אתרוג בי"ד שנקנה בתפזורת מותר בתנאים מסויימים

הרב אברהם סתיו בוחן את פסק ההלכה של הרב אריאל באשר לאתרוג בי"ד שנקנה בתפזורת ואומר, "דומני שהרב אריאל לא התכוון לכך באופן גורף"

הרב אברהם סתיו
יב בתשרי התשעו
,
25 בספטמבר, 2015 9:36
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

בפסק הלכה שהתפרסם באתר 'כיפה' הובא בשם הרב יעקב אריאל שליט"א כי אתרוגים של "אוצר בית דין" הקדושים בקדושת שביעית, שנמכרו בתפזורת ולא בקופסאות סגורות, הינם פסולים.

בשורות הבאות אנסה לטעון שאתרוג שנקנה באופן זה איננו פסול לברכה, ודומני שאף הרב אריאל שליט"א לא התכוון לכך באופן גורף, ויש לחלק בין מצבים שונים כדלקמן.

ראשית נבהיר מהי הבעיה: באתרוגים הקדושים בקדושת שביעית יש "איסור סחורה", שעניינו שאסור למוכר לקנות אתרוגים בזול על מנת למוכרם ביוקר. עם זאת, מותר למוכר לקבל שכר על פעולת השיווק וההפצה, ועל כן בית הדין קובע את הרווח שאותו ירוויח המוכר עבור פעולתו, ומחיר זה אמור להיות קבוע ושווה ביחס לכל אחד מהאתרוגים, שהרי העבודה של המוכר על כל אתרוג הייתה שווה.

משום כך, אין המוכר אמור לנקוב מחיר שונה עבור כל אתרוג, אלא מחיר שווה עבור כולם. בשל כך פעמים רבות נמכרים האתרוגים בקופסה סגורה, משום שאי אפשר לתמחר את ההבדלים ביניהם וממילא המוכרים מעדיפים למכור את כולם בקופסאות כדי שלא יקפצו הקונים על האתרוגים האיכותיים ויותירו את המוכר עם האתרוגים הפחות טובים (שמחירם זהה).

עם זאת, יש להעיר כמה הערות:

ראשית, אין איסור על עצם המכירה בתפזורת, אלא רק על תמחור שונה של אתרוגים. מותר למוכר לאפשר לקונים לבחור אתרוגים, בדיוק כפי שמותר למוכרים בשוק לאפשר לקונים לבחור תפוחים, גם אם הם קדושים בקדושת שביעית, כל עוד לא יתמחרו באופן שונה תפוחים ברמות איכות שונות. יש מקום גם להתיר תמחור של הבדלי האיכות, שהרי אפשר להגדיר זאת כהשתתפות של הקונים בתשלום שכרו של המוכר לפי רמת האתרוג שאותו הם לוקחים, אך יש עוד לעיין בסברה זו.

שנית, לדעת חלק מן הפוסקים, כאשר קונים "בהבלעה" דהיינו משלמים עבור הלולב ומקבלים את האתרוג "במתנה", פותרים בכך גם את איסור סחורה בשביעית (ר"ש שביעית ז, ג). אמנם רבים חלקו על כך, ולכן אין לעשות כן לכתחילה (משפטי ארץ פרק יב, הע' 20).

שלישית, לדעת פוסקים רבים איסור סחורה הוא איסור שחל על המוכר ולא על הקונה, וממילא עבורו לא מדובר במצווה הבאה בעבירה.

רביעית, יש מחלוקת בפוסקים האם איסור דרבנן (כגון איסור סחורה בפירות שביעית בזמן הזה) פוסל את האתרוג לקיום מצוותו.

בנוסף על כך יש לזכור כי שביעית בזמן הזה דרבנן, ובספיקות הנוגעים בה יש להקל בדיעבד.

לאור כל האמורים נראה להכריע, כי אם האתרוגים כולם נמכרו במחיר שווה, גם אם בתפזורת, אין כאן חשש איסור. מכירה של האתרוגים במחירים המשתנים לפי איכותם אסורה לכתחילה (בעיקר אם המוכר חורג מתחום הרווח שהקציב לו בית הדין), אך בדיעבד אם האתרוג נקנה "בהבלעה" נטילתו איננה נחשבת כ"מצווה הבאה בעבירה" והוא אינו פסול. אם האתרוג לא נקנה "בהבלעה", והמוכר לא עמד בתנאים שהציב לו בית הדין, יש מקום להסתפק אם אסור לקונה להשתמש באתרוג, וראוי לכתחילה לקנות אתרוג אחר.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
בדיקה במעבדה. ארכיון  צילום:  Yossi Aloni/Flash90

עוד 10,000 בדיקות ביום: נחתם הסכם שיגדיל דרמטית את היקף אבחון הקורונה

קרא עוד