הלכות יום ירושלים

האם יום ירושלים הוא חג ממש, כיצד יש להתלבש, האם יש לעשות סעודה ומהו נוסח התפילה. הרב שלמה אבינר בהלכות יום ירושלים

הרב שלמה אבינר 26/05/14 18:47 כו באייר התשעד

הלכות יום ירושלים
Kobby Dagan / Shutterstock.com, צילום: Kobby Dagan / Shutterstock.com

חג ממש

נפסק על ידי הרבנות הראשית לישראל שיום ירושלים הוא יום הודיה ושמחה, שחובה מוטלת על כל עם ישראל לעשות ולקיים במצב רוח חגיגי, ולהשתתף בתפילה מיוחדת בהמונים (בספר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים עמ' שנג. מובא בשו"ת שאילת שלמה א ריט).

בגדי שבת ויו"ט

יש ללבוש בגדי שבת ויו"ט ביום ירושלים (שו"ת שאילת שלמה א ריט).

סעודת יום החג ומגדיל בברכת המזון

יש לאכול סעודה ביום ירושלים עם שירות ותשבחות, והיא סעודת מצוה (שו"ת שאילת שלמה א ריט). ויש לומר "מגדיל" כרגיל בברכת המזון (שאלה בע"פ).

מוזיקה במסיבת יום ירושלים

מותר לנגן מוזיקה במסיבת יום ירושלים אפילו למי שנוהג אבלות בתקופת העומר ירושלים (שו"ת שאילת שלמה א ריט).

צביון יום ירושלים

אין חובה שיום ירושלים יהיה יום חופש. אבל כמובן רשאין להחליט כן, וכן רשאית קהילה להחליט בעבור עצמה (שו"ת שאילת שלמה א רכא).

גילוח ותספורת לכבוד יום ירושלים

מצוה להתגלח ולהסתפר לכבוד יום ירושלים (שו"ת שאילת שלמה א ריד אות 11).

חתונה בירושלים

יש מתירים נישואין ביום ירושלים (שו"ת שאילת שלמה א ריד אות 11).

ספר תפילות

יש להתפלל את סדר התפילות שנקבע הרבנות הראשית ליום החג, הכולל הלל עם ברכה (שו"ת שאילת שלמה א רכ). ספרדי צריך לברך על ההלל ביום הזה "לגמור" ולא "לקרוא" כמו בחנוכה (עטורי כהנים גליון 61 עמ' 21. שו"ת שאילת שלמה ג קמח). מותר לבן לומר הלל ניגוד לרצון הוריו (עטורי כהנים גליון 186 עמ' 19).

מוצאי יום ירושלים

למי שנוהג אבלות בתקופת יום ירושלים, מוצאי יום ירושלים הוא בכלל האבילות הנהוגה בימי הספירה, כמו מוצאי יום שביעי של חג לנוהגים אבלות מפסח והלאה (שו"ת שאילת שלמה א ריד אות 11).

ריקודגלים

צריך לסדר את ריקודגלים בצניעות, באופן שהבנים והבנות יהיו נפרדים ולא סמוכים ומעורבבים, ושהבנים רחוקים משמיעת קולן של הבנות השרות (שו"ת שאילת שלמה ג שסו).

קריעה על הר הבית בזה"ז

הורה רבנו הרב צבי יהודה שאחרי מלחמת ששת הימים, כיוון שהר הבית בשליטתנו, אף הרואה את מקום המקדש אינו קורע (עיתון "הצופה" מי"ג תמוז תשכ"ז. והובא במקור חיים השלם מאת הג"ר חיים דוד הלוי ח"ב פרק צה אות א. שיחות הרב צבי יהודה - יום העצמאות ויום ירושלים עמ' 90 - מאמר ליום ירושלים שנת תשלב. שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל עמ' 193. טל חרמון - מועדים עמ' 218. פניני הלכה ח"א עמ' 244-245).

וביום שחרור ירושלים, היו רבנו הרב צבי יהודה והג"ר דוד כהן ה"נזיר", יחד בכותל, ולמחרת הלך רבנו אליו כדי להביא לו את ספרו לנתיבות ישראל חלק א' שיצא לאור באותו כ"ח באייר תשכ"ז. אמר רבנו הרב צבי יהודה שבמעמד מול הכותל, הוא לא קרע בראותו את מקום המקדש, כי רק כאשר "הישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן" (ש"ע או"ח תקסא מ"ב ס"ק ב), ויסוד זה שנאמר לגבי ערי יהודה נכון גם לגבי מקום המקדש. "הנזיר" הנהן בהסכמה והוסיף: "הלא גם כבודו ראה שמרן הרב קוק היה שם בבגדי שבת והוא לא קרע" (הוה ראה בחזון את מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל). כולם נדהמו וכל העיניים נסבּו לרבנו הרב צבי יהודה, אך הוא הנהן בראשו: "כן, ודאי" (רבנו ח"א עמ' 155-153).

כ"ח באייר הוא גם יום עלייתו מרן הרב קוק לארץ.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר