א. אין שום הלכה ושום מנהג להדליק מדורה בל"ג בעומר.
ב. כבר העירו החיד"א ועוד גדולים שהמקור בו כתוב שרשב"י עלה למרומים בל"ג בעומר נפלה בו טעות סופר (במקום "שמת" רשב"י צריך להיות "שמחת" רשב"י. בזמן האחרון נתגלה כתב יד ישן המאשר שנפלה כאן טעות סופר).
ג. גם אם נאמר שרשב"י נפטר בל"ג בעומר, אין מקור ברור לכך שביום מותו של צדיק עושים חגיגה ומדורה, אדרבה זה יום של צום (חת"ס תורת משה ויקרא).
ד. ובכלל, אחרי חורבן בית המקדש אין להוסיף ימים טובים חדשים (שו"ת חת"ס יו"ד רלג).
ה. הרמ"א כותב בשו"ע או"ח תצג שבל"ג בעומר עושים קצת שמחה – אך לא מזכיר מדורה.
ו. אין קשר ברור בין ל"ג בעומר לבין מרד בר כוכבא, וכמובן לעורר גבורה הוא תמיד דבר טוב, אך אין לזה קשר למדורה.
ז. אם כבר עושים מדורה, אסור לגנוב עצים ואסור לגנוב עגלות מרכולים כדי להובילם. רשב"י לא היה גנב וגם לא בר כוכבא.
ח. אחרי המדורה יש לאסוף את העצים השרופים, וכן כל שיורי המזון והאריזות. רשב"י לא היה מלכלך וכן בר כוכבא.
ט. אין לשבת מעורב בנים ובנות גברים ונשים במדורה. רשב"י וכו' כנ"ל.
י. יש לעשות את המדורה במקום בטוח מסכנת התפשטות שריפה ולהכין דליי מים וחול על כל צרה, ולכבות היטב כל גחל בסוף המדורה. לצערנו כל שנה יש שריפות. רשב"י... וכן הלאה...
יא. יוצאים ידי מדורה קטנה בשיעור כזית או כביצה. אין צורך במדורה ענקית עד לב השמים. כל שנה מגיעים בל"ג בעומר לחדר מיון אנשים עם כוויות.
יב. עוד סיבה לעשות מדורה קטנה: המדורות גורמות זיהום אוויר נורא וכל שנה מגיעים בל"ג בעומר לחדר מיון אנשים עם בעיות בדרכי הנשימה.
יג. אין לעשות מדורה בשעה מאוחרת איפה שיש שכנים וזה מפריע להם לישון. וכן צריך לקום מחר בבוקר בזמן לתפילה.
יד. כאשר ל"ג בעומר חל במוצאי שבת במירון, זה גורם חילול שבת נורא ואיום אצל המשטרה ואצל אנשים רבים. רשב"י לא היה מחלל שבת. גם בר כוכבא לא חילל שבת.
טו. בכלל, אין מקור ברור להילולא במירון. הרבה גדולי ישראל אומרים שעדיף לשבת באותו זמן ללמוד תורה ואת כסף הנסיעה לתת לצדקה. ללימוד תורה ולצדקה יש מקור ברור. ואין צורך לומר שרשב"י למד תורה.
טז. בכלל יש להרבות אהבת ישראל. רשב"י היה מאוד בעד (זוהר כי תשא קצ ב).