זבולון אורלב מבקש סליחה

"הימים הנוראים פותחים חלון הזדמנות לתיקון חברתי ולפיוס. בעבורי זו הזדמנות לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו ביודעים ובלא יודעים, כפי שצד הרע של החיים הפוליטיים הביאוני לכך"

זבולון אורלב
כח באלול התשעג
,
03 בספטמבר, 2013 14:18
יחצ

יחצצילום: יחצ

ביומא (פה,ב): "דרש רבי אלעזר בן עזריה: ”מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו“ (ויקרא טז,ל); עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר; עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שיירצה את חברו". ראב"ע מסתמך על המילים "לפני ה" - דהיינו אפשר להיטהר ולבקש ממנו כפרה רק על מצוות "לפני ה'", שבין אדם למקום. אבל מצוות שבין אדם לחברו, אף על פי שהן מצוותיו של המקום, הכתובת לבקשת כפרה עליהן היא חברו ולא המקום. כך נפסק גם להלכה ללא מחלוקת או הסתייגות. חד חלק וברור.

פרופ' משה ארנד ז"ל הביא בדף פרה"ש תשע"א (מטעם אוני' בר אילן) את ביאור של הרב יאשיהו פינטו, בעל פירוש 'הרי"ף' על ספר עין-יעקב: "מדכתיב 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם', וחזר לומר 'לפני ה' תטהרו', והרי כבר נאמר 'לטהר אתכם', ומה צורך לומר עוד 'תטהרו'? בא לומר כי ביום הזה יכפר 'לפני ה'', דהיינו עבירות שבין אדם למקום, בתנאי שתטהרו אתם בני האדם מעבירות שבין אדם לחברו. ואם לא תטהרו מעבירות שבין אדם לחברו גם יום הכיפורים לא יטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה', שהם בין אדם למקום."

מה 'שוקל' יותר בארון הספרים?

לעומת המשקל המכריע של מצוות שבין אדם לחברו במשנה, יש לכאורה חוסר התאמה במשנה, בגמרא, בראשונים ובאחרונים, כדלהלן: עיון בששה סדרי משנה מלמד כי ארבעה מהם מתרכזים בעיקר במצוות שבין אדם למקום; זרעים, מועד, קודשים וטהרות. בסדר נשים יש מצוות רבות גם בין אדם לחברו - לאשתו. רק סדר נזיקין מוקדש כמעט כולו למצוות שבין אדם לחברו.

גם השלחן-ערוך של רבי יוסף קארו, בנוי במתכונת דומה: חלקו הראשון, 'אורח חיים', עוסק בחובות היומיומיות למקום מבוקר עד ערב בימי חול, ובימי שבת ומועד. חלקו השני, 'יורה דעה', עוסק באיסור והיתר כמו שחיטה, מאכלות אסורות ועוד. חלקו השלישי, 'אבן העזר' ("עזר" היא האישה, על פי כינויה בבראשית "עזר כנגדו") עוסק בענייני אישוּת. חלקו הרביעי, 'חושן המשפט', עוסק בדיני ממונות ומשפטים.

בטוחני שבדיקת ספרות השו"ת לדורותיה תגלה שאחוז גדול מהן באופן משמעותי הן תשובות שבין אדם למקום. ניתן להדגים זאת בפירוט הרב, בדקדוק בפרטי הפרטים וברזולוציה הגבוהה למשל של דיני כשרות המזון, או דיני מוקצה בשבת. לא כן הדבר במצוות שבין אדם לחברו, למעט יחידי סגולה בולטים (כמו בעל ה'חפץחיים''). גם בדורנו אין התייחסות בולטת בספרות השו"ת למצוות חברתיות.

ומה 'שוקל' יותר בחיים?

הוכחה נוספת לכך היא שמקובל להעריך את מידת צדקותו ומעלתו הרוחנית של רב ותלמיד חכם לפי שמירת המצוות במרחב שבין אדם למקום שלו, ולא במידותיו בין אדם לחברו. חוסר הפרופורציה הבולט, בין החשיבות המופלגת המיוחסת למצוות שבין אדם למקום בהשוואה למצוות שבין אדם למקום, מקבל ביטוי לא רק בסדרי המשנה, בחלקי השולחן ערוך ובספרות השו"ת, אלא גם בהתנהלות של אורח החיים הדתי השגרתי שלנו.

צריך להודות על האמת כי אנו מסוגלים להעמיק ולהאריך מאד בסוגיות הלכתיות מגוונות שבין אדם למקום, ולדקדק מאד בעשייתן קלה כבחמורה, ובה בעת להיכשל ולחטוא בעוונות ובפשעים חמורים שבין אדם לחברו. איש מאתנו לא יעלה על דעתו לחלל שבת בנסיעה ברכב או בצפייה בטלוויזיה, אבל לעיתים מזומנות אנו לא מרגישים בכלל שאנו מוציאים דיבה, מלבינים פנים, מכים את חברנו בסתר בלשון הרע וברכילות מרושעת (טוקבקים ארסיים אנונימיים), מתכמנים, מקמבנים, משקרים ומרמים איש את רעהו בלי להניד עפעף ובלי להסמיק. עבירות חברתיות חמורות אלו נתפסות כאילו הן מחוץ לתרי"ג המצוות, וכאילו ששמירת תורה ומצוות אינה כוללת תחום זה כלל, ואין מוטלת חובה מיוחדת על שומר תורה ומצוות בענין זה יותר מאשר על כל אדם אחר שאיננו דתי או אינו יהודי.

הבה נתפייסה

הימים הנוראים פותחים אחת לשנה חלון הזדמנות לתיקון חברתי, לפיוס, לאחווה ולשלום בין אדם לחברו. גם אם לא כערך תרבותי אוניברסאלי, של בני אנוש באשר הם, הרי בוודאי אנו מחוייבים בו כערך הלכתי, תורני ורוחני, כדי שתתקבלנה תפילותינו לרצון לפני אדון כל, ויתכפרו כל עוונותינו - גם על עבירות שבין אדם למקום.

גם עבורי זו הזדמנות לבקש (שלש פעמים) סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי בו ביודעים ובלא יודעים, כפי שצד הרע של החיים הפוליטיים הביאוני לכך. ומנגד, למחול ולסלוח לכל מי שפגע בי. שנכתב ונחתם כולנו לאלתר לחיים טובים ולשלום!

המאמר המלא יתפרסם בעלון ”שבת בשבתו“

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מעלה אדומים על רקע הכפר אל עזרייה צילום: shutterstock

מה הכוונה ב"חוקיות ההתנחלויות"? ההסבר המלא

קרא עוד