סגור

לגור איתם: גרים עם ההורים ושומרים על השפיות

לגור עם ההורים זה לא החלום של אף זוג צעיר, אבל ההוצאות נמוכות, סבתא בכוננות בייביסיטר ואפילו הוויכוחים פוחתים כי "לא נעים". מבט מקרוב על התופעה ומה להורים המארחים יש להגיד על זה

ענבל לרנר, משלך
טו באב התשעד
,
11 באוגוסט, 2014 19:07
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

הכתבה באדיבות אתר 'משלך'

לפני חודש החלטנו לעבור לגור אצל ההורים. ההחלטה הייתה לא פשוטה ולוותה בהרבה התלבטויות; פחד לקלקל את מה שעובד, חשש משינוי ביחסים שלנו כזוג ושינוי היחסים הטובים עם ההורים והאחים. הסיבות שהובילו להחלטה היו רבות גם הן. רצון להיות קרובים אל המשפחה, עזרה עם התינוק החדש, חוזה השכירות שהסתיים וכוונת בעל הבית לעלות את המחיר יחד עוד תשלומים רבים ומעמיסים, והנה אנחנו היום - זוג פלוס אחד שגרים אצל ההורים.

לכתבות נוספות:

עולה מן הטבילה: "אמא, לאן את הולכת?"

הדייט, הגאולה והרבי

אין זמן לאינטימיות? 5 טיפים שישנו הכל

כשהאח הקטן לא מבין רמזים

חני ומאור (23) נשואים שלוש וחצי שנים אך רק לפני כחודשיים עזבו את הקן. מיד לאחר החתונה גרו אצל ההורים של חני. בבית מתגוררים גם ארבעת אחיה הקטנים (בגילאי 21-8). בתקופה זו הם התבגרו, השתחררו מהשירות לאומי ומהצבא, התחילו ללמוד ולעבוד ואף הרחיבו את המשפחה - יש להם בן חמוד בשם איתן, בן שנה ושלושה.

"כשהתחתנו מאור היה בצבא ואני הייתי בחודשים האחרונים של השירות לאומי ולקראת לימודים, כך שלא היה לנו מקור הכנסה והפתרון היחיד היה לגור אצל ההורים שלי", מספרת חני. "מה גם שמאור לא היה בבית רוב השבוע ולא רציתי להישאר לבד. באותה תקופה הם עברו דירה לבית גדול יותר ונתנו לנו חדר גדול עם שירותים ומקלחת נפרדים".

הצלחתם למצוא את המקום שלכם כזוג בנפרד מהמשפחה שלך?

"לא תמיד הצלחנו, אבל השתדלנו לעשות ארוחות ערב ב'בית' שלנו. התעקשנו שיקראו לחדר שלנו בית ולא חדר. אין ספק שהקושי היה בשבתות כשאכלנו תמיד עם המשפחה שלי, כשהיה ברור מאליו שאנחנו אוכלים איתם. הרבה פעמים רצינו להיות לבד ואחי הקטן ישב אצלנו ולא הבין שהייתי רומזת לו ללכת. ובכלל כשאתה גר בבית כולם יודעים מתי נכנסת, מתי יצאת, אם אתה נמצא או לא, לפעמים אם אתה בא בשעות מאוחרות שואלים למה חזרת מאוחר ואם יוצאים לשנייה מיד מתעניינים לאיפה אתה יוצא. כל חודש מחדש ללכת למקווה היה סיפור…"

ואחרי שמאור השתחרר מהצבא חשבתם לעבור?

