בכל קריאה יהיו בעיניך מילות המגילה חדשות

יעל לוין מעלה את התובנה כי שימוש במגילת אסתר שונה מדי קריאה, צופן בחובו את האפשרות ליצירת חוויה רוחנית מעצימה, שבכוחה לפתוח את שערי ההתכוונות ופרשנות הכתובים, ולשוות למעמד מימד של התחדשות וחד-פעמיות

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 01/03/18 09:44 יד באדר התשעח

בכל קריאה יהיו בעיניך מילות המגילה חדשות
מגילת אסתר, צילום: דוד כהן/פלאש 90

הציבור המאזין לקריאת מגילת אסתר מחויב על פי אמות מידה הלכתיות לשמוע כל מילה ולהתכוון לצאת ידי חובה. במאמר הנוכחי אני מבקשת להציע כי שימוש במגילה בעלת תבנית חיצונית שונה בכל קריאה שלה, טומן בחובו את האפשרות לפתיחת צוהר ליצירת מפגש רענן עם נוסח הטקסט.

באינטראקציה מעין זו מצוי אלמנט של התחדשות שבכוחו להעניק ערך מוסף לחוויה, לתרום להתכוונות רבה יותר ולאפשר ראייה חדשה של הבנת המקראות באמצעות העמקת המיקוד ונתינת הדעת ביתר שאת על משמעותם של פסוקים והיגדים שלא זכו לתשומת לב מספקת בקריאות קודמות, ובכך להביא להעלאת תובנות ופרשנויות מחודשות של הכתובים.

חז"ל כבר עמדו על הצורך שהאדם לא יעשה את תפילתו קבע, אלא "צריך לחדש בה דבר בכל יום" (ירושלמי, ברכות פ"ד ה"ד, ח ע"א; והשוו עם ברכות כט ע"ב). דומה כי קריאת מגילת אסתר בדרך המוצעת, המספקת חוויית קריאה מתחדשת בכל פעם, מזמנת את האפשרות להפיח חיות חדשה בכתובים המקראיים. היא מעצימה את המעמד ומפקיעה אותו מגדר מצוות אנשים מלומדה, והופכת אותו להיות בבחינת "בכל קריאה יהיו בעיניך מילות המגילה חדשות" (על משקל דברי רש"י לדברים כו, טז: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים").

בימים כתיקונם הציבור נוהג להשתמש במבחר קבוע למדי של סידורים, בעיקר אלה המצויים בבית, בבית הכנסת או במקום העבודה. בימים הנוראים נוהגים בני אדם לא מעטים להשתמש באורח קבע באותו המחזור עצמו, ויש המתהדרים בכך שהם נחלו וירשו את מחזורם מאבות אבותיהם.

אולם שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לליל הסדר. במשפחות רבות קיים אוסף נאה של הגדות של פסח, והמשתתפים והקרואים בוחרים לעצמם הגדה שונה בכל שנה, ויש הרוכשים מדי שנה בפרוס הפסח לעצמם או לבני משפחתם הגדות מהגדות שונות שיצאו לאחרונה בדפוס. ההסתייעות בהגדה שונה מדי שנה נובעת מהרצון לחוות את ליל הסדר מזוויות מחודשות.

בדומה לנוהג הנקוט בבתים רבים בליל הסדר ובהמשך אליו, נראה להטעים לפי אותו עיקרון כי קריאת מגילת אסתר – אף היא בחזקת מעמד אשר ראוי לאחוז בו בגישה מעין זו, שתוכל לספק לאדם חוויה רוחנית מסוג חדש בכל פעם. אפשר לשער כי בדורות עברו נהג רוב הציבור להשתמש באותה מגילת אסתר מדי שנה, ואפשר להיווכח בבני אדם המגיעים לבית הכנסת עם ספרי מגילת אסתר דהויים ובלויים משהו. יש כמובן גם מי שעוקבים אחר קריאת המגילה מתוך מגילה כשירה.

בהקשר זה מעניין לציין כי בסיפור "פורים בחצר הרבי" מתארת הסופרת מלכה שפירא (1894–1971), שהייתה אחת מאחיותיה של אשת האדמו"ר מפיאסצנה הרבנית רחל חיה מרים שפירא, את הנשים כמי שקראו את המגילה מתוך ספרי "צאינה וראינה" גדולים (ספר המועדים, כרך ו', ימי מועד וזכרון, פורים, ל"ג בעומר, חמשה עשר באב, תל-אביב תשי"ט, עמ' 169).

לתפיסה בדבר הסגוליות הנודעת לשימוש במגילת אסתר שונה בכל פעם הגעתי מתוך נוהג אישי שהחילותי בו לפני שנים אחדות, וכפי שאפרט, חוויה זו אף הביאתני למסקנה לפיה נודע במובהק יתרון לשימוש במגילה שיש בה אותיות נאות ומאירות עיניים. אתאר מעתה חוויות אחדות הנוגעות למגילות שבהן הסתייעתי.

במשך שנים אחדות נהגתי להשתמש במגילת אסתר מתוך הכרך השלישי של "תורה נביאים כתובים" על פי כתר ארם צובה במהדורתו של מרדכי ברויאר, שיצאה לאור בהוצאת "מוסד הרב קוק" (דפוס ראשון ירושלים תשמ"ט, כתובים, עמ' שכג-שלג). אין ספק שהימצאותו של נוסח המגילה בלבד בלי פרשנויות נלוות ובאותיות נאות, פעלה לעורר את המחשבה על ביאורי הכתובים עצמם.

בפורים שנת תשע"א (2011) נטלתי לבית הכנסת את "אסתר – קריאה במגילה" מאת הרב בני לאו שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" באותה שנה. הספר בצורתו החיצונית מאיר עיניים, ואפילו מבלי לעיין בפרשנויות, התבנית הגרפית הנאה מעוררת לתובנות הנוגעות לפרשנות הכתובים.

באחת השנים השתמשתי במגילת אסתר מתוך חמישה חומשי תורה בהוצאת ארטסקרול, במהדורה הדו-לשונית, עברית ואנגלית. אולם האותיות היו קטנות והדבר העיב על היכולת לחשוב לעומק על תוכן המגילה. בהזדמנות אחרת ביקשתי לחוות חוויה בלתי אמצעית, וקיבלתי את הרעיון להכין את נוסח המגילה מתוך מאגר ממוחשב. כך הדפסתיו על גבי נייר מחשב רגיל כדי לחוות את הקריאה בדרך זו.

סברתי לתומי שהסתייעות בנוסח פשוט יוכל לאפשר התכוונות מירבית. אולם השימוש בתבנית זו לא פעל לעורר השראה מיוחדת, והיפוכו של דבר, החוויה הכוללת לא הייתה כה חיובית. חשתי ששימוש בפורמט זה גרע אפילו מהמעמד, ובאתי לכלל הכרה שמכל מקום אותיות נאות מחכימות, ועל עניין זה ראוי להחיל את הרעיון הניצב בבסיס דרשות חז"ל אחדות לכתוב "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) בהוראה שיש להתנאות לפניו במצוות (לדרשות חז"ל על כתוב זה במובן זה ראו תורה שלמה, חלק ארבעה עשר, עמ' 109–110), ובהקשר הנדון במשמעות שעדיף להשתמש בנוסח מגילה בעל תבנית חיצונית סבירה ונאה.

בשנת תשע"ז (2017) לקחתי לבית הכנסת את הספר "ככה יעשה ליהודי" מאת מייקל אייזנברג בהוצאת "סלע מאיר" שבסופו מגילת אסתר. ואולם הופתעתי הפתעה גמורה לגלות במהלך הקריאה טעויות טכניות אחדות בנוסח, חוויה שלא ציפיתי לה.

אני מוצאת לנכון לפרט את המקומות הבעייתיים לטובת מי שיש בידו חיבור זה. טעות אחת היא שהפסוק "וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל אֹיְבֵיהֶם מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן וַיַּעֲשׂוּ בְשׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם" (אסתר ה, ט, עמ' 229) נדפס פעמיים. בפעם השנייה הוא מופיע בתור פסוק ו', ופסוק ו' האמיתי, "וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ", מוזכר בטעות בתור פסוק י'. טעות נוספת מצויה בפרק ד', פסוק ז' (עמ' 224), באופן שמילים אחדות נצמדו באופן שאין ביניהן רווח. כך נדפס "הַמֶּלֶךְביהודייםבַּיְּהוּדִים" וצריך להיות "הַמֶּלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים)".

עם זאת, התנחמתי בעובדה שעוד קודם לכן מצאתי טעויות אחדות בטקסטים ליטורגיים, ואף לאחר מכן במחזור ראש השנה שעשיתי בו שימוש בשנת תשע"ח (2017) עמדתי על טעות (ראו על כך במאמרי "על חובת הדיוק בפרסום מחזורים", אתר כיפה, י"א בתשרי תשע"ח).

בשנה הנוכחית, שנת תשע"ח (2018), בכוונתי לעשות שימוש באחת הקריאות במגילת אסתר מתוך סדרת "התנ"ך המבואר" מאת הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) בהוצאת קורן, בנוסח שחולק ביום שישי האחרון עם עיתון "מקור ראשון". זהו מבחר מתוך הכרך "חמש מגילות", וכן ניתן אף להוריד גרסה דיגיטלית של החומר.

בדומה לפני הדברים בנוגע להגדות של פסח, קיים בזמננו רפרטואר עצום ומגוון של מגילות אסתר, ורבות הן האפשרויות הנוגעות לשימוש במגילה אחרת בכל קריאה שלה. אפשר גם לשאול עותקים מקרובי משפחה, מֵחֲבֵרִים או מהספרייה, וכן עולה על הדעת לייסד מעין מאגר שיתופי לצורך הזה, או ליצור קבוצת חליפין (barter).

ייתכן שבכל זאת יימצא מי שיעדיף לדבוק בשימוש באותה מגילה עצמה מדי שנה, אולם ראוי ושווה לדידי לנסות את הגישה המועלית במאמר הנוכחי, המוסיפה מימד ייחודי למעמד הקריאה והמאפשרת לחוות חוויה מתחדשת, חד-פעמית ומועצמת בכל קריאה וקריאה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן