על אחדות ישראל / עיון לפורים

השפת אמת מבאר כי חג הפורים בנוי כולו על היסוד של אחדות ישראל. הדבר קשור גם לעצם הנס של פורים, גם לקבלת התורה שבפורים, וגם למלחמה בעמלק.

שלומי רוזנברג
יב באדר התשסז
,
02 במרץ, 2007 0:00

הקדמה קצרה

נושאים רבים מעסיקים את השפת אמת בתורותיו לפורים: "עד דלא ידע", עמלק, הפור ומרדכי ואסתר, הם רק חלק מנושאים אלו.

בעיון שלפנינו בחרנו לעסוק בנושא אחד הדומיננטי מאד בעיוניו וקשורים בו נושאים רבים, ונושא זה הוא האחדות ואהבת ישראל.

"לך כנוס"

"עיקר הישועה בפורים נעשה כל ידי הכינוס, כמו שכתוב: כנוס את כל היהודים (אסתר ד, טז), וכתיב: נקהלו ועמוד על נפשם (ט, טז)". (תרס"א, "עיקר").

"והמצות שתיקנו חז"ל - קריאת המגילה ומנות, דאיתא (בראשית רבה פד): כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו, וכשיש אחדות בישראל אינו יכול אותו הרשע לשלוט בנו (אלא) רק כשחסר האחדות, ולכן אמר שהם מפוזר ומפורד ויוכל לשלוט בהם. ואסתר אמרה: לך כנוס, וכן נתקיים הכינוס כמו שכתוב: נקהלו ועמוד על נפשם, ובכח הכינוס והקהילה נעשה הישועה" (תרמ"ט "והמצות").

גם כאשר מתרחש נס לעם ישראל, והתחושה היא שכל הדברים מתנהלים בצורה שלא ניתנת להבנה, עדיין צריך לנסות להבין בראייה האנושית שלנו מהו השורש של הנס ומה הדבר שהניע את ההצלה. השפת אמת מבאר לנו, שבפורים יסוד ההצלה היה בנוי על האחדות של עם ישראל - הישועה התחילה ב"כנוס" וב"נקהלו", שהם ביטויים של אחדות. לכן, מצוות החג קשורות למימד הזה: משלוח מנות ומתנות לאביונים - כמנהגים שגורמים לשמחה ולרעות בין אדם לחברו ולדאגה לעני ולחלש שבתוכנו, וקריאת המגילה - כהלל ציבורי, המחזק ומעמיק את יסוד האחדות.

גם המן הרשע הצביע על הנקודה הזו, וכשבא לפני אחשורוש בבקשתו להשמיד להרוג ולאבד את היהודים הוא מנמק זאת בכך ש"ישנו עם אחד...מפוזר ומפורד". כלומר, המן מבין שהסיכוי שלו להצליח לפגוע בישראל בנוי על כך שיסוד האחדות שלהם התערער, והם מרגישים מפורדים ומפוזרים.

יהודי - יחידי

מה היסוד העמוק שמסתתר מאחורי מימד האחדות? במקום אחר מבאר השפת אמת נקודה זו:

"ומצות משלוח מנות נראה לבוא לאהבת ישראל, שכתוב: איש יהודי, ובמדרש: יחידי (מדרש רבה: לפי שיחד שמו של הקב"ה נקרא יהודי, לומר יהודי-יחידי). ואיתא: ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה. הפירוש: כשאדם דבוק בנקודה חיות הפנימיות ושם כל בני ישראל אחד, ממילא אוהב לרעהו גם כן... ויהודי נקרא יחידי, שדבוק בנקודה חיות ששם מקור האחדות" (תרל"א "ומצות").

