סמים בפורים
ש: האם מותר לעשן בצורה חד פעמית גראס בפורים לבסומי?
ת: א. סמים, מכל הסוגים, הם איסור גמור וחמור. ב. לא מקיימים לבסומי עם סמים.
הגיית שם מרדכי
ש: האם בקריאת המגילה יש לומר מרדכי תחת הדלת בשוואה או בחטף-קמץ? Mordokhay או Mordekhay?
ת: ברוב התנ"כים ומגילות אסתר כתוב בשווא, ויש כתבי יד רבים שזה בחטף-קמץ. למעשה תימנים ופרסים וכן הרבה ייקים אומרים בחטף-קמץ וכל השאר אומרים בשווא. לכן, מי שאין לו מנהג אבות בנידון יאמר בשווא.
ש: יש אומרים שהשם מרדכי בא מהאל מַרדוּךMurduk , מה שיותר קרוב לחטף-קמץ מאשר לשווא?
ת: אדרבה, זו סיבה לשנות.
תפילה בלי מנין
ש: אם יכולתי להתפלל במנין והתפללתי ביחידות, עברתי על איסור?
ת: עברת על עשה של חכמים.
אוזני המן מול אוזני יהושע
ש: מדוע קוראים למאפה המשולש של פורים בשם "אוזני המן"? מה קשר לאוזנים?
ת: יש משערים שזה בא מן הגרמנית מון-טאש, "מון" זה פרג ו"טאש" זה כיס, כלומר כיסני פרג. וזה השתבש ליידיש, המן-טאש.
[יש אומרים מקור בשם רבי יעקב ברלין אביו של הנצי"ב לפי דברי הילקוט שמעוני על הפסוק (אסתר ו א) "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", נדדה שנתם של שלשת אבות ממערת המכפלה, וכיון שראה המן את ה"משולש" תש כחו. אמנם זה לא מסביר למה קוראים להם "אוזנים".
ויש לתת טעם על פי דרוש. כתוב בפרשת עמלק בסוף פרשת בשלח (שמות יז, יד): "ויאמר ד' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק". ויש לדקדק, כיון שאמר הקב"ה למשה "כתוב זכרון בספר" מדוע חזר ואמר "ושים באזני יהושע", הלא יהושע יכול לראות מה שכתוב בתטרה, וכן יעשה.
ובספר דברי שאול (מהדוק פ' בשלח ד"ה כתוב זאת, מהדו"ד פ' בשלח ד"ה כתוב זאת) הביא בשם אביו הגאון מוה"ר אריה ליבוש נאטאנזאהן זצ"ל בעמח"ס בית אל לבאר, על פי מה שמסופר בגמרא בבא בתרא (כא, ב) כי כאשר שלח דוד המלך את יואב בן זרויה למלחמה להכריח את זרעו של עמלק, הלך יואב והרג רק את הזכרים ולא את הנקבות. כשחזר יואב משדה הקרב, שאלו דוד מדוע לא הרג את הנקבות, הלא בתורה כתוב למחות את כל זכרו של עמלק. נענה יואב ואמר, שרבו למדו לומר תמחה את זָכר עמלק בקמ"ץ, וכפי שלמד כך עשה, עיי"ש בגמרא. וזהו שציוה הקב"ה למשה, ושים באזני יהושע, שצריך לומר לו בע"פ משפט הקריאה, כדי שידע את הקריאה הנכוה "את זֵכר עמלק" בציר"י, שהרי בספר תורה כתוב בלי נקודות, ולא יבוא לכלל טעות כיואב, עכ"ד ודפח"ח (מובא בספר אלף המגן עה"ת ומועדים להג"ר צבי אליעזר גערמאן, ר"מ במתיבתא עץ חיים דחסידי באבוב, ח"ד עמ' קצב-קצג. גם מביא שם בהערה כז עוד גדולי ישראל שהסבירו כך).
כתב המשנה ברורה (תרפה, יח): "דע, דיש אומרים שצריך לקרות זכר עמלק בצירי, ויש אומרים שצריך לקרות זכר עמלק בסגול, ועל כן מהנכון שהקורא יקרא שניהם, לצאת ידי שניהם". ברם, המשנה ברורה לא מזכיר את המקור למנהג לבטא את המילה "זכר" בסגול, וההגייה בצירי מקובלת יותר. נראה שהמנהג התחיל מהגר"א. בספר מעשה רב, בו מתוארים מנהגי הגר"א, נכתב: "כשהוא קורא פרשת זכור, קורא 'זכר' בסגול תחת הזיין". אמנם בהסכמה לספר, כותב ר' חיים מוולוז'ין: "ואשר כתב לקרות בפרשת זכור 'זכר' בשש נקודות (כלומר, שני סגולים), אני שמעתי מפה קדוש שקרא בחמש נקודות (כלומר, צירי וסגול) ולא ידעתי אם השומעים שמעו וטעו לומר בשש נקודות, או אולי בזקנותו חזר בו. יחקור נא לעמוד בזה על האמת". משם נראה שהביא ה'משנה ברורה' את המנהג לקרוא את הפסוק בשתי הנוסחאות. וכותב הג"ר משה שטרנבוך בס' 'מועדים וזמנים' (ח"ב ס' קסז בהערה) שזו שמועה מפוקפקת מרבינו הגר"א זצ"ל.
