חידון ללומדי הדף היומי

חידון ללומדי הדף היומי, מסכת פסחים ט-טו

אריה פלהיימר 30/06/13 09:37 כב בתמוז התשעג

יחצ, צילום: יחצ
יחצ, צילום: יחצ

שאלות

1. באיזה עניין נזכר:

א. חולדה נביאה...?

ב. זורק אבן ולא כמעשה אלימות?

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שאינו רשאי לאכול מפֵּרות - מעושרים - הנמצאים בביתו חרף הירקבותם המודרגת?

3. מה המשותף ל:

א. שמי קורה, בור, פי נחש?

4. השלם:

א. "אין .......... מוציא מ....... ודאי"

ב. " .......... על חבר שאין ......... מתחת ידו ........... שאינו מתוקן".

ג. "אדם ......... על ממונו".

5. שונות:

א. חז"ל, שחיו קרוב לטבע, הכירו היטב את אורחם ורבעם של בעלי חיים. הוכח אמיתה זו בשתי דוגמאות לפחות בענייננו.

ב. "היו בודקין אותו בשבע חקירות" (י"ב. מתחת לאמצע). על איזו מתוך שבע השאלות אין בן דורנו מסוגל להשיב כלל וכלל, ועל איזו - על פי ההסתברות - רק חלק מהציבור מסוגל לענות?

ג. הפועלים הערבים נוהגים לאכול פת שחרית בשעה 10.00 לערך. היש להם "תנא דמסייע" בענייננו?

ד. על בסיס הביטוי "בטל בשישים", מי הוא זה הבטל בשישית? (מימות השנה)?

ה. הביטוי העכשווי "פרה פרה" (שמשמעו "כל עניין בתורו") בא לידי ביטוי אמִתי - כפשוטו - באחד מענייננו. היכן?

6. לשון נופל על לשון:

6.1. להלן מילים השגורות בשפת היום-יום. אלו הן המילים בלשון חכמים הזהות להן במשמעותן? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.

א. אדם אלים (מ)

ב. לדעת (ל)

ג. ערימות (צ)

ד. מישור (ב)

ה. פינה (ז)

ו. גרזן (ק)

ז. ניפוי קמח (ה)

ח. קערה למאכל עניים (ת)

ט. בגלל ש (ג)

י. הר הזיתים (ה)

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:

א. "אמר רבא וכי חולדה נביאה היא דידעא דהאידנא ארביסר ולא אפי עד לאורתא ומשיירא ומטמרא" (ט: באמצע העמוד). הכוונה, כמובן, לבעל חיים, שחכמינו השתמשו בו למשחק מילים, המאזכר את חלדה הנביאה (מל"ב כ"ב, י"ד)

ב. "רביעית מאכל כל אדם... מכאן ואילך כזורק אבן לחמת", י"ב: 1 אחרי ההתרחבות.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. "המפקיד פֵּרות אצל חבירו אפילו הן אבודין לא יגע בהן", י"ג. 3 למטה.

3. מה המשותף ל:

א. מקומות שלגביהם קיימת שאלה, אם חובה לסלק משם כיכר לחם לקראת הפסח, י: 2 לפני ההתרחבות.

4. השלם:

א. "אין ספק מוציא מידי ודאי", ט. באמצע העמוד.

ב. "חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן", ט.9 למטה.

ג. "אדם בהול על ממונו", י"א: 5 למעלה.

5. שונות:

א. 1. "...כיון דחולדה וברדלס מצוין שם ודאי גררוהו (=את הנפל) בההיא שעתא", ט: מתחת לרבע העליון.

2. "עכבר נכנס וככר בפיו ונכנס אחריו ומצא פירורין צריך בדיקה מפני שאין דרכו של עכבר לפרר", י: בסוף הרבע העליון.

ב. על השאלה באיזו שמיטה ליובל אין אנו מסוגלים להשיב כיום, שכן איבדנו את חשבון היובלות, ועל השאלה באיזו שנה מתוך השבע לשמיטה רק חלק היו מסוגלים להשיב, מה שאין כן בימי חז"ל, כשהרוב המוחלט של היהודים היו חקלאים, שללא ספק ידעו היטב את התשובה לשאלה זו.

ג. "ת"ר שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל ליסטין שלישית מאכל יורשין רביעית מאכל פועלין וכו' ", י"ב: 3 לפני ההתרחבות.

ד. "כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח (י"ג. מעל לאמצע). סה"כ הנ"ל עולה לכשישים יום בשנה שהן כשישית מימות השנה.

ה. "שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות כל העם אוכלין ניטלת אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין", י"ד. שורה ראשונה.

6. לשון נופל על לשון:

6.1. המילים בלשון חכמים:

א. מציק, ט. בשורה האחרונה.

ב. לידע.

ג. ציבורין, ט: בשליש התחתון.

ד. בקעה, י. מעל אמצע העמוד.

ה. זוית, י: שורה ראשונה.

ו. קרדום.

ז. הרקדה, י"א. 6 למעלה.

ח. תמחוי, י"ג. 1 אחרי ההתרחבות.

ט. גלל (י"ג: מתחת לאמצע העמוד).

י. הר המשחה, י"ד. שורה ראשונה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר