חדשות כיפה

הפולמוס על החיסון נגד נגיף הפפילומה: אידיאולוגיה במסווה של מדע

אליהו גליל סבור כי הויכוחים סביב מתן החיסון לוירוס הפפילומה, במטרה למנוע את סרטן צוואר הרחם - נגועים מימין ומשמאל בשיקולים אידיאולוגיים הרבה יותר מאשר שיקולים רפואיים או מדעיים

shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

סרטן, מילה שמעוררת אימה בלב כל אדם. די ברור למה. יותר מרבע מכלל הנפטרים בשנה בישראל מתים מקבוצת מחלות זו, מה שממקם אותה בראש סיבות המוות בישראל. הרבה לפני תאונות הדרכים, הרבה לפני טרור. למעשה, כל קורא רביעי של הטור הזה ימות מסרטן... את רובנו זה לא מטריד, שכן we are young, we are free ועוד חזון למועד, אבל ישנם כאלו שלא מעיזים להגות את שמה של המחלה במפורש; "המחלה הידועה" קוראים לה בציבור החרדי, או אפילו "המחלה" סתם, מתוך רצון להרחיק ממנה ככל הניתן. גם אנשי השיווק יודעים את האפקט המכשף של המילה - וזו ככל הנראה הסיבה לכך שה"חיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי" קרוי "חיסון כנגד סרטן צוואר הרחם", שהרי מי לא רוצה חיסון כנגד הסרטן הדמוני?


אך למרות השם היומרני שהודבק לו, ה"חיסון כנגד סרטן צוואר הרחם" אינו אלא חיסון כנגד זנים בודדים של נגיף הפפילומה הנחשדים כמסרטנים; מתוך משפחה של כ-200 זנים של נגיפים, אותרו כ-15 זנים הגורמים להופעת נגעים העלולים להפוך לסרטניים והחיסון מגן על האדם מפני ארבעה מהם בלבד (6, 11, 16, 18). רוב ככל זני הנגיף עוברים בין בני אדם בעת קיום יחסי מין - בעקבות מגע ישיר בין רקמות העור או הריריות של המשתתפים. למרות שגם גברים עלולים להיפגע מהנגיף, מחסנים דווקא נשים כיוון שרק אצלן הוא עלול לחולל סרטן (שהוא נדיר מאוד, 5.5 חולות לכל 100,000 נשים, וגם לא קטלני במיוחד: בגילוי מוקדם ועם טיפול מתאים, 92% מהחולות בסרטן צוואר הרחם ממשיכות לחיות גם חמש שנים לאחר הגילוי; לשם השוואה, הפרוגנוזה של סרטן הריאה הנפוץ הרבה יותר עגומה: גם במקרי המחלה הקלים ביותר היא אינה עוברת את 50%).

לפני פחות משנה הוכנס לסל התרופות הישראלי החיסון כנגד הנגיף. משמעות הדבר היא שניתן לקבלו במחיר מסובסד. לאחר התחבטויות רבות, החליטו אנשי משרד הבריאות להכניס את החיסון גם לשגרת החיסונים של ילדי ישראל ודובר המשרד הודיעלציבור כי "החיסון נגד נגיף הפפילומה יכלל כמתוכנן, ובהתאם להמלצת ועדת הסל בשגרת החיסונים בישראל החל משנת הלימודים הנוכחית (2013-2014, תשע"ד)". למעשה, על אף שגם בנים יכולים לקבל את החיסון ואף שניתן לחסן כבר בגיל 9 שנים (ועד גיל 45 שנה) - הוחלט לחסן רק את הנערות ורק בהגיען לכיתה ח'. סביר להניח שההחלטה לחסן דווקא בנות בסביבות גיל 13 נובעת מכך שלפני גיל זה נערות ישראליות אינן נחשפות לנגיף העובר במגע מיני בלבד. החלטת משרד הבריאות היא החלטה גורפת שאינה מבחינה בין נערות חילוניות ובין נערות דתיות; כולן אמורות לקבל את החיסון מבלי להתחשב בשאלה האם הן אכן חשופות לנגיף.

חוסר ההבחנה בין אוכלוסיות מתירניות לבין שאינן כאלו - והחשש שהחיסון יעודד מתירנות מינית - הביאה את הרב השמרן ברוך אפרתי להגיב בנחרצות; כשנשאל לדעתו בנושא, ענה הרב אפרתי שאין לחסן את הנערות: "ודאי אין מקום לחיסון כזה באולפנא דתית, בהיותו בנוי על הנחת יסוד שהבנות שטופות בחטאי תרבות המערבית שבה נשים מפקירות גופן לגברים ולא ממתינות עד לחתונה. החינוך של אולפנות וחט"ב תורניים אינו מדריך לתרבות כזו, ולכן אין סכנה ריאלית המצריכה חיסון". הרב אפרתי המליץ להימנע מקבלת החיסון וקרא לעורר את מודעות ההורים לחוסר הטעם שבו. החרה-החזיק אחריו הבלוגר משה רט שעל אף שלא התנגד לחיסון עצמו, טען בביטחון אופייני כי "חברה היוצאת מנקודת הנחה, שכל נערה בת 13 עומדת או-טו-טו לפתוח בקיום יחסי מין אינטנסיביים עם מספר גברים, היא חברה חולנית להחריד" (כמובן שהניתוח של משה רט דמגוגי ואינו מדוייק; אפשר להידבק בנגיף גם לאחר מגע מיני בודד עם גבר אחד. החיסון לא נועד להכשיר את מציאות המתירנות המינית אלא רק להקטין את הנזקים שהיא גורמת). גם רבנים חרדיים הביעו התנגדות פומבית להחלטת משרד הבריאות.