בתורה זו מבאר לנו השפת אמת את היסוד של אהבת ואחדות ישראל. כפי שהזכרנו פעמים רבות, בכל יהודי יש נקודה פנימית קדושה המהווה את הניצוץ הא-לוקי שטמון בו. השוני בין בני אדם נובע בגלל המעגלים והקליפות החיצוניות לאותו ניצוץ, שהרי ה אחד ושמו אחד. כל צמצום של הקב"ה בעולם בתוך כל אחד ואחד, הוא חלק מאחדותו.

אם אדם מפנים את היסוד הזה וקשור בקשר חזק לנקודה הפנימית שבו, הרי שממילא הוא מגיע לאהבת ישראל, כיוון שבשורש הפנימי הזה אין שום הבדל ביני לבין חברי. דברי המדרש על כך שיהודי רומז ליחידי, מחזקים את היסוד שכל יהודי צריך להיות דבוק וקשור לנקודת החיות הפנימית שבו, כיוון ששם באה לידי ביטויה האחדות הטהורה ביותר. במילים אחרות, כל יהודי הוא חלק מישות אחת שלימה, ולפי זה כשאנו מדברים על אחדות, לא נדמה זאת לאצטדיון מלא בעשרות אלפי אנשים, אלא לשלהבת אחת גדולה הנוצרת על ידי המון שלהבות קטנות.

"הדור קבלוה בימי אחשורוש"

יסוד האחדות בא לידי ביטוי לא רק במצוות החג, אלא גם ביסודות נוספים הקשורים לפורים, ונזכיר כאן כמה מהם.

בסוף התורה האחרונה שצוטטה, מביא השפת אמת את דברי סבו:

"וכן כתב אא"ז מוז"ל על פסוק (שמות יט, ב) ויחן נגד ההר, שההאחדות הכנה לקבלת תורה וכמו כן אז היה קבלת תורה" (ועיין גם בשנת תרמ"ט ד"ה "והמצות").

מדרשים רבים מדגישים את ההנחה שקבלת התורה צריכה לבוא רק לאחר שלמות באחדות ובאהבת ישראל. מול התורה וצו ה אין מעמדות, שהרי כולם מחויבים בקיום התורה והמצוות באותה מידה, ואם כן יסוד האחדות הוא ההכנה הטבעית ביותר לקבלת תורה.

היסוד הזה בא לידי ביטוי גם בפורים. הגמרא במסכת שבת דף פח. מביאה את האמירה המפורסמת: "הדור קיבלוה בימי אחשורוש", כלומר בימי הפורים הייתה מעין קבלת תורה מחודשת. על פי הבנת היסוד של הכינוס וההקהל בפורים, נבין שהדבר מהווה הכנה לאותה קבלת התורה.

השפת אמת, בתורות נוספות לפורים, מדגיש שהתורה שקיבלו ישראל בפורים היא תורה שבעל פה:

"עיקר הישועה בפורים נעשה על ידי הכינוס... וזהו בחינת התורה שבעל פה, כי במתן תורה כתיב: הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי (דברים ד, י), והיה הקהילה בציווי הקב"ה, וכאן נקהלו מעצמם והדר קיבלוה בימי אחשורוש - בכח הקהילה" (תרס"א "עיקר").

התורה שבעל פה מבוססת על פעולתם של בני ישראל עצמם - הם אלו שבונים ומפתחים את התורה הזו, לעומת תורה שבכתב, שהגיעה חתומה וברורה מפי הקב"ה. לכן, דווקא ההתקהלות של בני ישראל מעצמם בפורים היא ההכנה הראויה לקבלת תורה שבעל פה.

התורה המאחדת

הקשר בין אחדות ישראל לתורה הוא קשר הדדי, וכך כותב השפת אמת במקום אחר:

"...שעל ידי קבלת התורה ומצוות זוכין לאחדות האומה. ועל ידי שאחר הגזירה קיבלו עליהם עול תורה ומצוות, זכו להקהל ולעמוד על נפשם..." (תרמ"ט "והמצות").

