שאלו שלום ירושלים/ ליום ירושלים

יהודים חלמו על ירושלים וציפו לה במשך כל הגלות. חשיבותה של ירושלים נובעת מן העקורנות אותן היא מייצגת וביישום העקרונות הללו - צדק, אחווה והשראת שכינה.

הלל רוזנצוויג 01/06/05 00:00 כג באייר התשסה

החשיבות של שחרור ירושלים

יום ירושלים מציין את אחת התוצאות המשמחות של מלחמת ששת הימים - שחרור ירושלים. מעבר לניצחון הפלאי של צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, שהוא עניין שבהחלט דורש ציון וזיכרון, אנחנו רואים חשיבות גם בשחרור ירושלים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שירושלים הייתה המוקד של תפילות וחלומות עמנו במשך דורות רבים.

מדוע באמת נקשרו חלומותינו ומשאלות ליבנו למקום כלשהו? האם באמת יכולה להיות משמעות לעיר או למקום? האם יש בכלל משמעות רוחנית למקום?

העקרונות אותם ירושלים מייצגת

מזמור קכ"ב בתהילים מתייחס לנקודה זו:

"שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית ה' נלך.

עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלים.

ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו.

ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל להדות לשם ה'.

כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד.

שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך.

יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך.

למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.

למען בית ה' א-לקינו אבקשה טוב לך."

רבו הדעות באשר לרקע של המזמור הזה. האמנם באמת דוד כתב אותו, או שמא אנשים שנזכרו בגדולת המקדש בימי מלכות בית דוד? האם מדובר בגעגועים למקדש שהיה ונחרב, או שמא מדובר כאן בתיאור של מישהו בזמן שהוא עולה לירושלים?

לענייננו, מה שמשנה הוא התיאור של העיר כשלעצמו. אם נשים לב, נגלה כי במזמור יש דירוג מסויים ביחס לרשמים שהאדם מקבל מירושלים:

שלושת הפסוקים הראשונים מתארים את יופייה של ירושלים. הפסוק השני מתאר כיצד כל מי שהגיע לירושלים נעמד דום בשעריה (או שמא הוא היה צריך לעצור מרוב אנשים שניסו להיכנס בו זמנית?). הפסוק שלישי מתאר איך ירושלים, על אף בנייתה המתמשכת, נראתה כאילו היא נבנתה כיחידה אחת - כעיר שחוברה לה יחדיו. הרשמים האלה הם שטחיים, ומתייחסים למאפיינים חיצוניים.

לעומת זאת, הרושם השני הוא רושם הרבה יותר פנימי. "כי שמה ישבו כסאות למשפט" - ירושלים היא לא רק עיר בירה ועיר יפה, אלא עיר בה יושב בית הדין המרכזי, עיר של צדק ודאגה לזולת. זאת הסיבה לכך שהמזמור אומר 'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך'- הסיבה לתשומת הלב הרבה הניתנת לירושלים היא בעצם הדאגה לזולת שבה.

אך לא רק מצוות שבין אדם לחבירו מציינות את ירושלים, ובד בבד עם צדק קיים גם רובד נוסף - השראת שכינה: "ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל להדות לשם ה' ". אמנם, ירושלים היא מקום וועד של עם ישראל ומקום של קביעת חוקים, אבל להתוועדות יש מטרה נוספת - להודות לשם ה'. הפסוק המסיים של המדרש מתייחס לפן הזה של המזמור: "למען בית ה' אבקשה טוב לך".

הגעגועים לירושלים

בפסוק הזה כבר לא מדובר על 'אדברה נא', אלא על 'בקשה', על דרישה של דבר רחוק, שאיננו קל להשגה - געגוע.

הגעגועים לירושלים הם לא רק געגועים לעיר בירה יפה, אלא הם געגועים למה שירושלים מייצגת: צדק, השראת שכינה מיוחדת וקרבה לה', אותה מבקש כל אדם.

ירושלים חשובה לא רק בגלל שהיא מזכירה לנו את העקרונות האלה אלא בגלל שבפועל שם הם התקיימו. הקשר שלנו לירושלים והשמחה שלנו בשחרורה מבטאים את העובדה שאנו מתגעגעים לאותו ביטוי מעשי לצדק החברתי ולהשראת השכינה, ואת העובדה שאנו מייחלים ליום שיבוא לציון גואל ויחדש ימינו כקדם.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר