אליהו חברי היקר, מאז שעזבת את העולם הזה לעולם שכולו טוב, גן עדן, אכן הרבה השתנה כאן. 14 שנה עברו מאז אותו יום מר, ולא נתפס כמה החיים רצים וכמה זמן עבר מאז שעזבת אותנו ועלית בסערה השמימה. אחרי המכינה אנחנו התגייסנו לצבא, עשינו תואר ראשון ויש כאלה שגם את השני, התחתנו, הבאנו ברוך ה' ילדים וכל אחד פחות או יותר מצא את דרכו בחיים.
נכון שזו קלישאה שמדברים תמיד ברגעים כאלה כלפי מישהו שכבר איננו אבל חשוב לי להגיד לך שעם כל זה, אנחנו לא מפסיקים לחשוב עליך ולדבר עליך כל אחד בדרכו שלו.
רציתי לספר לך שבשבועות האחרונים, המכינה הקדם צבאית אלישע שבא למדנו, יצאה למבצע גיוס המונים לטובת הרחבת המכינה ולשדרגה כדי שמפעל החיים המדהים הזה שזכינו לקחת איתך חלק יימשך לשגשג ויהיה אימפריה של ממש.
ברוך ה', אליהו, הצלחנו במשימה כנגד כל הסיכויים. בזמן שבקרתי במכינה לקראת אירוע השקת גיוס ההמונים, הצצתי לראות את אתר הנצחה המחודש של בוגרי המכינה שגם אתה לוקח בה חלק. הבטתי דקות ארוכות בתמונה שלך, שעוזיה קרה חברנו למחזור במכינה צילם ורואים אותך, נער מקסים עם חיוך כובש, יושב ומחייך עם החולצה של המכינה על הכיסא שהיה על הדשא. אני מתבונן בפניך ורואה ילד עם שמחת חיים, שנראה בלי דאגות ושכל החיים לפניו, את הייחודיות שבך. התמונה הזאת מלווה אותי עד היום.
אליהו אשריצילום: עוזיה קרה
10 שנים אחריך, לצערנו נפטר חברנו האהוב ליאור כפרי ז"ל לאחר שנלחם במחלה קשה עד שכבר לא יכל לה. אני מאמין ובטוח שהוא כבר הצטרף אליך וכבר הקמתם לכם שמה קומונה עם בית מדרש עשיר ובית תפילה ייחודית שלכם.
לאורך השנים שבה הזכרנו אותך וגם בימי לימוד שעשינו לזכרך, תמיד הזכרנו את התפילה שלך. איזה ייחודית היא הייתה. כמה עוצמה, כמה אתה מקפיד על מילה במילה ובקצב שלך. ואני אומר על עצמי עד היום בתור אחד שלצערי מתקשה להתפלל לאט, מדהים אותי איך עשית את זה. זכינו לראות את התופעה הזאת אצלך ואין אחד שזה לא נגע בו וזה הדבר המרכזי שכולם זוכרים. כמובן שאי אפשר לשכוח את טוב ליבך, את הנדיבות שלך. את רוח ההתנדבות שלך. תמיד מדרבן ועוזר לכולם. ותמיד בצניעות וענווה.
תוך כדי שאני כותב לך עכשיו, צפיתי בסרטון מאחד הטיולים שלנו עם אלידע בר שאול. אלידע מספר עליך סיפור מיוחד שכל-כך מתאים לך. הוא מספר שהוא הדריך אותך ארבע פעמים, כשהופיעה התמונה שלך בעיתון לאחר החטיפה והרצח הנורא, הוא מיד זיהה אותך. הדבר שהכי נגע בו בך, זה איך ברכת "שהכל". ישנו סיפור מפורסם עליך, שברגעיך האחרונים נגעו בו ועד היום הוא מספר זאת בהרצאותיו וסיוריו. אליהו זו דוגמא אחת שהצלחת לגעת באנשים בכל מיני דרכים עדינות וייחודיות שלך בצניעות שהייתה בך.
לאחר שירותי הצבאי חזרתי למכינה לתקופה של כחצי שנה כחלק מהמסלול שעשיתי בשירותי בגרעין נח"ל. זכיתי שעוד שניים מהמחזור שלנו שחלום (שלום) צובירי וזיו (קום) וייס, היו במכינה באותה תקופה בגלל שהם עשו מסלול מיוחד של הסדר.