אחדות ישראל איננה דבר המובן מאליו, ויש צורך לפתח ולשכלל אותה, והשפת אמת מחדש לנו שטיפוח האחדות ואהבת ישראל יתרחשו על ידי קבלת עול תורה ומצוות. גם כאן, באור הדברים נעוץ בכך שמול התורה וצו ה כולם שווים, ולכן כאשר עם ישראל מרגיש ורואה את עצמו כפוף למצוות ה, הוא מתאחד ומתלכד.

בית שני

ימי הפורים התרחשו בתחילת תקופת בית שני. בכמה תורות אומר השפת אמת שנס הפורים מהווה הכנה לבית שני. תקופת בית שני היא הזמן שבו התפתחה התורה שבעל פה, והדברים מתאימים לעקרונות עליהם דיברנו לעיל, לגבי הקשר שבין תורה שבעל פה לבין יסוד האחדות. השפת אמת מחדד את היסוד הזה:

"וזה היה הכנה לבית שני, לכן על ידי שנאת חינם נחרב הבית. רמז שנאת חינם שכל הפירוד לבבות נעשה על ידי פריקת עול תורה ומצוות, כאמרם ז"ל (ספרי בהעלותך, פ"ז): חינם - בלא מצות " (תרמ"ט "והמצות").

"ולכן תיקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים לעורר אהבת בני ישראל. וזה היה יסוד בית שני, ולכן נחרב על ידי שנאת חינם כי יסוד בית שני, בכח אהבת ישראל" (תרס"א "עיקר").

התשתית לבית שני הייתה אחדות ואהבת ישראל, ולכן מובן שאותו הבית נחרב דווקא בגלל שנאת חינם ופרוד בתוך בני ישראל.

עמלק

השלכה אחרונה שנעסוק בה בהקשר לעניין האחדות נוגעת לעמלק ולהמן:

"...נראה כי כל הכח נגד עמלק ימ"ש הוא התאחדות בני ישראל, כמו שכתוב: נקהלו ועמוד על נפשם... והפירוש, כמו שכתבו חז"ל, נשבע הקב"ה שאין שמו וכסאו שלם עד שימחה זכר עמלק... כי בני ישראל מקדשים ומגדלים שם שמיים בעולם. וכפי התאחדות בני ישראל מתרבה ומתגדל כבוד שמו...ולכן מחיית עמלק תליא באהבת בני ישראל" (תרל"ד "מה").

"...ועל ידי הכינוס, שכתיב כנוס וכו את כל היהודים גברו נגד עמלק, כי בהכלל אין לו כח, כמו שכתוב: הנחשלים אחריך וכו, שיצאו מן הכלל, כמו שכתוב: ברפידים - שהוא הריסות החיבור (על פי הזוהר)..." (תרל"ח "מה").

"כי כשבני ישראל נעשים אגודה אחת אין לעמלק שליטה בהם, רק ברפידים. לכן הלשין המן: עם אחד מפוזר ומפורד, שכל כח שלהם האחדות, ועתה הם מפורר..." (תרמ"א "איש").

עמלק הגיע להילחם בישראל ברפידים, והוא זינב ב"נחשלים". השפת אמת מבאר כי עמלק לא מסוגל להלחם בכלל עם ישראל, ולכן הוא מנסה ליצור מצב של פירוד ופיזור. על פי זה, עמלק הוא האנטיתזה לאחדות, והמלחמה עם עמלק היא דווקא באמצעות האחדות.

חז"ל דיברו על כך שכל עוד עמלק לא נמחה מהעולם, אין שמו של הקב"ה שלם. עם ישראל הם נושאי שמו של הקב"ה, וככל שבני ישראל מגבירים את אחדותם, הרי שגם אחדותו של הקב"ה גדלה ושמו מתקדש ומתפרסם, וממילא יש קשר הדוק בין אחדות ישראל לבין מחיית שמו של עמלק.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 תינוק צילום: shutterstock

בית דין הרבני: כל הילדים שנולדו בישראל מתרומת ביצית הם ספק יהודים

קרא עוד