"אלו שמגיעים עמוסי ספרים לליל הסדר מפספסים משהו עקרוני בהבנתו"

ליל הסדר הוא לילה של שאלות ותשובות. הרמב"ם מדבר על כך שהשאלות חייבות להישאל. ואם הבן לא שם לשאול, אז האם תשאל. ואם אין אף אחד? אז האדם חייב לשאול את עצמו

יואל פרנקנבורג
יא בניסן התשעד
,
11 באפריל, 2014 9:37

צילום:

מכירים את אלה שמגיעים לליל הסדר כמו לשיעור כללי בישיבה? עמוסי ספרים, הגדות עם פירושים ודברי תורה על כל מילה וחצי שנאמרות בהגדה? אז זהו, שמעבר להיותם נודניקים סדרתיים, אני חושב שהם גם מפספסים משהו עקרוני בהבנת מהותו של ליל הסדר.

לליל הסדר קודמים ימים ארוכים של איפוס הבית. הכל מתחיל מאפס. כולל הבית, כולל האוכל. המצה מבטאת את התמצית, את נקודת ההתחלה הכי בראשתית. גם קרבן העומר שנקריב למחרת הלילה הוא כזה. מאכל שעורים, פשוט.

וליל הסדר הוא לילה של שאלות. שאלות ותשובות. יושבים אב ובנו, שואלים ועונים. עד כדי כך שהרמב"ם מדבר על כך שהשאלות חייבות להישאל. ואם הבן לא שם לשאול, אז האם תשאל. ואם גם היא לא שם? מישהו אחר ישאל. ואם אין אף אחד? אז האדם חייב לשאול את עצמו! מדוע עניין השאלות כל כך מהותי?

אני חושב שניתן להבין את עניין השאלות דווקא מתוך השוואה לחודש המקביל. החודש המקביל לניסן, הוא חודש תשרי. גם מקביל בגלגל השנה- וגם מקביל מהותית.

חודש תשרי, בודאי בתחילתו- הוא חודש של תשובה.

לעומת זאת, אני סבור שחודש ניסן, ופסח בעיקר, הוא חג השאלה.

חג השאלה, משמעותו שכל הלילה בנוי משאלות. החל משאלת 'מה נשתנה', דרך שאלות הבנים ועד 'אחד מי יודע'. מדוע?

בגלל שבניגוד לתשובה, השאלה מבטאת את נקודת ההתחלה, שבה האדם מגיע עם כל הענווה ואומר- "אני לא יודע". אני צריך לשאול את השני, כי לו יש תשובה. ולי? לי אין כלום. לי יש לחם עוני פשוט, והמון אמונה בה'. אבל אני לא יודע כלום. אני בסך הכל מנסה לשאול שאלות טובות.

ובשפתו של הרב קוק:

"האדם הוא סימן שאלה גדול. כל תשובותיו אינן אלא שאלות. האנושיות בהתפתחותה לומדת יותר ויותר היאך לנסח את שאלותיה".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: דו"צ

צה"ל חנך כנף חדשה - כנף הכוחות המיוחדים של חיל האוויר

קרא עוד