באותם ימים רבינו האהוב, ראש המכינה הרב יצחק ניסים ביקש ממני להצטרף לחברותות של המכינה ולקחת לי מישהו מהחבר'ה הצעירים כדי שנעשה יחד חברותא. באותה שנה אחיך האהוב שמואל למד שנה א' במכינה ואמרתי שאין יותר סגירת מעגל שיהיה לזכרך מאשר שאלמד איתו חברותא.
מדהים אותי כמה אתם דומים, אותו דבר. קופי פייס. אני מודה שבהתחלה היה לי קשה להסתכל בפרצוף שלו. הוא לא הפסיק להזכיר אותך. כל הזיכרון צף בי אבל הרגשתי שאתה לוחש לי באוזן ואומר לי זו אחלה סגירת מעגל וזה חיזק אותי מאוד. ואכן למדנו ביחד את "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש, ספר שגם נגע בך. היו לנו שיעורים מרתקים וגם שיחות אמונה שגלשו לדברים מרגשים ומיוחדים שגם אתה כיכבת בהם. לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב מזה באותו הזמן.
חשוב לי לספר שבימים אלו ממש עם ישראל נמצא בתקופה מאתגרת ומשונה שלא חווינו מעולם. נגיף הקורונה שהתפשט אצלנו בארץ ובעולם כולו. תקופה שעוד ידברו עליה במרחבי ההיסטוריה עוד שנים רבות. כדי לא להידבק במחלה, אנשים וילדיהם לא יוצאים מהבית, נשארים ספונים. משפחות ואנשים מבוגרים חגגו את ליל הסדר לבדם בבית, מעל למיליון מובטלים. ובקיצור הגענו למצב של שגרת חיים משונה. ואחד הדברים הקשים מכל זה שבימים אלו אין בית הכנסת. אני רק מנסה לחשוב, איך היית עובר את הימים האלה כך, תפילת יחיד, מניין מפרסות, מניין ליד הבית בטווח המותר על פי ההנחיות. אני יכול להגיד לך שבימים אלו, כשדווקא שהתפילה היא יותר מאתגרת וקשה מימים רגילים, אתה מחזק אותי המון. לדעת שלא הכל מובן מאליו. יש מישהו ששומע אותנו. צריך את הסבלנות, את השקט, את הקושי להתגעגע למציאות של הביחד, של בית הכנסת, של התפילות המיוחדות, את הניגונים שקופצים ורוקדים, התפילות שאנו לפעמים מזילים דמעה, אני רק יכול לדמיין שהיית מנהיג אותם בשקיקה ובאהבה גדולה ואני מאמין שהיית מצליח לחבר את זה בדרכך שלך.
אליהו, עברנו כולנו המון, כל אחד המשיך בדרכו שלו אבל אתה בראש שלנו כל הזמן. השארת לנו מתנות גדולות מדרכך הקצרה בחיים שמלווה אותנו בכל יום. נמשיך בכל דרך אפשרית לספר עליך מקווה שמשיח צדקנו יגיע כבר במהרה וניפגש שוב ביחד תפילת חגיגית רוקדים ושרים בגאווה גדולה.
מתגעגע עליך אח יקר.
הראל דודוביץ
צפו במכתבים נוספים מהפרוייקט "מאז שהלכת"
אליהו אשרי הי"ד נרצח ביולי 2006 כאשר עשה את דרכו למכינה אחרי שהיה שבת אצלו סבו הרב חיים דרוקמן במרכז שפירא. אליהו עליה עלה על טרמפ שהתברר כטרמפ של מחבלים. סמוך לעפרה המחבלים סטו מהדרך וחטפו אותו לכיוון רמאללה. שם הם רצחו אותו וקברו אותו באזור. לאחר מבצע של כמה ימים כוח צה"ל תפס את המחבלים והחזיר את גופתו של אליהו. אליהו נקבר בהר הזיתים בירושלים.
הכותב הינו סופר-וויזר ויועץ תקשורת במשרד יחסי הציבור והפרסום 'גל אורן לרנר'