לג בעומר

ראש ישיבת ההסדר הראשונה- רבי עקיבא

ל"ג בעומר הוא הזמן המושלם להיזכר בתלמיד חכם הראשון ששילב בין לימוד תורה ושירות צבאי. הרב שנוולד מוצא את הקשר בין ל"ג בעומר ליום ההוקרה לחיילי המילואים

הרב אליעזר שנוולד
יז באייר התשעו
,
25 במאי, 2016 15:24
פלאש 90

פלאש 90צילום: פלאש 90

מקובל לחשוב שישיבת הסדר ושילוב בית התגדלות בתורה ושרות צבאי להגנת העם והארץ היא המצאה חדשנית שהומצאה לאחר הקמת מדינת ישראל. לקראת ל"ג בעומר אנו מזדמנים למדורתנו כדי לבחון זאת.

מדוע דוקא היום? משום שהיום מסיימות קהילות רבות את האבל על מות תלמידי רבי עקיבא וביום זה אנו שואלים את עצמנו מה הלקח? וחוזרים ושואלים מדוע אנו נוהגים מנהגי אבילות על מיתתם דווקא, הרי היו בהיסטוריה דברים נוראים שעליהם אין אנו נוהגים מנהגים שכאלה? וכן האם מדובר על חבורה שבמותה מותירה לנו מורשת רלוונטית לחיינו כאן ועכשיו? בשנים האחרונות נקבע של"ג בעומר הוא יום ההזדהות של החברה עם חיילי המילואים, האם גם לכך יש קשר? (למרות שאולי לא התכוונו לכך מלכתחילה).

השילוב בין לימוד תורה לשרות צבאי נתפס לעיתים כדבר בלתי אפשרי כנסיון לשלב בין שני הפכים. ההתמסרות ללימוד התורה היא עשיה רוחנית לעומת הצבאיות הנתפסת כמעשיות כוחנית. לימוד התורה משרה על האדם עדינות ורכות "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג' וראה גם גמ' גיטין נ"ט ע"ב) מעמידה את רוחו של האדם במרכז. לעומת זאת, הצבאיות מביאה לידי בטוי את הכוחניות, ומעמידה במרכז את כוחו הפיזי של הלוחם ואומץ ליבו, את החיספוס והקשיחות שלו אל מול אימי הלחימה. ומכאן, לדעתם, לא ניתן להכילם בצורה טובה באישיות אחת. יש המביאים כראיה לכך את דברי הגמ' (עבודה זרה י"ז ע"ב): "אמר להו אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא" שלכאורה משמע ממנה שלא ניתן לשלב בין צבאיות לישיבתיות. (למרות שזהו אינו הפשט בגמ'. הפירוש האמיתי הוא: שאם היה לומד את התורה ה"ספרא", לא היה נכשל בעוון שדינו מיתה ה"סייפא").

עיון מעמיק במקורות השונים על רבי עקיבא ותלמידיו מלמדנו שרבי עקיבא ותלמידיו גדולי התורה, נטלו חלק מרכזי במרד בר כוכבא, שילבו גדלות יוצאת דופן בתורה עם מעורבות והשתתפות בלחימה, ונפלו במלחמת המרד.

תפיסתו של גרץ, ועוד כמוהו כמה הסטוריונים, הרואים ברבי עקיבא ותלמידיו חיילים בעלמא שהצטרפו למלחמה לאומית חילונית נגד הרומאים-שלא מתוך תורה-היא סילוף. תלמידיו היו תלמידי ישיבה צדיקים וקדושים, גדולי תורה ואמונה.

לעומת זה תפיסתו של רבי יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות ראשונים", שמתאר את רבי עקיבא כמוסר נפשו נגד גזרות הגוי על לימוד התורה, בלי קשר עם התעוררות לאומית,-גם היא בניגוד לדברי הרמב"ם שרבי עקיבא היה נושא כליו של בר כוכבא. אלא דוקא מתוך גדלותו בתורה, מתוך מסירות נפשו לקיום התורה, בדרגת קודש קדשים, נמשכת הכרת הקדושה של הלאומיות הישראלית, והצטרף הוא לתלמידיו לתנועת המרד, תמך בבר כוכבא ועודדו במלחמתו .. דווקא מתוך גדלותו בתורה, השתתף ר' עקיבא יחד עם תלמידיו במלחמה נגד הרומאים, על אף הסכנות המרובות והתנגדותם של חכמים אחרים,- והוא בעצמו לקח חלק אקטיבי עד כדי היותו "נושא כליו של בר כוכבא". ("שיחות הרצי"ה" ל"ג בעומר" תשל"ג)

מקור העוצמה ורוח הלחימה של הלוחמים נבע מהתורה שאותה למדו בבית המדרש. מידת הגבורה שלהם בלימוד התורה היתה המקור לגבורתם בקרב וגבורת הרוח שלהם, כאחד. ועל כן היו שתי גבורות אלה "שני צדדים של אותו מטבע". מכאן, שעפ"י ההשקפה היהודית אין סתירה בין שני תחומים אלה. ועוד יותר מכך השילוב בין השניים אינו גורם בהכרח לפגיעה ברמת לימוד התורה והרוחניות. אדרבה, מן השילוב בין ה"ספרא" ל"סיפא" תצמח ברכה לעם ישראל ולעולמה של תורה.

בגמ' (יבמות ס"ב) נאמר שמיתתם נגרמה מכך "שלא נהגו כבוד זה בזה". אולם זה יכול להיות גם בהקשר של המרד, שלא היתה ביניהם רעות ואחוות לוחמים שהופכים את ה"יחידים" ל"יחידה". אנו נוהגים מנהגי אבילות על מיתתם, גם על הפגיעה האנושה בעולם התורה וגם על תוצאות המרד וכשלונו. המרד הזה הוא השלב האחרון שלאחריו עם ישראל יוצר לגלות הארוכה והקשה של שנות אלפים.

אז לא היה זה צבא קבע של אנשי צבא אלא מעין צבא מילואים שמתגייס בעת הצורך שעבורם ההשתתפות במלחמה היא שליחות! זה יכול להיות הקשר אולי ליום ההצדעה לחיילי המילואים שנקבע דווקא ביום זה!

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ואופקים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אלי בן שם צילום: יחצ

כבוד: יו"ר ארגון "יד לבנים" ידליק משואה ביום העצמאות

קרא עוד