטוחים אנו שלא תיטוש לנצח את דרך התורה.


לא נעים לאכזבך, הבן הרשע, אך ילד אחר מדיר מעינינו שינה. למען האמת, אנחנו מוטרדים עד מאד מאחיך, הבן שאינו יודע לשאול. הוא לא שואל ולא מתריס, העבודה הזאת אינה שלו ואינה לא לו. הוא אינו בעד ואינו נגד. מנותק מכל המתרחש שרוי מנגד.

אל תכעס, בן רשע, אך את עיקר ליל הסדר נקדיש,

בעיקר לאחיך, הבן האדיש.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו עם יוסי דגן בסבסטיה צילום: רועי חדי

אורח מפתיע בשומרון - יאיר נתניהו

קרא עוד