אמנם הגר"מ שטרנבוך מסביר מנהג זה ע"פ הערה מהג"ר משולם ראטה ליישב טעות יואב דאמרינן ב"ב (כא, ב) שטעה לקרות תמחה את זכר עמלק כאלו נכתב בשני קומצי"ן שיש להרוג הזכרים דוקא, וקשה היאך טעה כ"כ לקרות בשני קומצי"ן דקאי על הזכרים, ופירש "דהאמת שקרא בשני סגולי"ן וטעה דבזה שפיר קאי על הזכרים, וכהא דאמרינן 'כעשן' בשני קומצי"ן, ומ"מ קרינן עשן הכבשן בשני סגולי"ן, והכי נמי קאי על הזכרים של עמלק ומ"מ אמרינן בשני סגולי"ן 'זכר עמלק', והיינו הזכרים של עמלק ושפיר טעה, דבשני סגולי"ן יש באמת מקום לטעות כמ"ש. ולכן נראה דבפרשת בשלח כתיב 'כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע' וכיון שנמסר ליהושע מסורת קרינן בשני סגולי"ן דליכא למיטעי, אבל בפרשת כי תצא דכתיב רק 'תמחה את זכר עמלק', צריכים לקרות בציר"י דוקא, שאם אמר בסגולי"ן ראוי לחוש דקאי על הזכרים ולא יצאו אף בדיעבד, ואין סתירה בעדות היאך נהג הגר"א זצ"ל דבפרשת בשלח קרא בסגולי"ן ובפרשת כי תצא בציר"י דוקא".
לעומת מה שמשה רבנו שם דבר ד' באוזני יהושע, המן הרשע הקשיב לזרש אשתו וכל אוהביו: "יעשו עץ גבוה חמישים אמה ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו" (אסתר ה, יד).
יהושע בן נון הקשיב לציווי ד', המן הרשע הקשיב להצעת אשתו וחבריו.
יהושע בן נון הקשיב איך לא לרחם על אכזרים, המן הרשע הקשיב איך להתאכזר לרחמנים.
יהושע בן נון הקשיב למה היה טובת עמו וטובת העולם, המן הרשע הקשיב לשנאה וקנאה של עצמו.
לכן אנחנו שומרים על אוזני יהושע ואוכלים אוזני המן. ויש מילי דבדיחותא: כתוב "עיניים להם ולא יראו אוזניים". וזאת למה? כי אכלו אותן... - מ"צ.]
שם ד' לגניזה
ש: אם כותבים שם א-להים עם מקף, הוא חייב גניזה?
ת: כן.
התחייב פעמיים בפורים
ש: האם מותר לבן פרוז להתחייב גם לשושן פורים ולקרוא את המגילה לאחרים?
ת: יש מחלוקת הפוסקים אם אפשר להתחייב פעמים, ופוסקים שאפשר, אבל אין להוציא אחרים בקריאת המגילה, כי העניין שנוי במחלוקת, אלא אם כן אין מישהו אחר לקרוא.
חרבונה זכור לטוב
ש: מדוע אומרים חרבונה זכור לטוב?
ת: חז"ל אמרו שחרבונה היה רשע, באותה עצה רעה נגד מרדכי, לכן כיון שלא התקיימה, מיד ברח. מגילה טז א. ובשושנת יעקב, וגם חרבונה זכור לטוב, מוזכר לטובה, כיון שהזכיר למלך את העץ אשר עשה המן (ספר דברי חנה השלם [עמ' רפב], מובא שבאחד מימי הפורים סיפר הג"ר חנה הלברשטאם, אב"ד קאלאשיץ, והנה בחלומו אליהו הנביא זכור לטוב בדמות הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל, ושאל רבי חנה בחלומו את הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זצ"ל על מה שאומרים בפיוט שושנת יעקב "וגם חרבונה זכור לטוב", למה זכה חרבונה שיזכירוהו לטוב, והלוא הוא היה גוי פרסי מסריסי המלך, ורק אליהו הנביא שהתלבש בדמותו הוא שהטיב להיהודים, באמרו "גם הנה העץ" וגו', כדאיתא במדרש [אסתר רבה וילקוט שמעוני]. והשיב לו הרה"ק מבעלזא: הואיל וזכה חרבונה שאליהו הנביא הופיע בדמותו ובצלמו, בעבור זה לבד ראוי כבר שיזכירוה לטובה, וכפי שמצינו בחז"ל [ירושלמי כלאים ט, ג. בראשית רבה לג, ג, ובסוף פרשה צו] שבא אליהו הנביא לרבי בדמות רבי חייא וריפא את שיניו, ומפני שבא בדמות רבי חייא, כיבד מאז מאוד את רבי חייא. וסיים רבי חנה שחשוב אצלו מאוד מה שזכה לראות את אליהו הנביא בחלום בדמות הרה"ק הנ"ל - מ"צ).
נישואים פרטיים
ש: האם מותרים נישואים פרטיים, כלומר חופה וקידושין כהלכה, אבל בלי רישום ברבנות הראשית או המקומית?
ת: ודאי אסור. תקנה קדומה בכל הקהילות. גם מוזכרת על ידי הג"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג (שו"ת היכל יצחק אה"ע א הערות סי' ה - מ"צ).