חדשות כיפה

דברים שלא ידעתם על הרב דוד ביגמן

ראש ישיבת מעלה גלבוע עלה ארצה מפני שלא רצה להיות רב. הוא אומר ש"מודה אני" היא התפילה החשובה ביום, מחזיק עמוד פייסבוק פעיל, עדיין עושה שמירות בקיבוץ ומחזיק ברקורד של שבירת 2 סטנדרים - מהתרגשות

מעלה גלבוע

מעלה גלבועצילום: מעלה גלבוע

הרב דוד ביגמן נולד בתשי"ד בדטרויט, מישיגן. הוא בוגר מספר ישיבות בארה"ב ובישראל ובעל הסמכה לרבנות מהרב עקיבא הכרמי, רבה של קרית שמואל. כיום הוא ראש ישיבת מעלה גלבוע - הקיבוץ הדתי, פוסק הלכה העונה לשאלות הלכתיות מהארץ ומהעולם. בעבר שימש כרב קיבוץ מעלה גלבוע וכראש ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. היה ממקימי מדרשת עין הנצי"ב ומלמד בה גם היום. חבר בית המדרש ההלכתי של ארגון הרבנים 'בית הלל', ופעיל בארגונים שונים הפועלים למען צדק חברתי.

(צילום: ישיבת מעלה גלבוע)


• נשוי לאריאלה, תלמידת חכמים ומורה לגמרא. אב לחמישה וסב לשבעה.

• את עיקר תורתו למד אצל מוריו ורבותיו - הרב אריה לייב באקסט בדטרויט והרב זאב גוסטמן בישיבת 'נצח ישראל' בירושלים. בצעירותו למד אצל הרב אהרן סולובייצ'יק בסקוקי. בנוסף למד גם תקופות קצרות בישיבות כרם ביבנה ומרכז הרב.

• לישראל עלה כיוון שלא רצה להיות רב. כשהתיישב בקיבוץ מעלה גלבוע ועבד בחקלאות, שמש גם כפוסק בלתי רשמי של הקיבוץ. לימים נשלח על ידי הקיבוץ ללמוד רבנות והפך לרב הקיבוץ.

• נוהג לומר שישנם שני דברים מעין עולם הבא, ושניהם מתחילים בשי"ן: שבת, ו'שחרזאדה' - יצירה מוזיקלית מאת המלחין ניקולאי רימסקי-קורסקוב.

• הרב נוהג לצטט את הרב באקסט שאמר "לרש"י לא היה רש"י" וטען כי על הלומד ללמוד קודם את דברי הגמרא, ולא להניח כי רש"י הוא בהכרח פשט דברי הגמרא.

• שיטת לימוד הגמרא של הרב ביגמן היא ללמוד בנפרד כל תקופה בהתפתחות הסוגיה ולהבין מה חידשו בכל דור, ומדוע חידשו זאת. הוא הסביר את השיטה ואמר: ”החשיבה שלי נשארה ישיבתית במובן הזה שאני מחפש בכל שלב ושלב את התכנים המשפטיים, אני סובר שלא די לחפש את ה"מה", אלא יש להבין גם את ה"למה". מה שיצא בסופו של דבר הוא שיטת לימוד המאפשרת לתלמיד להתייחס ליחידות קטנות, המשנה, התוספתא, המימרא, וזה מאוד משמעותי להבנה ולעיכול של החומר. יש לנסות להבין כל יחידה בדיוק כפי שהיא נאמרה, את זאת יש לעשות דרך בחינה טקסטואלית מדוקדקת כולל עיסוק בכתבי-יד ושינויי נוסח. אבל לא די בכך, צריך להבין מה המשמעות של הדברים, ולמה לעתים קרובות הגמרא מפרשת את המשנה או המימרא בצורה מיוחדת, בפרשנות יצירתית שאינה הולמת את ההבנה הפשוטה. הדוחק שהרגשנו בעולם הישיבות כשנאלצנו לעכל את הפרשנות של התלמוד כדי להמשיך לעולם הנפלא של הראשונים, הדוחק הזה נעלם במידה רבה“

• בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות מאוניברסיטת ויין סטייט בדטרויט. את התואר השלים לבקשתו של אביו ז"ל, רופא במקצועו, שלא רצה שלבנו לא תהיה השכלה אקדמית.

• בשל מבנה הלימודים האקדמיים בארה"ב, היה הרב קרוב להשלים את התואר כתואר דו-חוגי בכלכלה ובספרות, ולשם כך היה עליו ללמוד עוד קורס אחד בספרות. אולם קורס זה היה מעכב את עלייתו לארץ בכעשרה שבועות, ולכן החליט הרב לוותר על הקורס, ונשאר עם תואר בכלכלה בלבד.

• מתחביביו: לעבוד בגינה, לשמוע מוזיקה קלאסית, לבשל ולטייל בטבע.

• לפני כארבע שנים טען כי כמעט ואין מקרי 'עקרות הלכתית' שאינם ניתנים לפתרון במסגרת ההלכה. הרב פרסם את מספרו והתחייב כי יסייע לכל זוג שיתקשר. מאותו הרגע קיבל מאות רבות של פניות.

• בימים אלה עמל על ספר הלכתי חדש בנושא אישות, יחד עם הרב בנימין הולצמן, ר"מ במעלה גלבוע ורב הקיבוץ.

• לאחר שהתחתנו, התגוררו הרב ואשתו בשכונה החרדית 'גאולה' בירושלים במשך כשנתיים. בשנה הראשונה למד הרב חברותא בכתבי ר' נחמן מברסלב עם אחד מזקני קהילת ברסלב. החברותא התקיימה כל בוקר בשעה 6:00, ובכל פעם בבית כנסת אחר.

• בצעירותו היה פעיל בסניף בני עקיבא בדטרויט.

• שירת כתצפיתן בחיל מודיעין השדה.

אמר: ”הרגשתי במהלך השנים שיש איזה פספוס ביצירת דגם דוגמטי, מילולי מאוד, שמנסה לכבול את התחושות שלנו לגבי החוויה המיוחדת הזאת שקשורה לזהות הלאומית שלנו. כל אדם מישראל לא יכול שלא להרגיש שיש פה מאורע שראוי לציון, ושראוי משום כך לשבח את הקדוש-ברוך-הוא. זה שהצלחנו בעזרת השם להקים מדינה דמוקרטית מודרנית אחרי המון שנים של גלות ותלאות, ושגורלנו נתון בידינו, הדבר הזה ראוי לציון כמו כל רגע אחר של החיים שהוא משמעותי לאדם. הניסיון ליצור מטבע לשון מסויים, איזושהי מתכונת ברורה שיכולה לתפוס, לכלוא את הדבר הזה במונחי הגאולה המאוד ספציפיים, מבחינתי זה קצת פספוס. ש לי הרגשה שבאיזה מקום הדור הבא מתחיל לאמץ את הניסוחים ואת ביטויי הגאולה, והתחושות הולכות לאיבוד. ובמקום להחיות את התחושות עצמן של שבח והודיה לקדוש-ברוך-הוא, איכשהו אנחנו מתחילים לחזור על איזה מין מלל כזה של מילים גבוהות, שאולי אין להם כיסוי עדיין, או שהם מציעים תסריט יותר מדי ברור שבעצם מי אנחנו ומה אנחנו שנדע מה הקדוש-ברוך-הוא מתכנן או חושב“.

• נוהג לומר כי המילה הכי מסוכנת היא "מסוכן", ושהמדרון החלקלק ביותר הוא השימוש במונח "המדרון החלקלק".

• טוען על עצמו כי אינו יודע ללמוד גמרא בבקיאות. בכל פעם שניסה ללמוד בקיאות מיד הבחין בקשיים העולים מהסוגייה שלפניו, והתחיל ללמוד אותה בעיון.

• מעודד לימוד תורה לנשים, והיה ממקימי 'ישיבת הקיבוץ הדתי לבנות' - שלימים נקראה 'מדרשת עין הנצי"ב'.

• כחניך תנועת המוסר, הרב ממעט לכעוס, וגם כשעליו לתת שיחת נזיפה בישיבה, הוא לרוב 'שובר' את כעסו בסוף השיחה בחיוך או בבדיחה.

• אמר: "השורש של היהדות הוא בַשאלה. תשובות הן רק כדי שנוכל לשאול עוד שאלות. 'לחזור בשאלה' אמור להיות ההפך - חזרה ליהדות!"

• פועל רבות למען עגונות ומסורבות גט, ומעודד מאוד חתימה על הסכמי קדם נישואין.

• אמר כי התפילה הכי חשובה היא "מודה אני".

• נוהג לומר כי אינו מסוגל לשנוא גויים, משום שכאשר היה נער, הנערים האפריקנים-אמריקנים בשכונה שלו בדטרויט נהגו להזמין אותו לשחק איתם כדורסל, למרות שהוא היה הכי גרוע מכולם.

• את דרשותיו המיוחדות בין קבלת שבת לערבית הוציא בספר "יודך רעיוני", בעזרת תלמידים שמיהרו לכתוב את דבריו במוצאי שבת.

• בדרשותיו מרבה לעסוק בעבודת השם דרך החיבור לטבע.

• מחזיק עמוד פייסבוק פעיל.

• במכתב ששלח בעבר לתלמידיו, כתב: "כדי להגביר את המודעות לניואנסים הרבים, העדינים והמרהיבים של המציאות, אי אפשר להסתפק בימינו בלימוד שער הבחינה בספר חובת הלבבות. כדי לפתוח את הלב חובה לעסוק באמנויות: במוסיקה, ספרות ואפילו באמנויות הפלסטיות, או לפחות להתבשם מהן“.

