ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו

אם שואלים מה ניתן לעשות כדי לחזק את מעמדה הביטחוני של ירושלים, אם כן אחת היא התשובה – "ישליו אוהביך", חיזוק אחוות האחים בעם ישראל. תיקון השורש לבעיות מתחיל מבניין מחודש של אהבת ישראל

הרב רונן נויבירט 28/05/14 10:14 כח באייר התשעד

ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו
יחצ, צילום: יחצ

אנו חוגגים היום את חגה של ירושלים - "יום ירושלים". לפני ארבעים ושבע שנים, זכינו לחזות באיחודה של עיר הנצח. ברם, ירושלים אינה רק עיר מאוחדת כי אם גם ובעיקר - עיר מאחדת - "ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו". "אמר ר' יהושע בן לוי - עיר שעושה כל ישראל חברים" (ירושלמי חגיגה, ב' ו'). מהי אם כן, סגולתה המיוחדת של העיר הזו, העושה את כולנו "חברים"?

סודה של ירושלים נעוץ הוא בתפקידה. ירושלים הינה עיר אפוליטית. "ירושלים לא נתחלקה לשבטים" (יומא י"ב). ירושלים שייכת היא לכולם. עם ישראל מורכב משבטים שונים, מעדות שונות וממפלגות שונות. לכל שבט דגל משלו, לכל עדה מנהגים משלה ולכל מפלגה אידיאולוגיה משלה. ריבוי הגוונים והדעות הכרחי הוא על מנת ליצור חברה דינאמית ומתפתחת. עם זאת, יש הכרח בהימצאותה של נקודה קבועה אחת, ללא כל עוררין, אשר תהיה הלב המחבר את כל איברי הגוף השונים. נקודה הנצח הזו, היא שאמורה להעניק את האחדות לעם ישראל.

בתוך האומה, מתגלמת נקודה זו בדמותו של שבט לוי, השבט אשר אין לו כל נחלה ואמור לשרת בקודש את כל שאר שבטי יה. תפקידו של שבט לוי אינו פרטי וסקטוריאלי, כי אם כללי וציבורי. את התפקיד שממלא שבט לוי באומה, אמורה למלא ירושלים בארץ ישראל. עצם העובדה שירושלים לא נתחלקה לשבטים, מעניקה לה את יסוד השלמות, הגלום בשמה הצורב את השפתיים - "ירושלים". אחדותה של ירושלים משקפת את החיבור המורכב של כל שבטי ישראל. אכן, יש חשיבות עליונה בריבוי דעות וצביונות. אולם למחלוקות וחילוקים אלו יש מקום אך ורק עם קיומו של גורם מחבר ומלכד המסוגל להעניק ערכי נצח עליהם אין מחלוקת, אשר לעולם לא ישתנו ולא יתיישנו, ערכים אליהם כל מפלגה ועדה באשר היא תוכל להתחבר. על כן דרש רבי עקיבא ואמר: "ירושלים היא הנצח" )ברכות נח.)

תפקידה המרכזי של ירושלים באומה, בא הוא לידי ביטוי נפלא במזמורה של העיר, בתהילים קכ"ב :"שאלו שלום ירושלים,ישליו אוהביך. יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך". דוד המלך ע"ה משתמש בשתי מילים נרדפות: שלום ושלוה. ע"פ המלבי"ם בפירושו על תהילים, ישנו הבדל מהותי בין שתי מילים אלו. שלום מייצג את השלום והביטחון הלאומי מול אויבנו מבחוץ ואילו שלוה מייצגת את השלום הפנימי שבתוכנו, השלום שבין היהודים לבין עצמם. המצב הביטחוני והחוסן הלאומי, מושפעים הם באופן ישיר מהיחסים הפנימיים השוררים בתוך האומה. כאשר יש שלום בין היהודים, ירושלים ממלאת את תפקידה המאחד ועושה את כל ישראל חברים וממילא זוכים אנו לשלום ובטחון אליהם אנו ראויים. אם חלילה, נלחמים היהודים זה בזה, אם זרמים בעם ישראל מתנתקים זה מזה, גוררת התנתקות זו באופן ישיר ירידה משמעותית בחוסננו, בכוחנו הצבאי ובשלום עם ישראל, ועלולה חלילה לגרור מלחמה, אשר גם צבא חזק ככל שיהיה, אינו יכול להכריעה מאחר וחסר לו כוח האחדות.

יסוד זה הינה עובדה מוכחת בתולדות עם ישראל. חז"ל מציינים שחורבן בית המקדש הראשון היה חורבן לשבעים שנה בלבד וזאת מכיוון שהייתה אחדות בעם ישראל, למרות ההשחתות המוסריות האיומות שהיו אז בציבור. חורבן בית שני לעומת זאת, היה חורבן עמוק יותר בו גם נשרפו גם יסודות המקדש וזו בשל סיבה אחת בלבד ע"פ חז"ל - בשל שנאת חינם. ישנו קשר ישיר בין השלום החיצוני לבין השלווה הפנימית.

הרב משה צבי נריה זצ"ל, ביטא באופן מופלא את תחושותיו לאחר מלחמת ששת הימים וכך כתב: "בין ההגיגים והתחושות של הימים הגדולים האלה, מסתמנת גם שאלה-תמיהה: מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו אז, בתש"ח, ובמה זכינו שהיא תוחזר לנו עתה? באורח פלא, כלל לא בדרך הטבע, היא נשמטה מידינו אז, ושוב באורח פלא, מעבר להגיון, היא ניתנה לנו, היא הוגשה לנו עכשיו.

התשובה לכך רמוזה לנו בסוד-שיח של חכמי קדם. על ירושלים נאמר בתלמוד הירושלמי: "כעיר שחוברה לה יחדיו - עיר שמחברת ישראל זה לזה"...אכן לפני 19 שנה פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון, ואילו חיילי אצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. מפולגים ומפורדים היינו. אילו הצלחנו אז, היו "שניים אוחזין" בירושלים, וכל אחד היה אומר "כולה שלי. ירושלים הייתה הופכת למקור של פירוד, לסיבה של מריבה ומדון. סלעי ירושלים היו הופכים לסלעי מחלוקת, "ואילו ירושלים לא נתחלקה לשבטים", היא ניתנה לעם ישראל כולו...ירושלים באה להרבות שלום בעולם.

ולכן: רק עתה כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד, שער האריות, "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" - רק עתה כשכולנו מאוחדים, כבראשנו עומדת ממשלת ליכוד לאומי, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול: המחזיר שכינתו לציון, החזיר לנו את ירושלים!".

זהו המסר הנצחי של ירושלים. "שאלו שלום ירושלים" - אם שואלים מה ניתן לעשות על מנת לחזק את מעמדה הביטחוני של ירושלים, אם כן אחת היא התשובה - "ישליו אוהביך", חזקו את אחוות האחים בתוך עם ישראל. כדי להגיע למסקנה זו אין צורך בשום ועדות חקירה ובשום דוחות ופרוטוקולים מייגעים. חולשה ורפיון צבאי נובעים הם מפירוד הלבבות ואילו תיקון השורש לבעיות מתחיל הוא מבניין מחודש של אהבת ישראל, אהבה לכל יהודי באשר הוא ולכל מפלגה באשר היא.

"שאלו שלום ירושלים - ישליו אוהביך!!!"

הכותב הוא מנכ"ל ארגון רבני בית הלל ורב קהילת אהל ארי ברעננה

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר