חדשות כיפה

חגיגות העצמאות: או הדרך לחבר בין הציונות הדתית לחרדים

הרב אלדד יונה, ראש בית המדרש של החרדים הישראלים, טוען כי מיקוד ההסתכלות על סדרי התפילה ביום העצמאות בעיניים יותר השקפתיות ופחות הלכתיות, מעצימה את השסע בין העמדות השונות ויוצרת זילות של מעמדו הדתי של יום העצמאות

יותר הלכה ,פחות השקפה. מטס חיל האוויר ביום העצמאות

יותר הלכה ,פחות השקפה. מטס חיל האוויר ביום העצמאותצילום: פלאש 90. הדס פרוש

מדי שנה לקראת יום העצמאות, מתחדדים לשבוע בדיונים בפורמטים השונים, ההבדלים ההשקפתיים בין שומרי המצוות הנמנים על הציונות הדתית לבין אלו האוחזים בהשקפה חרדית. הללו יאמרו שצריך לומר הלל ולעשות מעין יום טוב כמו פורים, והללו יתייחסו לזה בביטול ויציינו שיום העצמאות הוא יום חול, מבחינה דתית לפחות. 

ההבדלים בולטים יותר לעין בבית כנסת "מעורב" שיש בו מניין משותף למסורתיים,לציונים דתיים ולחרדים. אם כל השנה כולה כולם מתפללים ביחד אותה תפילה בשלום ובשלווה, הרי שפתאום מתגלעים חילוקי דעות בבית הכנסת- להגיד תחנון או לא? להגיד הלל או לא? 

בבסיס המחלוקת התורנית האמיתית קיימים אמנם גם הבדלי השקפה, אבל, בעיקר, דיון הלכתי עמוק בין פוסקי הלכה, בדיוק כמו בכל הלכה אחרת. 

ניתן דוגמא מדיון על אמירת הלל בברכה. גם אם שני פוסקי הלכה סוברים שמדובר בנס גדול וחשוב, ייתכן שאחד יורה לומר הלל בברכה והשני יאסור לברך, ואף ימליץ להודות על הנס בדרכים אחרות שאינן הלל.

חשוב לציין ולהדגיש, מבחינת ההלכה אין בהכרח קשר בין ראיית קום המדינה כנס לבין אמירת הלל. המצדדים באמירת הלל אוהבים להביא כראייה הלכתית את הגמרא בפסחים על תקנת ההלל של נביאים הראשונים. אולם, יש בהקשר זה כמה וכמה סוגיות לחלוטין לא ברורות, וחלקן הגדול נתון למחלוקות ראשונים ואחרונים- האם נביאים הראשונים תיקנו רק את נוסח ההלל ומי שיחליט ליישמו על נס חדש הוא רק סנהדרין עתידית? האם תקנת הנביאים לומר הלל על נס היא חד פעמית או בכל שנה ושנה? האם מדובר רק על נס שלא חורג מדרך הטבע? מה הדין בעצמאות דחוי או מוקדם ומי מוסמך לקבוע את יום ההלל בהיעדר סנהדרין?. את המורכבות הזו מבינים גדולי התורה ופוסקי ההלכה, ולכן דעותיהם חלוקות, גם אם השקפתית שניהם רואים בזה נס גדול. 

אבל העמך לא בהכרח מודע לכל המורכבות הזו. אצל העמך, נוצר לפעמים מצב ש"אמירת הלל" היא סוג של הצהרה על מידת התפיסה הציונית של האומר, יותר מאשר קיום מצווה הלכתית. אנשים יצטטו שרק מי שנולד בחו"ל ולא רואה את המדינה כמובן מאליו מבין כמה צריך להודות על זה. הם רק שוכחים שאת הקריטריונים לאם אומרים הלל או לא, קובעים גדרים הלכתיים פורמליים ולא טיעונים כאלו, למרות חשיבותם הרבה. 