• בישיבת מעלה גלבוע מתקיים שיעור במוסיקה.

• על עלוני שבת אומר שלעתים קרובות יש בהם משום בזיון לתורה ובזבוז נייר ואינו מרשה להכניסם לבית המדרש.

• בישיבת מעלה גלבוע ישנה ספריית ספרי חול.

• על אף גילו ומעמדו הרב לוקח חלק במערך השמירה בקיבוץ. את הנשק נוהג לכנות "מזמרה לעתיד לבוא" (ע"פ הפסוק "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות...").

• את השמירה מנצל לשיחות אישיות עם תלמידיו.

• אמר: ”הגעתי למסקנה מאוד ברורה שהמשימה הראשונה שלנו, גם של החברה הדתית וגם של הרבנים, המחנכים, הר"מים, היא לטפל בנושאים החברתיים, בנושאים שבין אדם לחברו. לא ייתכן שהציבור הדתי מוטרד מחילול שבת, כאשר יש נשים מוכות, כאשר יש אנשים שרעבים ללחם. לי אין שום ספק, כמו שהרב קוק בזמנו דיבר על זה, שהבניין החומרי חייב להיות קודם לבניין הרוחני, וברור לי שהתחום שבין אדם לחברו קודם לכל התעלות רוחנית. היית שמח אם הציבור הדתי, ואני לא מדבר רק על אלה שעוסקים במישור הפוליטי, אלא גם הרבנים והמחנכים היו יוצאים בקריאה גדולה לטפל בבעיות שבין אדם לחברו, ובבעיות של החברה, נדמה לי שזה הסדר הנכון“.

• סיפר כי בתור ילד אף פעם לא הבין למה אומרים שאלוקים בשמיים? אולי הוא בכלל באדמה?

• נוהג לומר כי לימוד הלכה רק מתוך קודקסים, ספרי הלכה תמציתיים, הוא חסר משום שלא ניתן לנתק את ההלכה מהמציאות. לימוד הלכה אמיתי, לדעתו, צריך להיעשות גם מתוך שו"תים.

• טוען שעל השפה הדתית שלנו להתחדש בעקבות השפה והידע העכשווי בכל התחומים, על מנת שתוכל לבטא את רגשותינו הדתיים באמת ובצורה חיה. לדוגמה, אם בתהלים כתוב "הללוהו כל כוכבי אור", למה איננו אומרים היום גם "הללוהו כל חור שחור"?

• בשיעורי עיון הוא מקפיד לתת את רשות הדיבור קודם כל לתלמידים הצעירים, על פי שיטת הסנהדרין, במטרה לאפשר לכולם להתבטא בחופשיות.

• נוהג לומר, בעקבות רבו הרב אריה לייב באקסט, שכל קולא היא גם חומרא וכל חומרא היא גם קולא - בפסיקת הלכה צריך לזהות במה מקלים ובמה מחמירים.

• השורש השגור על פיו הוא ק.ש.ב. בכל עלינו להיות קשובים - קשובים לזולת, קשובים למציאות ובלימוד התורה עלינו להיות קשובים לקולות העולים ממנה.

• בזמן שהעביר שיעור כללי הצליח לשבור לפחות שני סטנדרים מרוב התרגשות.

• נוהג שלא להשיב מיד על שאלות כי אם שוהה מספר שניות ורק אז משיב.

• אין ספור מדברי התורה שלו מתחילים במשפט "כשעבדתי במטע" או "כשרכבתי בשבילי הקיבוץ". בעבר סיפר על הבנה שנתחדשה בו בפסקה של הרב קוק בזמן שצפה בטור נמלים בחצר.

• תלמידיו מספרים שבוקר חורפי נדיר בשנת בצורת, אחרי שהישיבה אמרה "עננו" שבועות ארוכים, הרב ביגמן הגיע לשיעור העיון באיחור כשמכנסיו מלאים בבוץ ופניו מחייכות. התנצל וסיפר בשמחה שהחליק הודות לגשם וברוך ה' שיש בוץ להחליק ממנו.

• בזמן שלמד בישיבת כרם ביבנה, החברותא של סדר הבוקר שכנע אותו, לאחר ויכוח על "ביטול תורה", להתלוות אליו לטיול במטרה לאסוף סנדלים מהסנדלר. בדרך ראה הרב קבוצה של ילדים מסתכלים לתוך בור מים. הוא התקרב למקום ומצא ילד שנפל לתוך הבור. הוא משה את הילד מהבור, הציל אותו מטביעה והשיב אותו לידי הוריו. לאחר מכן הגיעו למסקנה כי "פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה“.

לעוד דברים שלא ידעתם

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

למצולמים אין קשר לכתבה צילום: פלאש 90

הטרמפיסטים נוהרים לקלפיות

קרא עוד