תגובתה של תנועת "נאמני תורה ועבודה", תנועה דתית ליברלית הפועלת "לשילוב התורה עם המדע, עם חזון הציונות, ועם החיים המודרניים", לא איחרה לבוא; עינב מייזליש־גתי, ד"ר לביולוגיה וחברה בהנהלת התנועה, שיגרה מכתב זועם לראשי משרד החינוך ובו טענה ש"ההחלטה בדבר יעילות החיסון אל מול סיכוניו וההסתברות לחולי צריכה להיות מסורה בידי מומחים רפואיים ולא בידי רבנים", תוך שהיא מוסיפה שהניסיון למנוע את החיסון מנערות דתיות נובע מ"בורות והפחדה" וגובל "בחוסר אחריות רפואית". עוד טענה הד"ר ש"קשירה בין מחלות באברי המין לבין הפקרות מינית הינה בורות ובערות שפושה במחוזותינו בתקופה האחרונה" - כשהיא מתכוונת לפולמוס הקודם שניהלה תו"ע כנגד הצנזורה של ספרי הביולוגיה של החמ"ד. הד"ר הזכירה שהחיסון חשוב גם כי "מתן החיסון אינו מגן על הנערה רק במצבה הנוכחי, אלא לפרק זמן ארוך הרבה יותר, כאשר תתחיל להיות פעילה מינית בבגרותה, ולאחר נישואיה".

בניגוד לרב אפרתי, איני חושב שהחיסון יפגע בצניעותן של התלמידות (קראתי את רשימת תופעות הלוואי של החיסון ולא מצאתי שהחיסון עלול "להכתים את הלבבות במחשבות איסור"). גם אין לחשוש שמתן החיסון יעודד מתירנות של התלמידות הדתיות;מחקר אמריקאי משנת 2012 מראה שלחיסון לא הייתה השפעה על ההתנהגות המינית של הנשים שחוסנו. למרות ה"הגנה" שהוא מספק המשיכו הנשים המתירניות לברור את בני זוגן ולהשתמש באמצעי מניעה, קל וחומר בחברה דתית פוריטנית.


עם כל הערכתי לגישה הליברלית, אני חולק על מסקנותיה של ד"ר מייזליש-גתי ומאמץ את אלו של הרב אפרתי מפני שהשיקולים הרפואיים שמציגה הגישה השמרנית טובים יותר; תחילה יש להעיר שהטענה המרומזת של הד"ר שעמדתו של הרב אפרתי נובעת מגישתו השמרנית מוטעית; האם הד"ר אינה מודעת לקשר הברור שבין מתירנות מינית ובין סכנת ההדבקה בנגיף? על אף שזנים אחרים של הנגיף עלולים לעבור גם בעת מגע שאינו מיני, זני נגיף הפפילומה הגורמים לסרטן צוואר הרחם עוברים במגע מיני בלבד. משום כך החיסון ניתן לנערות בגיל הבשלות המינית ולא קודם לכן. מאחר שהמתירנות המינית אינה מקובלת בציבור הדתי, אין סיבה לחסן את הנערות בגיל זה. אכן, אפילו החשש לשלומן של אותן נערות דתיות שינהיגו אורח חיים מתירני אינו מצדיק חשיפה של כל אוכלוסיית הנערות הדתיות לחיסון. הד"ר טענה שהחיסון מעניק הגנה ארוכת-טווח מפני סרטן צוואר הרחם; האם היא אינה יודעת שהחיסון מספק הגנה לחמש שנים בלבד? חמש שנים שיגמרו בדיוק בגיל 18, כשהנערה הדתייה רק תתחיל את מאמציה למצוא חתן כשר... ואולי הד"ר בכלל מנסה לעודד נישואי בוסר בגיל צעיר?

אם נוסיף למשוואה את הספקות בדבר יעילותו של החיסון שמעלים פרופ' עוזי בלר, מנהל האגף ומנהל המחלקה לגינקולוגיה כירורגית ואונקולוגית בביה"ח שערי צדק, ואחרים, ואת תופעות הלוואי שעלול לגרור החיסון, תופעות שגרמו למשרד הבריאותלשקול מחדש את הכללת החיסון בשגרת החיסונים, תתקבל המסקנה שאין טעם לחסן את כל הנערות הדתיות באופן גורף ומחייב, והרוצים בחיסון יעשו זאת באופן עצמאי.

על אף שחברת הנהלת תנועת תו"ע מנסה ליצור רושם שעמדתה בשאלת חיסון הפפילומה היא עמדה הנובעת מהכרעת הרופאים ולא מהשקפת העולם הליברלית שלה, הרי שדלות הטיעונים והניסיון לקשר בין פולמוס זה למחלוקת אידיאולגית קודמת מעוררים חשש שלפנינו שוב ויכוח אידיאולוגי עטוי בחלוק לבן של מדענים.

הכותב הוא מחבר הבלוג "בלוגין שאובין"

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מתנגד לקהילה האנגלוסקסית בגבעת שמואל ראש העיר יוסי ברודני צילום: דוברות

ראש העיר מונע בית כנסת מהקהילה הדתית בעירו

קרא עוד