המומחים מנתחים: תם מה הוא אומר?

בפרויקט מיוחד לרגל פסח מנתחים בעלי המקצוע בתחום הפסיכולוגיה את ארבעת הבנים. היום: ד"ר כהנא עוסק בבן "התם". "התם הוא מי שלא איבד את המבט הילדותי. היחידי המסוגל לחוות את הערב המופלא הזה, הנקרא סדר"

ד"ר ברוך כהנא 03/04/15 12:06 יד בניסן התשעה

המומחים מנתחים: תם מה הוא אומר?

יש המסדרים את "ארבעת הבנים" בסדר יורד. הכי חשוב, כמובן, החכם. אחריו הרשע, שלמרות רשעותו יש לו לפחות עמדה מנומקת ואינטליגנטית- כמו שאומרים היום, "יריב ראוי". התם לא יוצא טוב בסיפור הזה. "אהבל" פשוט, שכל תרומתו לערב היא שאלה אינפנטילית משהו- מה זאת? נדמיין כיתה בבי"ס תיכון, ומישהו שואל משהו בנוסח "סליחה, אבל מה בעצם קורה פה בכלל? על מה מדברים פה?"... אפשר לדמיין את המורה נאלם דום, את התלמידים נושכים את השפתיים כדי להימנע מצחוק מעליב במיוחד (על "שאינו ניודע לשאול" אין בכלל מה לדבר. ככל הנראה הוא סובל מפיגור קל).

אבל אפשר לטעון להפך- לראות כל אחד מהבנים ככח חיוני, שאי אפשר בלעדיו (כן, גם הרשע. בלי הכח ההרסני, המרדני, לא נתקדם לשום מקום- אבל זה כבר סיפור בפני עצמו). ארבע בנים, שליל הסדר, ובעצם העם כולו, אינו שלם אם יחסר לו אחד מהם (מו"ר ורבי, פרופ' רוטנברג, היה מוסיף: ובלבד שידע כל אחד לצמצם את עצמו, ולפנות מקום לבנים האחרים, החשובים לא פחות ממנו!).

וגם התם, כמובן, בכללם.

מספרים על תייר שחזר מטיול בהרים. נהנית מהנוף? הוא נשאל, וענה שלא הצליח לראות כלום, ההרים הסתירו הכל...מבחינה "מדעית" הוא צודק. "ההרים" הרי אינם "באמת" דבר מלבד גושי עפר גדולי ממד, מכוסים בשכבה של מולקולות פחמימניות גדולות (עצים). אבל אחרי שנסיים להבין את הידע הגיאולוגי והבוטאני שבידנו, האם יישאר משהו שאפשר לכנותו "נוף"? האם ה"חכמה" משאירה מקום להתפעמות, לעצירת הנשימה לנוכח השגב המדהים של הר אדיר במלוא הדרו, שופע חיים וגדולה? צריך להיות חכם כדי להבין מה אנחנו רואים. צריך להיות תם כדי להתפעל מזה.

התם הוא מי שלא איבד את המבט הילדותי. הוא היחידי המסוגל לחוות את הערב המופלא הזה, הנקרא "סדר", בלי לרדד אותו לאינספור פרטי הלכות יבשות שצריך פשוט לקיים, כי כתוב. בלי לעטוף אותו בציניות כאילו מתוחכמת, וללהג כמה שה"לילסדר" הזה "דביק" (בחיי שקראתי הבלים כאלה, ולא מעט). התם מסוגל פשוט לחוות את הפלא, כאילו הוא פוגש אותו לראשונה. "מה זאת?" נפלט מפיו המתפעל...

החכם מעניק לנו את ההבנה המעמיקה. הרשע את האנרגיה המדרבנת, המתסיסה. שאינו יודע לשאול מעניק לנו את התמדתו להגיע לסדר, גם כשאינו מצליח להבין או "להתחבר" למתרחש (חשיבותו של הכח הזה ראויה לדיון נפרד!). מהי תרומתו הייחודית של התם? הוא הנשמה הפועמת בכל הסיפור כולו. בלעדיו, איזו משמעות הייתה נותרת לשאלותיו המבריקות של החכם? על מה היה הרשע מלגלג בציניות האכזרית שלו? איזו סיבה הייתה לשאינו יודע לשאול להמשיך להגיע לסדר?

(הרהורים אלה באו, כמובן, בעקבות סיפורו הידוע של רבי נחמן, ושירו הקצת פחות יודע של אלתרמן ב"טור השביעי")

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר