חדשות כיפה

הרב שידע להיות אדם

הרב אמנון בזק מספיד את הרב עמיטל ומנסה לעמוד על דמותו של אדם שהאמין ש"לא הכל הלכה"

נעמן קם

נעמן קםצילום: נעמן קם

מורי ורבי הרב יהודה עמיטל, שאני מתקשה כל כך להוסיף לו כעת את המילה זצ"ל, היה מענקי הרוח של עם ישראל בדורות האחרונים. גם פרטים יבשים, לכאורה, בביוגרפיה שלו מלמדים על גדלותו: ניצול שואה, שאיבד את הוריו ובני משפחתו, עלה לבדו לארץ, ובכוח אישיותו וגדלותו התורנית היה לאחד מהרבנים המשפיעים ביותר בציונות הדתית. הרב עמיטל היה בין הוגי רעיון ישיבות ההסדר, מתוך אמונה בצורך בשילוב שבין שירות צבאי ולימוד תורה בישיבה, והיה מקימה של אחת מן הראשונות והגדולות שבישיבות ההסדר, ישיבת הר עציון. על תלמידיו נמנים עשרות רבות של ראשי ישיבות, רבני ערים ויישובים, רמי"ם ומחנכים, כמו גם אנשי ציבור ורוח בכל תחומי העשייה. הרב עמיטל נודע גם בפעילותו הציבורית, ובתקופה שלאחר רצח יצחק רבין, פנה אליו ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, וביקש ממנו להיות שר בממשלתו, על מנת לאחות את הקרעים בציבור הישראלי.


במשפט אחד היה יכול לחשמל אולם שלם של מאות תלמידים
(צילום: נעמן קם)

אולם, אין בפרטים אלו משום לתאר אפילו במשהו את משמעותה של אישיותו המיוחדת של הרב עמיטל עבור אלפי תלמידיו. הרב עמיטל היה שילוב ייחודי של גדול תורה, עם עולם רוחני עמוק ומורכב, אך גם היה בעל רגש עצום, שתפילותיו בימים הנוראים והניגונים הרבים שלימד את תלמידיו, הרטיטו לבבות במשך עשרות בשנים. לרב עמיטל הייתה כריזמה בלתי-רגילה, ובמשפט אחד, מקורי וייחודי, יכול היה לחשמל אולם ובו מאות תלמידים. הרב אהב לספר סיפורים שונים מתחומים שונים, באופן מרתק ובחוש הומור מיוחד. שכן, מעל לכל מעלותיו, ובראש ובראשונה, הרב עמיטל היה אדם, ונקודה זו הייתה המרכז של הגותו הרוחנית המופלאה.


ואכן, הגות זו, שהייתה בעלת עוצמה נדירה, ייחודית ורלוונטית כל כך לימינו, הייתה המאפיין המרכזי של הרב עמיטל. בניגוד לתפיסות רווחות בעולם הדתי של ימינו, הרב עמיטל שם את הדגש בהגותו הדתית על האדם, עם כל מורכבותו ואנושיותו. הרב נהג לומר, שאם תלמידים של רב מחקים אותו בדרכו ובהליכותיו, הרי שיש בכך כישלון חינוכי. לכל אדם יש את האישיות המיוחדת שלו, והוא צריך לבנות אותה בהתאם לה. על התלמיד לקבל מן הרב את המתאים לו, ולהיות פתוח לקבל גם מרבנים ואנשי רוח אחרים, ותהליך זה צריך להיות מתוך צניעות וענווה מצד אחד, אך מתוך הבנה לאישיותו המיוחדת של כל אדם, מצד שני. הרב סירב באופן עקרוני לתת לתלמידיו הדרכות מעשיות בדרכי החיים: הוא תמיד היה מוכן להקשיב, לשוחח ולייעץ, אך סבר שאת ההחלטה הסופית צריך האדם לקחת על עצמו.


משום כך, הרב עמיטל התנגד לגישת האקטיביזם ההלכתי, המערבת את המערכת ההלכתית בכל תחומי החיים. "לא הכול הלכה", חזר הרב והדגיש, ובשאלות רבות ההלכה משאירה לאדם את ההחלטה כיצד עליו לפעול, מתוך שיקולים רחבים. בין היתר, דגש מיוחד בהגותו של הרב עמיטל היה בנושא המוסר הטבעי. הרב היה נוהג להזכיר את גישתו של הרב גלזנר, בעל הדור רביעי, שטען שהמוסר הטבעי הבסיסי ביותר קודם לעולם ההלכתי.


מעולם לא חשב שתלמידיו צריכים לחשוב כמותו (צילום: נעמן קם)

באופן טבעי, הרב הדגיש את חשיבות ההתנהגות המוסרית חברתית של האדם, והרבה לצטט את דברי הרא"ש, שמצוות שבין אדם לחברו קודמות למצוות שבין אדם למקום. דרך ארץ קדמה לתורה, ומשום כך הרב חינך את תלמידיו להתנהגות אנושית בסיסית, מענטשלכקייט באידיש, כמרכיב חשוב ביותר באישיותם. ומעל לכל, הרב הדגיש את הצד האנושי שבאדם - לא לנסות לקפוץ למדרגות רוחניות גבוהות מידי, שאין להן כיסוי אמיתי; לא להתעלם מן החולשות שיש בכל אדם, ולא להיבהל מרגעי משבר, שהם חלק בלתי-נפרד מכל אדם. הרב דרש מתלמידיו כנות מלאה בעמידה לפני ה, ובריחה מהעמדות פנים ופוזות חיצוניות.


הרב חינך את תלמידיו לחשיבה עצמית, והיווה בעצמו דוגמה מובהקת לכך. דומני, שהטרגדיה הגדולה באישיותו של הרב עמיטל הייתה שהוא שילם מחיר כבד על חשיבתו העצמית, מבחינה ציבורית. אחת מנקודות היסוד בהגותו של הרב הייתה הקביעה שהשיקולים של טובת עם ישראל קודמים לכל ערך אחר, כולל הערך של ארץ ישראל, ועל כן הרב לא שלל קטגורית אפשרות של מסירת שטחים מארץ ישראל, אם אכן הם חלק מטובת עם ישראל. הרב גם התנגד בתוקף לניסיון לפסוק הלכה ברורה בנושאים מדיניים, שכן מורכבותם של נושאים אלו אינה מאפשרת פסיקה לאור מקורות קודמים, אלא דורשת התייחסות מעמיקה, מתוך שקלול הערכים השונים והיכולת לבטא אותם מבחינה מעשית.


חלקים גדולים בציבור הדתי-לאומי התקשו לקבל את המשמעויות הפוליטיות של מחשבתו של הרב עמיטל, וכך גם החמיצו את גודל אישיותו. לאלפי תלמידיו לא היה קשה כלל וכלל לקבל את גישתו של רבם, גם אם לא הסכימו עמה לחלוטין. שהרי, כפי שציינו לעיל, הרב מעולם לא חשב שתלמידיו צריכים לחשוב כמותו. תלמידיו הרבים העריצו את יכולתו של הרב לחשוב באופן עצמאי ומקורי, וגם אם לא קיבלו את דעתו בהקשר הפוליטי, מכל מקום הם למדו ממנו רבות על הצורך בחשיבה עצמאית, על אומץ לבו הציבורי ועל אהבת עם ישראל כולו, שהייתה כל כך משמעותית בהגותו של הרב.


תודה לך, מורי ורבי. תודה על שעיצבת את כל עולמי הרוחני, על הלגיטימציה שנתת לי להיות אני עצמי, על שהרגעת אותי ברגעים קשים, על שלימדת אותי לא להיבהל מחולשות אנושיות. חינכת אותי לראות בלימוד השגרתי, דבר יום ביומו, את הדבר החשוב ביותר, הסברת לי שהחוויות הגדולות באות לידי ביטוי דווקא בשגרה. ריגשת אותי בתפילותיך ובשיחותיך, שימחת אותי בסיפוריך, נטעת בי את הכלים להתמודד עם מצבים שונים בחיים. דמותך תוסיף ותלווה אותי בכל רגע בחיי, ואת קולך המתנגן בראשי לא אפסיק לשמוע לעולם.


עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

משפחת אטינגר צילום: באדיבות המשפחה

קרוב למיליון שקלים גויסו תוך פחות מיממה עבור משפחת אטינגר

קרא עוד