הלכות תשעה באב התשע"ז

האיסורים התפילות לאשכנזים וספרדים. הרב ברוך אפרתי בסיכום ההלכות לתשעה באב

הרב ברוך אפרתי
ח באב התשעז
,
31 ביולי, 2017 17:27
מתפללים בכותל בערב תשעה באב

מתפללים בכותל בערב תשעה באבצילום: Yaakov Lederman/Flash90

צום תשעה באב נועד לזכור את החורבן שהיה, ובעיקר לעורר אותנו לעניין חשיבות בניין הארץ והעם בימינו, לתשובה, ולהביע את הצער על כך שלא נבנה המקדש עדיין.  בתוך צער החורבן אנו כוללים גם את הכאבים האישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול בתחייתנו בארצנו.

 

 חמשה עינויים ישנם בתשעה באב- אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל.

 

  • אכילה ושתיה-  אדם רגיל שחש חולשה כרגיל בצום, ממשיך להתענות למרות הצער. עדיף להתענות ולנוח במיטה, מאשר להתפלל במניין בביה"כ ולשבור את הצום.

 

חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה- אסור לו לצום.

 

חולה רגיל שאין בו סכנה- כגון מי שהראש כואב לו מאד או שיש סחרחורות וחום, או אדם השוכב מרוב חולשתו, או מי שיש לו דלקת עיניים מתמשכת, והוא רוצה לאכול או שצריך לכך לרפואתו-  מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין.

 

נשים בהריון ומיניקות- מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, או חולשה, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין.

 

אשה עד שלושים ימים לאחר הלידה- בדורנו שהגוף חלש, פטורה מלצום, לכל העדות.

 

 

אם המניקה יודעת שיתמעט החלב בשל הצום (אפילו אין כאב ראש או חולשה, ואפילו אם התינוק יהיה מסוגל לעבור לתחליפים), יש להקל, ולשתות ולאכול כרגיל.

 

אם יש הוראה מהרופא לאשה מעוברת להמנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום.

 

  • סיכה- מותר להשתמש בדיאודורנט. אסור להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.

 

  • רחיצה- פנים מלוכלכות מאד, מותר לשטוף. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה.

 

  • תשמיש המיטה- בני הזוג פורשין כבימי נידה (איסור נגיעה רק בלילה). בדיקות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ מעט בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכל לאחר הצום.

 

  • נעילת הסנדל- מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש למרות שהם נוחים מעיקר הדין (אך יש מגדולי הפוסקים שהחמירו שלא לנעול נעלי פלסטיק אם הן נוחות). אסור לנעול נעלי עור.

 

  • ישיבה על הארץ- מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום, מותר לשבת על שרפרף נמוך או מדריגה נמוכה או על הרצפה. באוטובוס עדיף לעמוד, ואם חלשים מותר לשבת.

 

  • לימוד תורה- אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ד' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבילות היום, וגם הם לא בעיון (גם דף יומי אסור). ספרים העוסקים בבירורי אמונה ומוסר מותר ללמוד מדין 'ואהבת את ד' אלהיך' שחל גם בצום. 

 

  • מלאכה- אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.

 

 

ערבית. אשכנז- מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים נרות רק כפי הנחוץ לקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח.

ספרדים- מסירים הפרוכת, ויש שקוראים פרשת האזינו. עננו בשמונה עשרה, איכה בלי ברכות, קינות, ואתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו.

 

שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה רק לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים).  אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), טלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות.

בשמונה עשרה שחרית לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.

למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.   

אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאם ה'". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.

 

אחרי הקינות: מנהג אשכנז- אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת.

ומנהג הספרדים- לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש המיוחד (עתיד לאתחדתא).


הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות - משיבים לו ברמיזה.


מנחה. מי שלא הניחו בשחרית- לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. בני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו ד'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש.

בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל, ויכוון במילים 'שוממה ובזויה' על עיר דוד והר הבית. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר).

ברכת כהנים- כשמתפללים אחר פלג המנחה, אך במנחה גדולה לדעת רוב הפוסקים אין נשיאת כפיים. אין אומרים "אבינו מלכנו".


ערבית. לאחר התפילה מקדשים הלבנה.

 

מוצאי הצום.  מנהג אשכנז- בערב עדיין אסור לאכול בשר ולשתות יין ולכבס מפני אבלות היום, עד חצות היום למחרת. וכן לגבי הליכה לבריכה ולים ומוזיקה. ראוי להמנע מתשמיש המיטה במוצאי הצום.

ספרדים- מותר להתרחץ מיד בצאת הצום וגם ללכת לבריכה וכן לכבס ולהסתפר. אך אסור לאכול בשר ויין ולשמוע מוזיקה עד עשירי באב בערב.

 

 

"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו,

 על ידי שנאת חנם,

נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה,

על ידי אהבת חנם"

הרב קוק, אורות הקודש

31.07.2017

1. קצת רגישות (יוסי)

רב רגיש לחולים לא כותב "או מי שיש לו דלקת עיניים מתמשכת, והוא רוצה לאכול או שצריך לכך לרפואתו- מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין." אלא "חייב לאכול לרפואתו."
רק רב צעיר ובריא ולא מתחשב כותב כך

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ניצן הורוביץ צילום: פלאש 90, גילי יערי

ניצן הורוביץ: "לא פוסל ממשלה עם החרדים"

קרא עוד