"מאור מאד רצה לעבור, להתחיל את החיים שלנו לבד, בלי המשפחה שלי שסובבת אותנו ביום יום. גם קיבלנו הערות מאנשים שטרחו להגיד לנו שלא באמת התחלנו את החיים המשותפים שלנו, וזאת למרות שהיה לנו כבר תינוק. אני מאד קשורה למשפחה שלי וסך הכל היה לי מאד נוח להמשיך לגור אצל ההורים שלי אחרי החתונה, לא היינו צריכים לעשות קניות גדולות, לא היו לנו הרבה הוצאות וכתוצאה מכך חסכנו כסף בצורה משמעותית, לכן לקח לנו שנה וחצי מאז שמאור השתחרר ועד שעברנו לבית משלנו".

מרחוק יותר קל לשמור על יחסים טובים עם ההורים?

"אצלי זה לא משנה, אבל אני חושבת שהיום היחסים של מאור עם ההורים שלי הרבה יותר טובים ורגועים כי שאתה רואה בנאדם כל יום יש לך יותר חיכוך איתו, לטוב ולרע. ההורים שלי הרבה פעמים זרקו הערות, לרוב בלי לשים לב. כשגרים במשותף חייבים לדעת להסתדר, ללמוד לא לכעוס, להבין את הצד השני, זה מורכב".

היית ממליצה לזוג טרי לגור אצל ההורים?

"אני חלוקה. מי שלא צריך, כלומר שיש לו יכולת כלכלית, אני ממליצה לא לעשות את זה. אבל אין ספק שזה עוזר, המון. בסופו של דבר לכל אחד יש חיים משלו, לי לקח קצת זמן להפנים שאנחנו משפחה בפני עצמנו, פתאום שעברנו דירה היה לי שקט מידי, הייתי צריכה להתרגל לעובדה שאין רעש של אנשים שכל הזמן באים ויוצאים ועדיין אני בתקופת הסתגלות. אני מאמינה שעדיף שזוג יתחיל את החיים המשותפים בצורה עצמאית בלי להסתמך על ההורים, אחר כך אם קשה תמיד אפשר להיעזר בהורים, כמובן במידה ויש להם אפשרות לכך".

"מתווכחים פחות, כי לא נעים מההורים"

מסתבר שחני ומאור הם לא היחידים שגרו אצל ההורים והתופעה הופכת להיות שכיחה יותר ויותר בעיקר במגזר הדתי. זוגות שמתחתנים צעירים מתקשים לעמוד בתשלומים, ולעיתים אם מתחתנים כשהבעל עוד בצבא לא משתלם להחזיק דירה, ולכן מגורים אצל ההורים נחשבים לפתרון זמני מקובל. אך מה קורה כשיש גם ילדים בתמונה? והאם קל או קשה יותר לעבור להורים לאחר שנים של מגורים בנפרד? לירון (26) ושימי (27) החליטו לפני שנה לאחר שלוש שנות נישואים וילד בן שנה וחצי לעבור לגור אצל ההורים. היה ברור להם שהמצב זמני מאחר והם התכוונו לרכוש דירה תוך פרק זמן קצר.

"תמיד קיים חשש, אבל עברנו לאחר שהחלטנו יחד שזו האופציה הטובה ביותר עבורנו. הרגשנו בטוחים בהחלטה שלנו מאחר ובאמת זה פתרון זמני", אומרת לירון.

האם אתם מצליחים לשמור על העצמאות שלכם?

"אני חושבת שכן, לא הרגשנו אובדן עצמאות היות וההורים והמשפחה למזלנו לא מתערבים לנו בחינוך, בזוגיות ובחיים, מלבד לעזור. וזה יאמר לזכותם - אמנם אנחנו גרים בחדר בלי שירותים נפרדים או מטבח נפרד, כמובן שללא כניסה נפרדת, אך התחושה היא שאנחנו בחדר צדדי ולא במרכז הבית". יחד עם זאת, למגורים עם ההורים יש גם השפעה חיובית שלירון מציינת:"אנחנו חייבים להיות סבלנים יותר כי לא נעים להתווכח ליד אחרים, אז אנחנו הרבה יותר מאופקים אחת לשני ויותר חושבים לפני, הרבה יותר מהתקופה שגרנו בנפרד מהמשפחה".