החרדי הרגיל, שאינו "אנטי-ציוני" ואינו "ציוני", אלא פשוט מנסה לעבוד את ה' ולשמור את ההלכה, רואה את ההסברים האלו של העמך מהצד הציוני, ונדהם. הכיצד ייתכן, ישאל את עצמו, שיש תילי תילים של דיונים הלכתיים אם מי ששכח לספור את העומר יום אחד יספור למחרת בברכה או בלי ברכה, ואילו כאן בהינף יד אנשים מברכים על מצווה שהם המציאו לעצמם. הדבר יוצר, לעניות דעתי, אצל החרדי הממוצע תחושה, שהנה ממציאים כאן דת חדשה, וממילא גם הודיה אחרת שאינה כוללת הלל הוא לא יאמר ביום העצמאות- שהרי זה מתקשר אצלו בתפיסה עם סוג של "בורות" דתית. 

אני עצמי השתכנעתי שיש כאן נס גדול ויש חובה דתית להודות עליו, אבל סובר שמחמת כל הספקות ההלכתיות שציינתי לעיל, אין לברך על ההלל, אלא מי שרוצה יכול לקראו (ביום ולא בלילה) כפרקי הודיה בעלמא, ולא כ"מצוות הלל".

כשהייתי בא, כרב, לנהל את התפילה בליל יום העצמאות בבית כנסת מעורב הייתי מסביר לציבור את המורכבות. מסביר שה' עשה לנו נס גדול, ועל נס חייבים להודות לה' ולא להיות כפויי טובה. לא היינו קוראים הלל אלא פסוקי הודיה אחרים כמו "נשמת כל חי" בלי חתימה ומזמור ק"ז בתהילים. הייתי מסביר שההודיה היא מצווה דתית-הלכתית שאין לה קשר מוכרח להשקפת העולם. החרדים שבקהל, רובם לפחות, הרגישו עם זה בנוח- הרי מי יהיה נגד להודות לבורא העולם?. גם המסורתיים והציונים הרגישו בנוח- הרי זה אומר שאני רואה בקום המדינה דבר שראוי להודות עליו.

ככה זכינו הן לעשות שלום והן להרבות שבחו של ה' בפי הבריות. לאחר מכן גם היינו משאירים אותם לשיעור תורה אחרי ערבית, תוך ציון שהודיה לה' על הנס היא בלהרבות תורה ומצוות. הייתה ממש התחזקות מרצון, מעין ה"קיימו וקיבלו" של חג הפורים. 

הכותב הוא רב חרדי ציוני, ראש בית המדרש של הקהילה הוירטאולית של החרדים הישראלים. זרם חרדי המאמין שעל החברה החרדית להשתלב במדינה ובחברה, תוך שמירה על צביונה ואורחות חייה. 

16.04.2018

1. מועדי אייר לא פחות ממועד ניסן (משה אהרון )


חודש אייר - המתווה לגאולת הקץ

בס"ד.



הקב"ה שרטט ואייר את מתווה גאולת הקץ

וייעד אותה לחודש "אייר" - כמשמעות שמו

של חודש זה.

הנה כי כן

מעגל הגאולה נפתח בחודש ניסן

בבחינת "ניצן" אותו האור הראשון

של הגאולה

והנה מעגל הגאולה נסגר לכאורה בחודש אייר

בו כאמור אייר ושרטט הקב"ה

על ידי עבדיו הנביאים את מתווה

גאולת הקץ

[וכבר חווינו ברוך ה' : חג העצמאות ויום ירושלים]

לא בכדי גם בשם "אייר"

גלומים למעשה גם שניים:

הן "אור"

והן שם ה' [כפל של האות "י"]]

ויש גם אולי בחודש זה משום "יראה" מיוחדת

[את האלוהים יירא...]

המרמזת אולי גם על יום

השואה

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

רישיון לקניית בשר כשר? צילום: shutterstock

שוב רשימת יהודים? יוזמת החקיקה שמסעירה את הקהילה היהודית באוסטריה

קרא עוד