שאלה: מתי קובעים את סעודת פורים השנה בירושלים כשחל פורים בערב שבת?
תשובה: אנו מבינים שצריכים להיכנס לסעודת שבת בתיאבון. לכן, קיימים שלושה פתרונות:
א. הרמ"א (או"ח תרצה ב) אומר שיש לאכול לפני חצות. הפתרון הזה הינו מעולה מבחינה הלכתית, אבל יש בו בעיה מבחינה מעשית, שהרי אנשים עסוקים במשלוח משלוח מנות וכו'.
ב. לאכול אחרי חצות, אבל אז צריך להתפלל מנחה קודם, כי לא נכנסים לסעודה גדולה לפני שמתפללים מנחה. יש אומרים שצריך לסיים את הסעודה כשלוש שעות לפני השקיעה וגם לא לאכול יותר מדי ,כדי שישאיר מקום בבטן. הפתרון הזה נוח לאנשים מבחינה מעשית, אבל יש בו בעיה מבחינה הלכתית, שהרי נכנסים לשבת בבטן מלאה ובשכרות. אמנם יהודים מצפון אפריקה נהגו כל ערב שבת לקיים סעודה שנקראת "בואי כלה", לפני שהולכים לבית הכנסת, ואף אחד לא טען שנכנסו לשבת כשהם שבעים.
ג. מוזכר בריש פרק ערבי פסחים (ק א) ובשו"ע (או"ח רע"א ד) בהלכות שבת מה שנקרא "פורס מפה ומקדש". כלומר, עושים סעודה אחת גדולה וכפולה שהיא גם סעודת פורים וגם סעודת שבת, כך לא נכנסים לשבת שבעים, כי היא סעודה אחת.
כך עושים: מתפללים מנחה, אוכלים סעודת פורים, כשמגיע זמן של קבלת שבת כארבעים דקות לפני השקיעה בירושלים, מפסיקים את הסעודה, מדליקים את נרות השבת, מקבלים את השבת, ניתן גם לומר "לכו רננה" וקבלת שבת, לוקחים מפה ומכסים את הלחם, עושים קידוש על היין באמצע הארוחה, אבל לא מברכים בורא פרי הגפן שהרי כבר ברכו על היין וסומכים על הברכה שברכנו לפני כן, אוכלים לפחות כביצה פת כדי שתהיה סעודת שבת, גומרים את הסעודה, מברכים ברכת המזון עם רצה אבל לא עם 'על הנסים', ואחר כך מתפללים ערבית.
יש פוסקים שאומרים ששיטה זו טובה לכתחילה, יש אומרים שרק בדיעבד יש לעשות כן. למה זה בדיעבד? כי אוכלים סעודת פורים והיא נמשכה לתוך השבת והאריז"ל אמר שלא לעשות כן לכתחלה משום שצריך לעשות לפי הסדר, קודם ערבית ואחר כך קידוש.
ועיין שלחן רבותינו על מנהגי אדמו"רי בעלזא (עמ' רנב) שמביא מלוח תמידים כסדרם (תשס"ה): יש נוהגים כשחל פורים בעש"ק להמשיך סעודת פורים לתוך הלילה, וכשקידש היום צריכים להפסיק בפריסת מפה ולקדש וכדלהלן (עי' מג"א תרצה סק"ט), אמנם ע"פ קבלה אין נכון לעשות כן, שמהפך הסדר הנעשה בליל שבת שמתחיל מקבלת שבת ועברית ואח"כ קידוש (כה"ח רעא ס"ק כב), וכן בבעלזא לא נהגו לעשות כן כלל.
סיכום השיטות: לפני חצות, אחרי חצות וע"י הצמדת שתי הסעודות. אמנם בשיחות רבנו הרב צבי יהודה (מועדים ח"א עמ' 301-300) שמרן הרב קוק הקדים סעודת פורים קצת מהרגיל בפורים שחל בערב שבת, אבל יש הרבה פוסקים שאומרים שעדיף בבוקר.