האם היית ממליצה?

"ממליצה בהסתייגות. צריך להכיר את הנוגעים בדבר, הורים, אחים ובני הזוג על מנת לוודא שזה לא מורכב מידי. לנו באמת יש התנסות מאד חיובית אך אני יודעת שזה לא טריוויאלי ולא לכל אחד זה טוב ומתאים. לדעתי מאד חשוב גם לדעת שיש נקודת סיום, מעין דד-ליין שאחריו עוברים, ולא להתייחס לשהות אצל ההורים כמשהו בלי סוף".

"הם משלמים לנו את החשבונות"

חודש לפני המעבר להוריי הזמנו אותם, בעלי ואני, לבית קפה, ודיברנו על הציפיות שלנו אחד מהשני ממגורים משותפים - מה חשוב לנו, מה חשוב להם. לדוגמא, אמרנו שמאד חשוב לנו לאכול לבד בשבת כדי להרגיש שאנחנו גרים קצת בנפרד, בכל זאת גרנו שנתיים מאז החתונה לבד. הדגשנו שהם לא צריכים להיפגע מכך כי זה מאד חשוב לזוגיות שלנו. כמובן הגדרנו שברור לשנינו שזה מצב זמני והסכמנו שאם משהו מפריע - לא לצבור כעסים ולהגיד. עד עכשיו, טפו טפו, הכל מתנהל בצורה נהדרת ומי שבעיקר נהנה זה התינוק שלי, שאוהב שיש לו סבתא צמודה ודודים צעירים שמפנקים אותו.

ד"ר ציפי ריין, פסיכולוגית, מטפלת זוגית ומשפחתית, ומרצה בבר אילן ובמכללת 'אורות', אומרת כי יחד עם היתרונות של תמיכת ההורים בזוג צעיר, בולטים גם החסרונות של המגורים המשותפים. במצב ש"בעל המאה הוא בעל הדעה" יהיה קשה מאוד לזוג לבנות תא עצמאי.

מה ההשפעות של מגורים אצל ההורים על הזוגיות?

"ההורים יכולים לתת לזוג תמיכה לא רק כלכלית, כגון הכנת ארוחות שבת או עזרה עם התינוק כדי להקל את המעמסה של חיי היום יום של הזוג הצעיר. אך כשגרים בבית ההורים ההתערבות של ההורים היא חלק מהחיים המשותפים איתם, גם מעצם המגורים המשותפים וגם מעצם זה שההורים רואים יותר ממה שנעשה אצל הזוג. הם מעורבים יותר ולכן מביעים יותר את דעתם. לעיתים קרובות מציאות זו יוצרת מתחים בין בני הזוג להורים, וכן בין בני הזוג שאחד מהם מצדד יותר בהוריו או מואשם מעצם היותם הוריו בהתערבויות שלהם".

איך אפשר למזער נזקים? או במילים אחרות, איך ניתן לגשר על מחלוקות או כעסים?

"חשוב להימנע כמה שיותר מביקורת גם כלפי ההורים, גם כלפי בן הזוג שאצל הוריו גרים ובכלל להימנע מביקורת הדדית. כמובן צריך להשתדל עד כמה שאפשר בתוך המגורים אצל ההורים ליצור נפרדות, כגון לאכול לפחות חלק מן הארוחות (בשבת ובאמצע שבוע) רק ב'גרעין' החדש הצעיר, בנפרד מההורים. לנסות עד כמה שאפשר להתנהל כלכלית באופן עצמאי. לנסות ככל האפשר לא לערב את ההורים בהתנהלות הזוגית והמשפחתית הצעירה, לא לחשוב כל הזמן על 'לא נעים לי מההורים' כי הם נותנים לנו לגור אצלם, או משלמים את החשבונות שלנו, אלא לחשוב בעיקר מה נכון לנו כזוג צעיר. עוד המלצה חשובה היא שבמידה ולזוג יש קושי עם ההורים, רק הבן/בת שלהם פונים ומדברים איתם. כלומר שההתמודדות מול ההורים לא תהיה של בן הזוג. ולהורים שבביתם הזוג הצעיר גר, אני מציעה כמה שפחות להתערב בחיי הזוג, וכמה שיותר לאפשר להם להתנהל לבד. גם אם הם טועים לדעתכם, תנו להם להתנסות, ליפול וללמוד".

ומהצד השני: גרים עם הילדים

פנינה (48), אם לשישה, אפשרה לביתה הגדולה שנישאה לפני ארבע שנים לגור בביתה לאחר החתונה. לפני חודש היא חיתנה בת נוספת שגם היא גרה אצלם עם בעלה הטרי.

פנינה, למה החלטתם לאפשר לילדים שלכם לגור אצלכם לאחר החתונה?

"החתן שלי היה בצבא וידעתי שהיא תהיה לבד כל היום, בעלי ואני חשבנו שאין טעם שהם ישכרו דירה כשהוא בא רק בסופי שבוע, היה לנו מקום בבית וידענו שזה מאד יעזור להם".

הייתם צריכים לוותר על משהו מהנוחיות שלכם כדי לאפשר לבנות הנשואות לגור בבית?

"יש וויתורים. הדבר הראשון והמשמעותי הוא לוותר על שטח, מה שאומר ששניים מהילדים, בגיל בית ספר, היו צריכים לעבור לחדר אחד. לי היה ויתור נוסף כי יש פה גבר בבית שלא היה לפני כן, מה שמצריך אותי להיות עם כיסוי ראש מחוץ לחדר לדוגמא. עם הילדים שלך אתה מרגיש חופשי, וחתן או כלה זה מישהו חדש שנכנס לבית, לא משנה כמה קרוב אליו תרגיש ותהיה".

איך את חושבת שהמגורים המשותפים השפיעו על הזוג הצעיר, ועל בניית הזוגיות שלהם?

"בגלל שמיד לאחר החתונה הם גרו אצלנו אז אני לא חושבת שהם הכירו משהו אחר, זה היה מצב נורמאלי עבורם, ומשם הם בנו את הקשר שלהם. אך בשלב מסוים כשהחתן שלי רצה לעבור והיא לא היה להם קשה יותר, ולכן הם גם הבינו שהם צריכים לעבור. אני רואה שמאוד טוב לבת שלי שגרה אצלנו היום, אבל זה לא אותו דבר כי עבורם זה מצב זמני מאד, בעלה משתחרר עוד חודשיים והם יעברו לגור בישיבה שלו".

האם את רואה שוני ביחסים מאז שהבת הגדולה עזבה לפני שנה?

"זה טבעי שיהיה שונה, היחסים תמיד היו פתוחים עד גבול מסוים. יש דברים שלא אמרנו גם אם הפריע לנו. תראי, מלכתחילה לגור עם ההורים זה לא מצב נורמאלי, זה קרש קפיצה להיות עצמאי, הם חסכו כסף. זה טוב לתקופה מוגדרת".

היית ממליצה להורים אחרים?

"זה תלוי מי ההורים. זה לא משהו שאתה יכול להמליץ, אבל אם יש מקום שאפשר להשתמש בו ואין להורים יכולת להביא לזוג כסף זו אופציה טובה, וכל סבתא אוהבת להיות קרובה לנכדים שלה. גם הידיעה שאתה יכול לעזור במשהו לילד שלך היא מאד טובה, סך הכל זה כיף שהילדים סביבך. אני מניחה שיהיו זמנים שנהיה לבד, צריך לנצל את מה שיש עכשיו".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אילוסטרציה  צילום: פלאש 90, משה שי

המל"ל: חשש מטרור נגד ישראלים בחו"ל

קרא עוד